Coinbase מצטרפת לריקוד הנשפים של וושינגטון
אימות רשמי: Coinbase, ענקית המסחר בקריפטו, הודתה שתרומתה לפרויקט בניית אולם נשפים בבית הלבן ע״ס 300 מיליון דולר לא הייתה מקרית. אמילי צ׳וי, נשיאת Coinbase, הצהירה בפשטות באירוע של Axios כי המהלך נועד לשמר יחסים טובים עם ממשל טראמפ. תכל׳ס – לא תרומת פילנתרופית, אלא מהלך אסטרטגי שנועד לקנות לעצמה אוזן קשבת במסדרונות הכוח של הבית הלבן. והם לא לבד: גם חברות-העל כמו גוגל, אפל, פייסבוק ואפילו לוקהיד מרטין נכנסו לחגיגה.
אבל הדבר הזה לא נגמר רק בפיל לבן נוצץ מבטון ושיש – אלא נוגע בשאלה שלא נותנת מנוח לאתיקה הציבורית: מתי תרומה היא תמיכה, ומתי היא בעצם שוחד של עניבה? האם נפתחת דלת לאינפלציה של "קנה לך רגולציה"?
דינוזאורים דיגיטליים במגרש החול של הפוליטיקה
לכאורה, האפשרות שתרומות של חברות טכנולוגיה יממנו מיזמים דקורטיביים של ממשל אמריקאי לא צריכה להפתיע – מאז ומתמיד קיים קשרי חיבה בין הון לשלטון. אבל כשזה מגיע לתעשיית הקריפטו – הענף שנמצא כל הזמן מתחת לעדשה רגולטורית מאותגרת – זה סיפור אחר. Coinbase לא תרמה למוסד חינוכי, אלא לאולם חגיגות, ובעצמה אומרת בצורה הכי שקופה שיש: "כדי לשמר יחסים טובים".
זה כאילו שבית הזיקוק שתרם למוזיאון הגזים הרעילים, אומר שזה מתוך אהבה לאמנות. השאלה היא לא רק מוסרית – אלא עתידית: האם הממשל האמריקאי עומד להפוך למגרש משחקים סגור של מי שיכול להרשות לעצמו לתרום מיליונים?
ההשוואה הברורה יותר היא לעסקת החלפות – אתם מקבלים אולם נוצץ, אנחנו שקט רגולטורי. כשהפדרל ריזרב וה-SEC בודקים כל תיק קריפטו בזכוכית מגדלת, תרומה מהסוג הזה מריחה פחות מבלוקצ'יין ויותר מדייסה פוליטית מפוקפקת.
איפה עובר הגבול בין לובי מושתק לאתיקה נעלמת?
האתגר הכי גדול כאן אינו המשפטי – אלא האתי. כי מצד אחד זה חוקי לגמרי – חברות יכולות לתרום לפרויקטים ממשלתיים. מצד שני – האם לתרום כדי להשפיע, מבלי להצהיר על כך כסוג של לובי, הוא לא למעשה שוחד מדולל?
הבעיה מתחילה כשאין שקיפות שלראשונה מגיעה ביושר מהתורמים עצמם – Coinbase מודה שהם פועלים באינטרס עצמי, אבל לא מציגים את כל התמונה לציבור: מה הם מצפים לקבל בתמורה? הקלות רגולטוריות? דחיית חקיקה? הכרה של רגולטור כראוי?
במילים פשוטות: זה כמו משחק מונופול שבו הבנקאי משחק גם, ונראה שהוא תמיד מזדמן לדירות היקרות ביותר. הציבור לא יכול לגשת ל"רחוב ראשי", כשהחוקים נכתבים מאחורי הקלעים עם מתנות.
