בשעת ערב מאוחרת, אי שם בכפר קטן לצד נהר גועש, ישב זקן חכם והתבונן במים הזורמים. תלמידו הצעיר שאל אותו: "מדוע אתה בוהה בנהר?". הזקן חייך וענה: "מים יכולים לשנות צורה לפי הכלי שהם בו. תהיה מים – גמיש, מסתגל, חזק כגל ושקט כטיפה". שנים אחר כך, אותו תלמיד גדל והפך לממציא בעולם טכנולוגי סוער, שנזכר בעצת מורו. כך נפתחת לה סיפורה של סוי (Sui) – מטבע קריפטוגרפי חדש שמבקש "להיות מים" בעולם הבלוקצ'יין הקשיח. כמו נהר החותר דרכו בין סלעים, סוי שואפת לזרום בין המכשולים הטכניים של קודמיה, לגלוש סביב בעיות ישנות ולהביא חיים חדשים למרחב הקריפטו. אבל האם היא נחל רוגע או שיטפון סוער? בואו נטייל לאורך הגדה ונספר את סיפורו המרתק של המטבע שסימן המים מלווה אותו.
גלגולו של מטבע: מליברה לסוי
הסיפור של סוי מתחיל בהריסות חלום אחר. פעם, בחדרי הישיבות הממוזגים של חברת פייסבוק (Meta), שאפו לבנות מטבע דיגיטלי שישנה את העולם – פרויקט ליברה (ששמו שונה אחר כך ל"דיאם"). הרעיון היה להמציא מטבע שיאומץ על־ידי מיליארדי משתמשי הרשת החברתית. אלא שהרגולטורים וענני החששות חנקו את החלום בעודה באבה, וליברה מעולם לא יצאה לחופש. מתוך האכזבה והתסכול צמחה התשוקה: צוות מהנדסים ומדענים בכירים שעמדו בלב הפרויקט ההוא החליטו שלא לוותר. הם עזבו את פייסבוק עם מזוודה מלאה בידע, חזון וניצוץ בעיניים, ויצאו להקים משהו חדש משלהם. בראש החבורה עמד איוון צ'נג – גאון טייוואני במוצאו, שהיגר לארה"ב ולמד הנדסת מחשבים. צ'נג אינו איזה "קריפטו ברו" טיפוסי עם כובע הפוך; הוא שועל טכני וותיק שקודם לכן הוביל פרויקטי תוכנה רציניים. באפל הוא היה אחראי על פיתוח קומפיילר ששיפר ביצועים במיליארדי מכשירי אייפון ומק, ואף זכה בפרס יוקרתי לצד טים ברנרס-לי (ממציא ה-WWW!). האיש כבר נגע בפסגות הטכנולוגיה של Web2, אבל קסם לו האתגר הבא – Web3, האינטרנט המבוזר.
איוון צ'נג, עם שיער שעדיין שחור אך אולי כמה קמטי ניסיון בזוויות העיניים, חבר לארבעה עמיתים נוספים מצוות הבלוקצ'יין של פייסבוק (Novi/Diem). יחד הם ייסדו בספטמבר 2021 את חברת Mysten Labs – סטארטאפ שמטרתו לבנות תשתית בלוקצ'יין חדשה ומהפכנית. תארו לכם את הסצנה: חבורת מפתחים מבריקים שעזבו תאגיד ענק, מתכנסים בבית קפה בפאלו אלטו, מציירים סכימות על מפיות. אולי ברקע צ'נג מפזם שיר היפ-הופ (הוא חובב מוזיקה מושבע) או מתלוצץ על כך שסופסוף אפשר לקודד בחולצה קצרה ולא בעניבה. היה להם ברור מה הם רוצים – רשת בלוקצ'יין מהירה, גמישה ובטוחה בהרבה ממה שיש, שתוכל להגשים את החלום ההוא של מיליארדי משתמשים, אבל בצורה חופשית וללא חסדי שום תאגיד. הם לקחו איתם את Move – שפת התכנות הייחודית שפותחה בליברה – כבסיס למערכת החדשה. בתוך שנה קצרה, Mysten Labs גייסה הון עתק: בספטמבר 2022 הושלם סבב השקעה של כ-300 מיליון דולר (כן, בעיצומה של אחת מעונות המלפפונים הקשות ביותר שידע עולם הקריפטו), לפי שווי חברה דמיוני של 2 מיליארד דולר. חברות הון סיכון מהגדולות בעולם, בהן Andreessen Horowitz (a16z) ואפילו קרן של סם בנקמן-פריד הידוע לשמצה מ-FTX, צבאו על הדלת עם צ'קים ביד. המשקיעים ראו בצוות הזה את "הנוקמים" של עולם הבלוקצ'יין – חבורה עם רקורד טכנולוגי כביר שבאה סוף סוף לפתור את מה שכולם מתלוננים עליו.
ואיך קוראים לגיבור החדש שהם בראו? הם בחרו בשם "סוי". לא, לא ראשי תיבות מתוחכמים ולא שם של כלב מחמד, אלא מילה יפנית/סינית שמשמעותה "מים". אחרי הניסיון הקודם שנקרא על שם מזל מאזניים (Libra), אולי הם הבינו שצריך משהו יותר זורם. המים מסמלים גמישות, זרימה, שינוי צורה לפי הצורך – בדיוק מה שהפרויקט שלהם שואף להיות. סוי מבטיחה להיות נזילה במובן הטוב של המילה: פלטפורמה שיכולה להתאים את עצמה לעומסים, לסיטואציות שונות, למגוון יישומים – בלי להישבר. דמיינו מנדרין שקורא את הסימן 水 (מים) ורואה בעיני רוחו נהר עצום; בערך כך צ'נג ושות' ראו את הרשת שלהם – נהר דיגיטלי שיזרים עסקאות ונתונים ללא מחסומים.
כבר בתחילת הדרך, סוי קצת חוותה קארמה של מים: היא נאלצה לטהר את עצמה מזיהום קל. זוכרים את FTX, בורסת הקריפטו שהתפוצצה בנובמבר 2022? ובכן, לפני שהתפוצצה, אותה FTX הספיקה להשקיע בסוי. כשטייקון הקריפטו בנקמן-פריד קרס, מצאה עצמה Mysten Labs במצב עדין: חלק ממניותיה ואופציות לטוקנים של SUI היו שייכים לפגר המתפורר של FTX. במקום לתת לנאמני פשיטת הרגל למכור את הנתח הזה למרבה במחיר (מה שיכול היה לגרום לטוקנים להצטנח בשוק עוד לפני שהושקו), סוי החליטה לקנות את עצמה בחזרה. בתחילת 2023 החברה שילמה כ-96 מיליון דולר כדי לרכוש בחזרה את חלקה של FTX – כל המניות והזכויות לטוקנים. זו הייתה הצהרת אמון עצמית: "אנחנו מאמינים במוצר שלנו, עד כדי שאנחנו מוכנים לשלם הון כדי שהוא יישאר בידיים הנכונות". לא בכל יום סטארטאפ בן שנה קונה נכסים מפירוק של אימפריית קריפטו כושלת. הסאגה הזו הוסיפה נופך דרמטי לדמותו של סוי – כמו גיבור ספרותי שנחלץ ברגע האחרון מהשפעתו של אדון אופל ערמומי, כדי לצאת לדרך עצמאית.
וכאן הבן שואל: אוקיי, כל הכבוד. גיבורי על יש פה וחור לסרט טוב. אבל למה בכלל צריך את כל זה? הרי יש כבר ביטקוין, את'ריום, שלל בלוקצ'יינים נוצצים… כדי להבין את התשובה, בואו נדבר על הכאבים של עולם המטבעות הדיגיטליים שסוי חשבה שהיא יכולה לרפא.
איזה כאב סוי באה לרפא?
דמיינו רופא מתמחה שנכנס למחלקה עמוסה בבית חולים – בכל מיטה שוכב בלוקצ'יין אחר ומתלונן על תסמינים: הביטקוין זקן וקשה יום, סובל מיכולת נמוכה (7 עסקאות בשנייה ונושם בכבדות); את'ריום שוכב לידו עם חום גבוה של עמלות גז יקרות, מפזר עשן של צריכת חשמל ותלונות על פקקי תנועה ברשת; אפילו הדורות החדשים יותר – אותם "רוצחי את'ריום" כמו סולאנה – מראים סימני מחלה משל עצמם, במקרה של סולאנה התקפי עילפון תכופים של הרשת. הרופא שואל: מה הבעיות העיקריות? ומה חסר בתרופות הקיימות?
הבעיה הראשונה: מהירות וקיבולת. רבים מהבלוקצ'יינים פשוט לא בנויים לעומס של יישומים המוניים. הם מעבדים עסקאות בטור – אחת אחרי השנייה, לפי תור, כמו פקיד בודד בבנק שמשרת לקוחות. זה סביר כשיש עשרה אנשים בתור, אבל מה קורה כשמיליונים רוצים לשחק, לסחור, ולשלוח כסף בבת אחת? הפקיד קורס. את'ריום 1.0 למשל היה איטי ויקר בשעות עומס (מי ששילם 50$ עמלה כדי לקנות ציור של חתול דיגיטלי יזדהה…). גם רשתות חדשות ומהירות יותר, כמו Solana, התיימרו לפתור זאת עם אלגוריתמים יעילים – אך גם הן התמודדו עם בעיות יציבות כשניסו לרוץ מהר מדי. סולאנה מפרסמת בגדול שהיא יכולה להגיע ל-65,000 עסקאות בשנייה, אבל בפועל נפלה שוב ושוב בעקבות מתקפות ספאם ותקלות תוכנה. אפילו מייסד סולאנה, אנטולי יאקובנקו, הודה שהמהירות האדירה היא "קללה" במידה מסוימת – הרשת כל כך זולה ומהירה שהיא מושכת מתקפות ובוטים בהיקף מטורף, מה שמביא לקריסות. זה כאילו בנית כביש מהיר חינמי – ואז גילית שכל העיר ניסתה לנסוע בו ביום פתיחה וגרמה לפקק מפלצתי.
הבעיה השנייה: מורכבות ופיתוח. כתיבת חוזים חכמים (תוכנות שרצות על הבלוקצ'יין) הפכה למטלה עדינה ומסוכנת. שפת התכנות הנפוצה, Solidity של את'ריום, היא כוח עוצמתי אבל גם מקור לטעויות קריטיות. מאות מיליונים נגנבו בשנים האחרונות בגלל פרצות בקוד או "באגים" בחוזים חכמים – זוכרים את פריצת DAO המפורסמת או שלל מתקפות DeFi? מדובר בטעויות אנוש בניסוח החוזים. השפות הקיימות לא אוכפות מספיק כללים למניעת טעויות, והמתכנת נדרש להיות ג'דיי כדי לא לפספס חור. יתרה מזו, את'ריום דורשת מהמתכנתים לחשוב במונחי חשבון בנק – מצב גלובלי של יתרות בחשבונות – שזה מודל מחשבתי מורכב. מתכנת צריך לשמור המון דברים בזיכרון כדי לא לשבש איזון כולל.
הבעיה השלישית: חוויית משתמש. נסו להסביר לאדם מהשורה שהוא צריך תחילה לקנות את'ר (Ether) כדי לשלם עמלות גז, רק אחר כך להשתמש באפליקציה מבוזרת. רוב האנשים יגידו "עזוב, מסובך". כנ"ל לגבי שמירת סיסמאות (מפתחות פרטיים) מסורבלות. הבלוקצ'יין עדיין מרתיע משתמשים רגילים – הוא איטי לעתים, יקר, ודורש ידע טכני בסיסי. זה כאילו שהיינו דורשים מכל מי שרוצה לגלוש באינטרנט ללמוד הגדרות TCP/IP ידנית.
הבעיה הרביעית: יכולת הרחבה ללא פגיעה בביזור. מטבעות כמו סולאנה או BSC (הרשת של בינאנס) השיגו מהירות באמצעות ויתור על ביזור מלא – יש בהן פחות מאמתים (Validators) חזקים מאוד, מה שמעלה חשש שהרשת נשלטת על ידי מעטים. המתח בין Scalability ל-Decentralization (וגם ל-Security – שיחד יוצרים את הטרילמה, המשולש המפורסם) עדיין לא נפתר לגמרי.
צוות סוי ראה את כל הבעיות האלה – הפקקים, התאונות, הכשלים והכאבים – ואמר לעצמו: אנחנו נבנה כביש חדש. כביש רחב, מהיר, עם כמה שיותר נתיבים, ועם רמזורים חכמים שמונעים תאונות. אנחנו נבנה שפה חדשה לפיתוח, שתהיה בטוחה כמו חגורת בטיחות משוכללת. אנחנו נסדר שהנוסעים אפילו לא ירגישו שיש אגרה (עמלות) כי מישהו כבר ישלם עבורם מראש. בקיצור, הם כיוונו לפתור הרבה כאבים בבת אחת – משימה שאפתנית מאוד, אולי יומרנית. אבל בשביל זה גייסו כאלה תותחים וכספים: כדי לנסות מה שאחרים נכשלו בו.
איך סוי פותר את הבעיות?
עכשיו מגיע קטע המדע-בדיוני, אבל אל דאגה – נגיש אותו כמו שצריך, עם דימויים מהחיים. סוי הבינה שכדי להיות מהירה ויעילה, היא צריכה לחשב מסלול מחדש בכל מה שקשור למבנה הבלוקצ'יין. הנה כמה מהטריקים הטכנולוגיים המרכזיים שסוי משתמשת בהם:
- עיבוד במקביל ולא בטור: רוב הבלוקצ'יינים דומים לקופה אחת בסופרמרקט – כולם עומדים בתור אחד, וכל עסקה (כמו קונה עם עגלה) מחכה לתורה. סוי אמרה: למה שלא נשים כמה קופות במקביל? בפועל, זה אומר שסוי יכולה לעבד עסקאות רבות בו-זמנית אם הן לא תלויות זו בזו. למשל, על רשת סוי אפשר לבצע אלפי העברות מטבע בין משתמשים שונים בו-זמנית, כי אין סיבה להכניס אותן לתור סדרתי – אף אחת לא משפיעה על האחרת. המנגנון הפנימי של סוי יודע לנתח האם עסקה מערבת אובייקט משותף או לא. אם לא – אין צורך להמתין, העסקה יכולה להתבצע במקביל לאחרות ללא חשש. זו פריצת דרך: ביטול מושג ה"בלוקים" המסורתיים. בסוי בעצם אין "בלוקים" שמאגדים הרבה עסקאות יחד בכל פרק זמן; במקום זאת, כל עסקה מאומתת ומאושררת באופן עצמאי (באמצעות אישורים דיגיטליים מהמאמתים) ונשלחת מיד לרשת. התוצאה הפוטנציאלית היא זמן אישור מהיר מאוד וקצב עסקאות אסטרונומי. במעבדה דיברו אפילו על מעל 250 אלף עסקאות לשנייה בתנאי קיצון – מספר מפלצתי שקשה לעכל (לשם השוואה, ויזה עושה בערך 24 אלף בשנייה בשיא). אמנם, יש הבדל בין מבחן מעבדה למציאות: בפועל, בתחילת ההשקה במאי 2023, הקצב האמיתי היה צנוע ביותר (כמה עסקאות בודדות לשנייה בממוצע) כי עדיין לא היו הרבה משתמשים, והמערכת עוד לא דחפה לגבולותיה. אבל התשתית מוכנה ליום פקודה שבו יבוא שטף גדול.
- מודל מבוסס אובייקטים: סוי שינתה את דרך החשיבה על נתונים ברשת. במקום ספר חשבונות גלובלי של יתרות (כמו בבנק), בסוי כל נכס ונתון מוגדר כאובייקט מובחן. תחשבו על משחק מחשב: יש לך חרב קסמים, שיקוי, ארנק זהב – כל אחד הוא אובייקט ששייך לך. רק אתה יכול להזיז את החרב שבתיק שלך, ואילו אוצר שנמצא בכיכר העיר אולי משותף וכל אחד יכול לנסות להרים. בסוי, אם עסקה נוגעת רק באובייקט ששייך למשתמש יחיד, היא יכולה להתבצע בלי לערב את כל הרשת בקונצנזוס. כמו שאמרנו: אין צורך בהצבעה גלובלית כדי שאעביר לך את המטבע שלי – זו פעולה נקודתית בין שנינו, אז המערכת עושה אותה זריז. רק אם אובייקט הוא משותף (למשל חוזה חכם שכולם משתמשים בו, או מכרז שבו כמה צדדים משתתפים), אז אותה עסקה תעבור דרך מנגנון הקונצנזוס המלא של הרשת. הגישה הזאת מפחיתה עומס באופן דרסטי, כי הרבה עסקאות לא צריכות "להיבלם ברמזור" בכלל. בנוסף, המודל הזה מאפשר קומפוזיציה – אובייקטים יכולים להכיל אובייקטים אחרים, כמו בובות מטריושקה. זה פותח דלת ליצירת נכסים דינמיים: למשל NFT (אסימון ייחודי) של דמות משחק יכולה "להחזיק" אובייקטים של ציוד, שיתעדכנו יחד איתה. באת'ריום קשה לממש דבר כזה בלי יצירת חוזים מורכבים; בסוי זה בילט-אין בגישה.
- שפת Move – חגורת בטיחות למפתחים: סוי מבוססת על שפת התכנות Move, שצוות המפתחים הביא איתו מפרויקט ליברה. Move תוכננה מראש עם דגש על בטיחות וראיית עולם של משאבים. בניגוד ל-Solidity, שבה באג קטן עלול לאפשר לגנב למזוג לעצמו מיליונים, Move מחייבת את המפתח לשמור חוקים נוקשים: למשל, משאב (Asset) לא יכול פשוט להיעלם או לשכפל את עצמו אם לא הגדרת במפורש מה עושים בו. זו שפה שמזכירה קצת Rust (עוד שפה ידידותית לבטיחות זיכרון) ומכריחה אותך להתמודד עם טעויות אפשריות בזמן הקומפילציה – כלומר, התוכנית כלל לא תורץ אם יש ספקות לגבי נכונותה. מפתחים רבים משבחים את Move כפתרון אלגנטי שמונע קטגוריות שלמות של פרצות. דמיינו מכונית עם מערכות מובנות שמונעות ממך לנסוע אם הדלת לא סגורה – קצת מציק, אבל עדיף מאשר ליפול מהאוטו. כמובן, המחיר הוא שצריך ללמוד את השפה החדשה, וזה לא טריוויאלי: בעולם יש אלפי מפתחי Solidity מנוסים, אבל כמה כבר יודעים Move? זו שפה צעירה מאוד. בפורומים הטכניים יש מי שמציין שזה עקב אכילס של סוי – משיכה נמוכה למפתחים כי צריך ללמוד משהו חדש. אך הצוות מהמר שברגע שקהילה תלמד להעריך את היתרונות (פחות האקרים שודדים לך את החוזה!), הביקוש יגדל.
- עמלות גז נמוכות וצפויות (ואפילו "עסקאות ללא גז"): סוי תוכננה להיות זולה בשימוש, עם מודל עמלות יציב. אחד השכלולים המעניינים שהם הציגו הוא אפשרות לעסקאות נטולות עמלות עבור המשתמש – איך זה ייתכן? המפתח של האפליקציה המבוזרת יכול לסבסד את עמלת הגז עבור המשתמש, כך שהמשתמש עושה פעולה בלי להחזיק בכלל מטבעות ברשת. למשל, משחק יכול להעניק לשחקנים חדשים כמה קרדיטים לעמלות, או לשלם מהקופה שלו כדי שהשחקנים לא יצטרכו להתעסק עם זה. הרעיון הוא להסתיר את המורכבות מהמשתמש הסופי. בנוסף, המודל של סוי מבדיל בין עלות חישוב לעלות אחסון, ומעודד מחיקת נתונים שלא צריך (משתמש שמוחק אובייקט מקבל בחזרה חלק מהעמלה ששילם על אחסונו). כל זה כדי לשמור את העלויות נמוכות וברי-חיזוי, בלי הפתעות של "פתאום העמלה קפצה לי פי 100 כי הרשת עמוסה".
- מוכנות לעתיד – פרטיות ואקראיות: בצד, סוי גם מקרצת לעבר מגמות עתידיות: יש דיבור על שילוב הוכחות באפס ידע (ZK) כדי לאפשר פרטיות מוגברת כשצריך, וקלות אינטגרציה עם מערכות Login מסורתיות (OpenID), כדי שמשתמשים יוכלו להתחבר בשמם הרגיל ולא רק עם כתובת מוזרה. בתחום ההגרלות, משחקים והימורים, סוי מטפלת גם בבעיה של אקראיות הוגנת. מתברר שיצירת מספר אקראי "אמיתי" בבלוקצ'יין זה אתגר – חלק מהרשתות נאלצו לאלתר פתרונות (בחלקם נפרצו). סוי אימצה מנגנון בשם Drand (מבוסס קונסורציום בשם "League of Entropy") שמספק מספרים אקראיים בטוחים ולא מנוצלים. המשמעות: מפתחי משחק או הגרלה על סוי יכולים לקבל מספר אקראי שאף משתתף לא יכול לנחש או להטות – הישר מהרשת עצמה.
כל החידושים האלה נשמעים מרשימים, אבל חשוב לומר בכנות: בתחילת הדרך, סוי עוד לא הוכיחה את כל הטענות בשטח. היו פערים בין ההבטחה לביצוע המיידי. למשל, למרות הפוטנציאל לעשרות אלפים בשנייה, במצב הנוכחי קצב העסקאות בפועל היה נמוך מאוד – כ-3–4 עסקאות לשנייה בתקופה שלאחר ההשקה. לא כי המערכת לא מסוגלת יותר, אלא אולי כי פשוט לא היו מספיק אפליקציות פעילות ומשתמשים, או שהרשת הגבילה קצבים ליציבות. מבקרים זריזים מיהרו ללגלג: "כל הדיבור על אוטוסטרדה, ובפועל כביש עפר ללא תנועה". צוות סוי הגיב שזה מצב זמני, ושהם מעדיפים להתמקד בבניית תשתית יציבה ורחבה מאשר לנפח מספרים ריקים. אפשר להשוות זאת לעיר רפאים עם כבישים רחבים – עד שלא יבואו התושבים, הרחובות ישארו ריקים. אבל אם וכאשר העיר תתאכלס, הכבישים של סוי מוכנים כדי למנוע פקקים מהסוג שרואים בערים המתחרות.
אחרי שראינו איך סוי עובדת מתחת למכסה המנוע, הגיע הזמן לצאת לסיבוב בעיר החדשה הזו ולראות מה כבר קורה שם בפועל. אילו יישומים ותוכנות כבר רצות על סוי? האם מישהו משתמש בכל הפאר הטכנולוגי הזה? הבה ניתן הצצה לכמה דוגמאות.
מה עושים עם סוי? ארבע דוגמאות שימוש
סוי היא פלטפורמה כללית, שכבה ראשונה (Layer-1 – כלומר היא אינה יושבת על שום מערכת בלוקצ'יין אחרת, היא עצמאית לחלוטין) שמאפשרת ליצור ולהפעיל יישומים מבוזרים מכל הסוגים – כמו את'ריום, אבל עם היתרונות הטכניים שהזכרנו. בתחילת דרכה, סוי משכה עניין במיוחד בארבעה תחומים עיקריים:
- משחקים (Gaming): אחד היעדים המרכזיים שסוי כיוונה אליהם הוא תעשיית הגיימינג. משחקי בלוקצ'יין דורשים טיפול בהמון נכסים דיגיטליים (דמויות, חפצים, מטבעות) ועדכון שלהם בזמן אמת, וזאת בלי לגרום לשחקנים לחכות דקות לכל פעולה. סוי, עם המודל מבוסס האובייקטים והעיבוד המקבילי, מתאימה כמו כפפה למשחקים מרובי משתתפים. ואכן, עוד לפני שהרשת עלתה לאוויר, מפתחי משחקים התחילו להתנסות בה. למשל, משחק RPG בשם Abyss World בחר לבנות את עולמו הפנטסטי על סוי – עולם בו שחקנים יוצאים להרפתקאות ואוספים אוצרות (שהם NFT בעצם). משחק אחר, Run Legends, משלב כושר גופני: השחקן צריך לרוץ במציאות, וזה נספר כהתקפות במשחק – מעין פוקימון גו בריא יותר. את הנתונים והתגמולים שלו המשחק שומר בבלוקצ'יין סוי. גם מפתחי משחק ישראלים ודאי יוכלו להזדהות עם היתרון: במקום להקים שרת מרכזי יקר ולדאוג לאבטחה, בלוקצ'יין כמו סוי מציע להם תשתית מוכנה ובטוחה לסחור בפריטים ולהבטיח בעלות לשחקנים. חברת גיימינג ידועה בשם Orange Comet, המתמקדת במשחקי Web3, הכריזה על שיתוף פעולה עם סוי לפיתוח משחקים "סוחפי מציאות" – כולל משחקים בזיכיון של "המתים המהלכים"(!) שירוצו על סוי. דמיינו זומבים על בלוקצ'יין – לפחות הם לא ייפלו בגלל נפילת שרת.
- פיננסים מבוזרים (DeFi): גם בתחום ה-DeFi סוי החלה לראות פרויקטים צצים. הבטיחות של שפת Move עושה אותה אטרקטיבית לבניית פרוטוקולי הלוואות, המרות ונגזרים ללא החשש מבאג קטלני. כמה דוגמאות מוקדמות כוללות את Turbos Finance ו-Cetus – פרוטוקולי מסחר והחלפה מבוזרים שהותאמו לסביבה של סוי. הרעיון הוא לאפשר החלפת נכסים, הלוואות, נזילות וכו' על הרשת תוך ניצול העמלות הנמוכות. כמובן, נכון להשקה, סוי עצמה עדיין לא מסוגלת לעבד כמויות עצומות של עסקאות בנקאיות בשנייה (כמו תשלומים לכל העולם) – צוין שקצב של עסקאות תשלומים פשוטים היה עדיין נמוך וזקוק לשיפור. אבל היסודות הטכניים אמורים לאפשר בהמשך סקייל-אפ משמעותי. סוי גם יכולה להתהדר בכך שלא היו פריצות ענק בפרויקטים הראשונים שרצו עליה – אולי הודות לשפת Move שמקשה על שגיאות. עבור המשתמש הממוצע, DeFi על סוי פירושו שאם וכאשר הפרוטוקולים שם יבשילו, הוא יוכל להחליף מטבעות או לקחת הלוואת קריפטו בריבית נמוכה – בלי לשלם הון על גז ובלי חשש שהחוזה מנוקר (פרוץ).
- רשתות חברתיות מבוזרות וקהילות: חזון Web3 כולל לא רק כסף ומשחקים, אלא גם פלטפורמות חברתיות שלא תלויות בענקיות כמו פייסבוק. מסתבר שעל סוי כבר הופיעו ניסויים כאלה. למשל, יישום שנקרא Polymedia מציע צ'אט מבוזר על גבי הבלוקצ'יין – מעין רשת חברתית בסיסית שבה משתמשים יכולים לשוחח, כשההודעות נשמרות בשרשרת ולא על שרת חברה. היתרון: אף גורם לא יכול לצנזר או למחוק את השיחות, כי הן מבוזרות. כמובן, הכל בטקסט ובסיסי (לא תחכו לראות סטוריז של סבתא על הבלוקצ'יין עדיין), אבל זה כיוון מעניין. פרויקט אחר, Suia, לקח כיוון ייחודי – הוא מקבץ אנשים לקבוצות "משפחה" על בסיס סוגי NFT שבבעלותם. הרעיון מעט מוזר אך מקסים: אם לך ולי יש אוסף דומה של אסימוני NFT, המערכת מכניסה אותנו לאותה "משפחה" וירטואלית, שבה נוכל לתקשר. כך נוצרו מאות אלפי קהילות זעירות (לפי נתוני הפרויקט, מעל 300 אלף "משפחות" נוצרו, עם מעל 220 אלף משתמשים). זה מצביע על פוטנציאל לפלטפורמות חברתיות שבהן הקשרים נוצרים סביב נכסים דיגיטליים משותפים. נשמע פחות ספונטני מלהתחבר בגלל תחביב או בית ספר, אבל בעולם NFT גם זו צורת קשר לגיטימית.
- נכסים דיגיטליים ו-NFT: כמו בכל רשת חדשה, גם בסוי פרחו להם פרויקטי NFT – אמנות דיגיטלית, פריטי אספנות וכדומה. בתחילה היו רק יד ורגל – אולי 5–7 אוספים מרכזיים – אבל הם היו מגוונים. למשל Studio Mirai שמייצג פריטי אופנה ולייפסטייל דיגיטליים (מישהו אמר בגדים וירטואליים בדמויות מטאוורס?), או Haven’s Compass עם סיפור פנטזיה. מה שמעניין הוא שסוי יכולה לאפשר NFT דינמי – כלומר יצירה שמתעדכנת עם הזמן. דמיינו תמונת NFT של עץ שגדל כל יום קצת, או דמות שמזדקנת. בגלל מערכת האובייקטים, שינוי כזה לא דורש מניפולציות מורכבות – ה-NFT יכול להיות אובייקט שמחזיק משתנה של "גיל" למשל. נכון לעכשיו, שוק ה-NFT על סוי הוא קטן מאוד לעומת את'ריום או Solana, אבל הוא קיים וצומח בהדרגה. אפשר להעריך שככל שסוי תתבסס, אמנים ויוצרים יחפשו אותה כדי להימנע מעמלות מטורפות וליצור חוויות NFT חדשניות (כמו NFT מוזיקלי אינטראקטיבי, או קולקציה שמשנה צורה בהתאם לאירועי עולם – אפשרויות שדברים כמו האובייקטים הדינמיים מאפשרים יחסית בקלות).
אלה היו כמה דוגמאות הממחישות את רוחב היריעה שסוי מכוונת אליו. ממשחק פיטנס, דרך צ'אט חברתי, ועד פייננס מבוזר – הרשת רוצה לאכלס את כולם. אפשר לדמות את סוי לעיר חדשה עם שכונות משחקים, שכונות עסקים, גלריות אמנות ופארקים חברתיים, שכולם בנויים על אותה תשתית מודרנית. זה מרגש, אבל העיר הזו לא חיה בריק – מסביבה יש ערים אחרות, מתחרות, שחלקן ותיקות ומבוססות יותר, חלקן חדשניות גם הן. הגיע הזמן להשוות את סוי אל כמה ממתחרותיה הבולטות בזירה.
סוי מול המתחרים
בקטגוריית "פלטפורמות הבלוקצ'יין לדור הבא" סוי היא בהחלט לא היחידה. ישנן כמה רשתות אחרות שרצות לכיוון דומה – גבוה, מהר, וזול – וכל אחת מנסה למשוך מפתחים ומשתמשים. אז מי ניצב מול סוי בזירה, ומה מבדיל או משותף ביניהם? נבחן כמה מהשמות החמים ונחדד את ההבדלים. (כאן המקום לחדד את העיפרון – תהיה קצת עקצנות בהשוואות, כי בתחרות הזאת אף אחד לא משחק יפה לגמרי.)
Solana – המהירה שסובלת מקלקולי קיבה
סולאנה (Solana) היא כנראה המתחרה הישירה שהכי מרבים להזכיר לצד סוי. זוהי רשת בלוקצ'יין ותיקה יותר (הושקה ב-2020) ששמה לה למטרה להיות "את'ריום אבל סופר-מהיר וזול". עד כניסת סוי ודומותיה, סולאנה הייתה הילד החדש הנוצץ: היא הציגה מנגנון שנקרא "Proof of History" בשילוב הוכחת חזקה (PoS), שאפשר לה להגיע למהירויות גבוהות מאוד. סולאנה התפרסמה בכך שעמלת עסקה ממוצעת בה היא שברירי סנט אחד, וזמן חסימה כ-0.4 שניות. היא גם הצליחה לבנות סביבת פיתוח די תוססת – הרבה אפליקציות DeFi ו-NFT (למשל אוסף הקופים הידוע "Degenerate Apes") צמחו בה. אפילו סמאל בנקמן-פריד, לפני שנפל, קידם חזק את סולאנה כבסיס לפרויקטים שלו.
איפה הקאץ'? בספרי ההיסטוריה של הקריפטו, סולאנה תיזכר כרשת עם פתיל קצר מדי. ריבוי התקלות וההפסקות ברשת הפך למם קהילתי: "נו, מתי הפעם הבאה שסולאנה נופלת?". בשנים 2021–2022 היו לפחות שבע השבתות מלאות של הרשת, חלקן לכמעט יממה שלמה. הסיבות היו מגוונות – מתקפות בוטים על אפליקציות DeFi שיצרו עומס שסולאנה לא עמדה בו ועוד. אומנם כיום סולאנה איתנה יותר, אבל הטראומות החוזרות והנשנות מהעבר אינן נמחקות כל כך בקלות.
Aptos – האח התאום של סוי
אפטוס (Aptos) הוא האח התאום המופרע של סוי. שניהם נולדו מאותו פרויקט כושל של פייסבוק (Libra, ז"ל) ושניהם דוברים את שפת התכנות Move (כן, מה שצוות מטא בישל לפני שהרגולטורים כיבו את האור). זה כאילו שזוג תאומים זהים הופרדו בלידה: אחד (Aptos) גדל אצל הדוד המשעמם, והשני (סוי) אצל הדודה המשוגעת. שניהם מבטיחים ביצועים מטורפים, אבל כל אחד מתעקש שהוא יותר מהיר. Aptos יצאה לדרך קצת לפני סוי, קצרה שבחים, ואפילו חילקה איירדרופ נחמד שגרם לציידי המתנות לרייר. סוי, בניגוד אליה, אמרה "לא, לא, חמודים – אצלנו אין ארוחות חינם!" (דבר שקצת ביאס כמה משקיעים פוטנציאליים שקיוו לכסף קל). ובכל זאת, אפטוס וסוי ממשיכות להתחרות זו בזו בתור רשתות ה"מוב" המובילות. מי מנצחת? בינתיים אפטוס צברה יותר דפי זהב בפנקס הפרויקטים (NFTים, כמה אפליקציות DeFi), אבל סוי מחכה לה בפינה עם טכנולוגיה שקורצת לגיימרים ואולי ג’וקר אחד בשרוול.
ניר (Near) – אבל לא באמת קרוב
אה, Near… השם מבטיח שאנחנו "קרוב" לאימוץ המוני, אבל בינתיים ההמונים עוד רחוקים. ניר הייתה כאן עוד לפני סוי, עם שברירי שאפתנות לשבור את מחסום המהירות בעזרת שרשור (שארדינג) וחשבון משתמשים שקל לזכור (כתובת קריפטו שנראית כמו שם, לא כמו סיסמה מהגיהנום). בוא נגיד שניר היא הילד/ה טוב/ה ירושלים – מנומסת, נוחה למשתמש, אפילו מחלקת כתובות קריפטו שקוראים כמו אימייל. סוי לעומתה היא הפראית מהשכונה – מבטיחה 160 אלף עסקאות בשנייה על הנייר (כן, קראתם נכון: מאה ושישים אלף! יותר ממספר המילים שאני פולט בדקה, ואמא שלי תגיד לכם שאני דברן רציני). בפועל, שתיהן עדיין לא מילאו אולמות. ניר הצליחה להגיע לכמה אלפי עסקאות לשנייה במציאות (שזה מכובד לכשעצמו), אבל סוי מתרברבת שהיא מסוגלת להרבה יותר – פשוט עוד לא הייתה לה הזדמנות להוכיח את זה בתנאי אמת. זו מין תחרות "למי יש גדול יותר (TPS)" והקהל צופה מהצד בפופקורן: האם סוי תממש את הפוטנציאל או שתישאר עם מצגת פאוארפוינט מרשימה? בינתיים, נאיר ממשיכה ללטש את הטכנולוגיה שלה בשקט, ואולי בלב חושבת: "שהצעירים יריבו, אני פשוט אשתה תה ואחכה שהמפתחים יבואו".
אוולנץ' (Avalanche) – הדודה הזקנה
ומה עם Avalanche (או בכינוי החיבה: אווה)? אווה היא שחקנית וותיקה יותר מהחבורה הזו (הושק ב-2020), וכבר עברה את הסייקל המשוגע של 2021 ושרדה. אווה הגיעה עם גישה מעניינת: למה להעמיס הכול על בלוקצ'יין אחד, אם אפשר לפתוח תתי-שרשראות (Subnets) כמו פטריות אחרי הגשם? בקיצור, אווה מאפשרת לכל אחד ואמא שלו לפתוח רשת בלוקצ'יין משלהם תחת המטריה של אווה, מה שנותן גמישות מטורפת. דמיינו רשת אב אחת שמנהלת המון "מיני-אני" של בלוקצ'יינים ייעודיים – קצת כמו לפתוח סניפי זיכיון של מקדונלד'ס בכל פינה. סוי, לעומת זאת, אמרה: "חבר'ה, עזבו פיצולים – אני אגדל שרירים בעצמי!" במקום אלף רשתות, סוי מתמקדת בשרשרת אחת שיכולה לגדול אופקית. היא טוענת: אם יהיה עומס, נוסיף עוד כוח עיבוד באותה רשת (מה שנקרא Horizontal Scaling) והכול ימשיך לטוס חלק. אווה משיבה: "סבבה, בואי נראה אותך" – ובינתיים מתהדרת בכך שיש לה זמן סופי (Finality) של בערך שנייה או שתיים. סוי מקשקשת משהו על "סופיוּת כמעט-מידית" גם אצלה (כי בעסקאות פשוטות היא בכלל לא צריכה שכל העולם יסכים, אפשר לאשר מיד – טריק מגניב של סוי שהמתחרות עדיין לא אימצו).
בינתיים, Avalanche די יציבה, ומושכת אפילו שיתופי פעולה מכובדים – למשל דילויט (חברת הייעוץ הענקית) הרימה שם פרויקט, אפילו JPMorgan השתעשעה איתה. סוי? לה יש את מיסטֶן לאבס והבאזז של "אקס פייסבוק", וכמה שותפויות בעולם הגיימינג (עוד נגיע לזה). אם Avalanche היא הילד הוותיק בכיתה שכבר הוכיח את עצמו במבחנים, סוי היא התלמידה החדשה עם המחברות הצבעוניות שמבטיחה לקרוע את כולם – אבל צריכה קודם להיבחן.
מתחרים נוספים של סוי
ולא נשכח עוד כמה אורחים בחתונה: Polkadot והחבר’ה שלו, Cardano, Ethereum, BSC… אמנם השוואה מלאה תדרוש ספר, אבל בואו נגיד שסוי נכנסה לזירה הומה. את’ריום הוא הסבא-רבא שעליו כולם מדברים – הכי מבוזר, הכי מאובטח, אבל גם איטי ויקר בלי העזרים (פתרונות שכבה-2). סוי, כמו מתחרותיה, רוצה בעצם להיות "את’ריום אבל בלי החסרונות". זהו חלום ששמענו כבר מכל מיני מועמדים (סולאנה, אבאלאנץ', ניר, אלגוראנד, קרדאנו – הרשימה עוד ארוכה). קרדאנו הוא כמו הסטודנט הנצחי שעושה דוקטורט – כל דבר אצלו עובר ביקורת עמיתים, רציני וכבד. סוי, בחינניותה, אמרה: "אקדמיה זה אחלה, אבל אני מעדיפה תכל'ס ומהר." אולי לכן רואים יותר אפליקציות רצות על סוי תוך שנתיים מאשר על קרדאנו אחרי שבע. Polkadot? הוא בכלל בקטע של "ריבוי שרשראות" – מזכיר קצת את הגישה של Avalanche, אבל עם מכרזים ופוליטיקה. סוי אמרה תודה אבל לא תודה: "אני אהיה שרשרת אחת to rule them all." מגלומנית? אולי. שאפתנית? בטוח. בואו נגיד שבין כל אלה, סוי מנסה להיות התיכוניסטית הכי מגניבה במסדרון – עם מהירות של סולאנה, יציבות של אבאלאנץ', ידידותיות של ניאר, והבטחות גדולות כמו של כולם גם יחד. מה יכול להשתבש? (אנחנו עוד נגיע לשאלה הזו, תכף ומיד.)
פעם מול עכשיו: התדמית של סוי אז והיום
אני זוכר את הרגעים שלפני השקת סוי במאי 2023 – היה ריח של תקווה (או שזה היה סתם עוד פרומו מטורף בטוויטר?). בכל פורום ופודקאסט צעקו ש-הגיעה המתחרה האולטימטיבית, "סולאנה קילר" חדשה נולדה, והפעם עם גנים משובחים של מטא (אימא פייסבוק, אבא a16z, בתמיכה של דוד בינאנס). אנשים פנטזו שסוי תיקח אותנו לעידן חדש, איפה שעסקאות מאושרות מהר יותר מסטורי באינסטגרם. אפילו שני אילי קריפטו – צ’אנגפנג ג’או (CZ מבינאנס) וג’סטין סאן (טרון) – הספיקו לריב פומבית על ההשקה! כן, כן, למי שפספס את הדרמה: מר סאן דחף לבינאנס 56 מיליון דולר בלילה אחד כדי לסדר לעצמו כמה שיותר טוקנים של סוי לפני כולם, ו-cz העצבני צייץ איום אצילי בנוסח "אל תנסה אותי, חבוב, או שנצנן אותך". סאן התקפל והתנצל, בתירוץ עלוב שמישהו מהצוות שלו לא הבין את הנהלים (בטח, בטח). אם מיליארדרים רבים עליך בטוויטר עוד בטרם נולדת רשמית – כנראה שעשית משהו נכון בשיווק. או לפחות בניפוח הציפיות.
אז בהשקה, סוי התחילה עם טירוף: תוך יממה המחיר טס לארבעה דולר, משקיעים שרופים צעקו "אמרנו לכם!" – ואז… בום. חגיגת ההייפ התפוצצה כמו בלון יותר מהר משאתם יכולים להגיד "בלוקצ'יין". תוך יומיים סוי צנחה בערך לדולר וקצת. מסתבר שכל מי שקיבל מטבעות מוקדמים מיהר למכור ולברוח עם הרווחים. התקוות התנפצו? חלקן, בוודאי. אותם שחקני יום שנשארו עם סוי ב-$1 חשו קצת פראיירים. התדמית עברה מהר מ"סוי הולכת לשנות את העולם עכשיו ועכשיו" ל-"אוקיי, חכו, אולי עוד שנה-שנתיים נראה משהו". זה בערך השלב שבו הילדים ההיפרים עזבו לחפש צעצוע חדש, בעוד המבוגרים הרציניים (המפתחים, המשקיעים הרציניים) אמרו: "טוב, עכשיו כשנגמר הקרקס, בואו נראה מה באמת יש פה." (זאת אגב תופעה שקורה כמעט בכל השקה של מטבע)
והיום, כמעט שנתיים אחרי, מעניין לראות איך הדעות השתנו. זוכרים את הכותרות "סולאנה קילר"? היום כבר פחות מתעסקים ב"מי יהרוג את מי". סוי איכשהו מצאה לעצמה נישה, במיוחד סביב משחקי Web3. אנשים כבר לא מצפים שתטפס מיידית לראש הטבלה של הקריפטו – במקום זה מדברים על צמיחה יותר הדרגתית. מי שהיה בטוח שסוי תהיה אכזבה מוחלטת הופתע לגלות שב-2024, מתחת לרדאר, הרשת שלה דווקא התחילה להתמלא חיים. יש שמועות (מבוססות נתונים, יש לומר) שסוי טיפסה למקום השלישי בעולם בכמות המשתמשים היומיים בפעילות on-chain. מקום שלישי! איך לכל הרוחות? מסתבר שמשחקי קריפטו פשוטים ושטותיים, דוגמת משחק פאזל אחד שבו משלבים בלוקים (משהו עם המספר 8192, אם אתם מתעקשים לדעת), ייצרו עומס עסקאות מטורף – עשרות מיליונים ביום. פתאום סוי נראתה חיה ובועטת, ואנשים שאלו "רגע, מי בכלל משחק בכל המשחקים האלה?" אבל המספרים שם, על הבלוקצ'יין: מאות אלפי משתתפים. אולי אלה בוטים, אולי טלגרם, אולי חייזרים – לא משנה, סוי הראתה שהיא לא רשת רפאים.
אז האם התקוות התממשו? חלקית. סוי עוד לא כבשה את העולם, רחוק מזה. אבל היא גם לא התרסקה לאפס ונעלמה כמו עוד סתם הייפ. במקום זה, היא בונה לעצמה שם בתור הפלטפורמה שמנסה להביא גיימינג ויישומים עם חוויית משתמש חלקה לבלוקצ'יין. התקוות הגדולות של 2023 – שסוי תהיה "הדבר הגדול הבא" – הומרו בציפיות יותר מציאותיות ב-2025: שסוי תהיה שחקנית משמעותית בתחום הספציפי שלה. ואולי, אולי, ביום מן הימים היא תתרחב מעבר. בינתיים, היא כבר עברה מסלול רכבת הרים רציני: מהייפ יתר להתרסקות, ומשם לזחילה למעלה בשקט. התדמית כיום היא של "אנדרדוג" שהולך וצובר קהל. אפילו כמה ציניקנים שהספידו אותה חוזרים בהם, בעודם מוסיפים: "אבל נראה אותה עוד שנה, יש תחרות רצחנית." כמובן, עדיין יש מי שילעגו ויאמרו שסוי לא יותר מטרנד חולף, שרוב ה"משתמשים" שלה הם ארנבים וירטואליים בטלגרם (רמז: היה טרנד של משחקי טלגרם על סוי). אבל בשורה התחתונה, סוי היום נראית הרבה פחות כמו בדיחת השנה, והרבה יותר כמו "מעניין… אולי באמת יש פה משהו".
מה השתנה מאז ההשקה? טכנולוגיה, קהילה ותובנות
סוי של היום היא לא אותה סוי של ההשקה. טוב, המיתוג אותו מיתוג, אבל מאחורי הקלעים, דברים זזו. טכנולוגית, הצוות של Mysten Labs לא נח לרגע. הם המשיכו לשפר וללטש את הפרוטוקול. למשל, אחד החידושים המסקרנים שהם שילבו הוא פיצ’ר בשם zkLogin – חיבור קסם שמאפשר למשתמש חדש להיכנס לעולם ה-Web3 בעזרת חשבון גוגל או פייסבוק שלו, בלי להבין בכלל מה זה "מטאמסק" או "סיד פרייז". דמיינו: אתם משחקים במשחק על סוי, והוא נותן לכם להתחבר עם גוגל – ברקע נוצר לכם ארנק קריפטו, אבל אתם לא מרגישים כלום. זו גישה מבריקה לפתור את אחת הבעיות הכואבות בקריפטו: מורכבות הארנקים. סוי אמרה: נעשה את זה כמו משחק ילדים.
עוד שינוי חשוב: תקופת חסד ללא עמלות בהתחלה. זוכרים את הפעמים ההן שפתחתם אפליקציית בלוקצ'יין חדשה ונתקעתם כי אין לכם מטבעות לשלם "גז"? (ברור, זה קורה לכולנו שלוש פעמים ביום) אז בסוי מפתחים יכולים לשלם את העמלות של המשתמשים החדשים. במילים אחרות, נותנים לך לשחק או להשתמש במשהו בלי לקנות קודם מטבעות – שזו דרך מצוינת לגרום לאנשים להתחיל בלי כאב ראש. זה שינוי תפיסתי גדול: במקום "תשלם כדי לשחק" הגישה היא "שחק, נכסה עליך, כשתתמכר כבר תביא את החברים והכסף יבוא". קצת כמו דילר שמחלק דוגמיות בחינם בפעם הראשונה… (טוב, ההשוואה מפוקפקת, אבל הבנתם).
גם בתפיסה הקהילתית, ראינו התבגרות. הקהילה של סוי בתחילת הדרך הייתה מורכבת מהרבה "סוחרי יום" וטרפים להייפ שרק רצו לראות את SUI טס למעלה כדי למכור ברווח. אחרי הנפילה הראשונית, חלק גדול מהם התקפל. מי נשאר? המפתחים שבאמת האמינו בטכנולוגיה, הגיימרים והיוצרים שאמרו "היי, פה אפשר לבנות דברים שלא עובדים טוב ברשתות אחרות". סביב סוי התחילו לצוץ פרויקטים – שוקי NFT, משחקים, פרוטוקולי DeFi. בחיי, היום יש בסוי אפילו בורסות מבוזרות (DEX) עם מאות מיליוני דולרים בנעילה. אחת בשם Cetus צמחה להיות המרכזית. (כן, זו אותה אחת שנפרצה במאי 2025 – נגיע גם לזה תכף, תחזיקו את זה בינתיים במאחורה של הראש). הקהילה למדה בדרך הקשה גם על ניהול סיכונים: כשהפריצה ההיא קרתה ו-220 מיליון דולר עפו דרך החלון, יכול היה להיות פאניקה המונית ובריחה מסוי. אבל במקום זה, הרבה משתמשים ומפתחים קפצו ואמרו: "תרגיעו, זו בעיה בפרוטוקול ההוא, לא בסוי עצמה." במילים אחרות, הקהילה קיבלה חיסון קטן נגד FUD (Fear, Uncertainty, Doubt). ואכן, רשת סוי המשיכה לעבוד חלק, המשקיעים לקחו אוויר, ותוך ימים השגרה חזרה. אם זה היה קורה בשלב הינקות של סוי, אולי כולם היו בורחים. עכשיו, הקהילה כבר משוכנעת (או משלה את עצמה) שסוי כאן כדי להישאר, ושהטכנולוגיה בסדר – "הבעיות הן בחלק מהאפליקציות, לא בבסיס."
מה עוד השתנה? אולי הדבר הכי חשוב: מספר המשתמשים ועסקאות. כשהתחילו, היו אולי כמה אלפי עסקאות ביום על סוי – אפסי לעומת רשתות גדולות. היום מדברים על מאות אלפים, אפילו מיליונים בימי שיא. חלק מזה בזכות אותם משחקים ואפליקציות ויראליות. ובזכות זה, סוי גם התקדמה בדירוגי "הרשתות הפעילות". עכשיו, יש פה מלכוד: האם העסקאות האלה הן "איכותיות"? לא בטוח – יש מי שיגידו שרוב העסקאות בסוי הן תנועות בתוך משחקי מובייל חביבים או פעולות על NFTים של משחקי טלגרם. זה לא שאתה קונה קפה עם סוי בכל פינת רחוב. אבל מאיפה שהוא חייבים להתחיל. גם פייסבוק התחילה מלהריץ תמונות של חתולים לפני שהפכה לפלטפורמה שיווקית גלובלית, לא? אז סוי מתחילה איפה שקל: גיימינג, כיף, צעירים. היום זו ביצת ניסוי, מחר – מי יודע, אולי גם העברת כספים רצינית. לפחות זה השינוי: מסוי בודדה ושוממת, לסוי שכונה הומה. עדיין לא מנהטן, אבל היי – לפחות כפר קטן.
האם מה שייחד את סוי עדיין ייחודי?
כשסוי יצאה לדרך, דיברו עליה כעל יצור די שונה בנוף. בואו נזכר במה הפך אותה למיוחדת: קודם כל, שפת Move. מי עוד השתמש בה? רק אפטוס, בעצם. בעולם מלא סולידיטי (השפה של את'ריום) וגו (השפה של רשתות קוסמוס), סוי ואפטוס באו עם Move וכאילו אמרו: "אנחנו המצאנו את שפת התכנות הנכונה של הבלוקצ'יין, בואו כולם!".
זה לא השתנה בהרבה. עד היום, השימוש ב-Move נשאר די בלעדי לשתי הרשתות הללו. כלומר, אם אתה מפתח שמכיר Move ומת על השפה, סביר שתתעניין בסוי (או באפטוס). אז את הקלף הזה סוי עדיין מחזיקה בגאווה. מצד שני, האם Move הפכה ללהיט שתופס את כל השוק? אה… עוד לא. רוב המפתחים בעולם עדיין לכודים ביקום של את'ריום וסולידיטי. סוי קיוותה שדווקא Move תהיה מגנט לכישרונות – יש התקדמות, יש יותר מפתחים מלפני שנתיים, אבל זה לא שסולידיטי נכחדה. רחוק מזה.
עוד ייחוד של סוי שהזכרנו, מודל האובייקטים. וואו, כמה רעש עשו מזה. במקום שכל הנתונים בבלוקצ'יין יהיו צמודים לחשבון משתמש כמו אצל את’ריום, בסוי כל דבר הוא אובייקט עצמאי עם מזהה ועם בעלים. בגדול, זו תפיסה מהפכנית: אם אני מעביר לך מטבע בסוי, אני בעצם מעביר לך "אובייקט" ששייך לי, ואתה עכשיו הבעלים. זה חלק מהסוד לביצועים הפסיכיים שסוי מתהדרת בהם. כשסוי יצאה, זה בהחלט היה ייחודי, וגם היום אף רשת גדולה אחרת עדיין לא העתיקה את המודל הזה במלואו (לפחות לא בצורה מוצהרת), אם כי יש על זה דיבור נרחב.
מצד שני, עם הזמן גילינו שגם בתוך סוי עצמה, לא הכל אפשרי במקביל. יש עדיין עסקאות "מורכבות" שדורשות סינכרון ו"קונצנזוס" מסורתי. אז המודל הייחודי הזה הוא לא כסף-קסם לכל בעיות הסקיילינג, אבל הוא כן נותן יתרון נחמד במשחקי NFT ובטרנזקציות פשוטות. זה הופך את העניין לקצת פחות מלהיב, וכשבודקים אם המתחרות פיתחו משהו דומה, התשובה כבר לא כל כך חד משמעית. בקיצור, מבחינת התפיסה התכנותית – היא בהחלט ייחודית בנוף, גם היום, אבל לייחודיות הזאת אין את כל ההשפעות המדהימות שציפו שיהיו לה.
עוד דבר שסוי הצטיינה בו מההתחלה: עלויות נמוכות וצפויות. נכון לעכשיו, העמלות בסוי אכן נמוכות מאוד. אבל זה כבר לא כזה ייחודי: Solana הייתה זולה עוד קודם (פחות מ-0.001$ לעסקה), ניר זולה, אפילו את’ריום עם שכבה-2 נהייתה שווה לכל נפש. כך שהקטע של "זול ומהיר" כבר נהפך לסוג של סטנדרט ברשתות הצעירות. אם אין לך את זה, אתה בכלל לא במשחק. אז סוי במקרה הזה היא "עוד אחת מהזולות והמהירות", שזה אחלה – אבל כבר לא וואו.
בקיצור, הדברים שהיו פעם ייחודיים לסוי – שפה חדשנית, מודל נתונים חדשני, חוויית משתמש פשוטה – חלקם עדיין ייחודיים טכנית, אבל העולם לא עצר, והמתחרים אפילו חיקו כמה רעיונות. סוי יכולה להתנחם בכך שהיא הקדימה כמה טרנדים, אבל היא כבר לא החייזרית היחידה בכפר. אם נשאל "מה מבדיל את סוי היום?", כנראה שנענה: ההתמקדות שלה בגיימינג ובחוויה נוחה. זה משהו שלא את’ריום, לא סולאנה ולא אחרות שמו כיעד עיקרי בצורה כזו. בזה סוי עוד מיוחדת – היא רוצה להיות הפלייסטיישן של הבלוקצ'יין, לא בהכרח הבורסה הכי גדולה או רשת הבנקאות החדשה, אלא פלטפורמה שכיף להשתמש בה בלי להרגיש קריפטו. אם זה יצליח, זה באמת יהיה ייחודי.
מי משקיע בסוי היום? מי המאמינים הגדולים?
כאמור, סוי הושקה בחסותו של מועדון מיליארדרים אמיתי: כאמור, הקרן שהובילה הייתה לא אחרת מ-FTX Ventures, ויחד איתה הגיעו a16z crypto – אנדריסן הורוביץ, שאצלם כל דבר שזז עם "בלוקצ'יין חדש" מקבל צ'ק שמן. גם Jump Crypto בפנים (חברת ההשקעות הידועה, עם נשיא בשם קנב קרייה שנתן ציטוט מפוצץ שסוי "יש לה תכונות חדשות באמת… מודל האובייקטים פותח מרחב עיצוב חדש לאפליקציות" – תרגום חופשי: הוא לגמרי בהתלהבות טכנית). הזכרנו גם ש-Binance Labs בפנים (כי ברור שבינאנס רוצים נתח מכל עוגה), Coinbase Ventures (כנ"ל), ואפילו שמות פחות צפויים: Apollo (קרן השקעות מעולמות המסורת), Franklin Templeton (חברת השקעות ותיקה מכובדת – תארו לכם, האחים Templeton יושבים בדיון השקעות ומדברים על "סוי"? עולם משוגע), Lightspeed Ventures, Sino Global, Dentsu Ventures (הזרוע היפנית, מעניין), Greenoaks ועוד. אפילו O’Leary Ventures של קווין אולירי (הכריש ההוא משארק טנק) היה ברשימה. בקיצור, חצי מעמק הסיליקון וחצי מוול סטריט שמו צ'יפים על סוי.
נשאלת השאלה: היום, אחרי שנתיים, מי מהם עדיין אול-אין? טוב, חלקם בוודאי נעולים לטווח ארוך – השקעות כאלה לרוב באות עם וסטינג (נעילה) לכמה שנים, אז הם איתנו על הספינה לטוב ולרע. מצד שני, כמה מהשמות כמו FTX כבר לא איתנו (נשפוך דמעה). האם זה אומר שסוי אטרקטיבית פחות? לאו דווקא – אחרי קריסת FTX, נכנסו משקיעים חדשים בשוק המשני, ואפילו שמענו על הקמה של Grayscale Sui Trust (כשגרייסקייל, שמנהלת קרנות ביטקוין ואת'ר, יוצרת אמון עבור סוי – זה סימן שמשקיעים מסורתיים רוצים חשיפה). נוסף לכך, היו סבבי מימון ייעודיים לאקו-סיסטם: למשל, קרנות עושות Hackathons ותחרויות מימון לפרויקטים על סוי. אחת הקרנות היותר פעילות היא עצם ה-Sui Foundation, שפועלת לחלק מענקים. ומאחורי הקלעים, חברות משחקים גדולות נכנסות שותף: Netmarble מדרום קוריאה (חברת גיימינג ענקית) הכריזה שתבנה מטאוורס על סוי, CEO שלהם אפילו אמר במפורש: "אנחנו מתרגשים לבנות את המטאוורס שלנו על סוי, שמעוצבת במיוחד לתמוך במשחקים כיפיים ובביצועים גבוהים בקנה מידה גדול". כשראיתם חברה כזו שמה כסף (וזמן) על סוי – זה לא עוד קרן קריפטו תזזיתית, זו חברה אמיתית שעושה משחקים למיליונים. גם שמה כסף איפה שהפה שלה. בנוסף, gumi (חברת גיימינג יפנית ידועה) נכנסה לשיתוף פעולה, NHN הקוריאנית בונה משחק בסוי. כל אלה משקיעים לא במובן של "קנו את הטוקן", אלא במובן של "בונים על סוי" – אולי אפילו יותר חשוב. כי מי שמשקיע רק כסף יכול למכור וללכת, אבל מי שמשקיע פיתוח מוצר על רשת, נעול לטווח ארוך להצלחתה.
אז מי מאמין בסוי כיום? הייתי מחלק את זה לכמה קבוצות:
1. הקרנות הגדולות – a16z ואחיותיה, שכבר בפנים עמוק. הן כנראה לא נבהלו מהטלטלות, ואולי אף הגדילו חשיפה כשהמחיר היה נמוך. הן מאמינות בטכנולוגיה ובקבוצה מאחורי סוי (שאגב, מורכבת מאנשים עם קבלות מפייסבוק, זה נותן ביטחון למשקיעים מהעולם הישן).
2. בורסות ועושי שוק – ראינו שביינאנס, קוינבייס, ג'אמפ וכו' מעורבים. אלו שחקנים שגם תורמים נזילות. למשל, כשסוי התחילה לטפס שוב, נפח המסחר היה אדיר – מעל 3 מיליארד דולר ביום – סימן שיש גופים גדולים שנותנים אמון בנכס הזה (או סוחרים בו במרץ, מה שבטוח).
3. חברות מסחריות (גיימינג וכו') – שהחלטו שסוי היא הבית שלהן לבנות עליו אפליקציות. הן "משקיעות" את עתידן במידה מסוימת על הבחירה בטכנולוגיה הזו. אם עוד ועוד כאלה יצטרפו, נבין שסוי נתפסת כבחירה טובה למיינסטרים.
4. המשקיעים הקטנים, הקהילה – אלה שקנו SUI כשעלה וירד ועדיין מחזיקים. מעניין שנפח הסטייקינג (ההצבעה והחזקת המטבעות ברשת) של סוי גדל. אנשים נועלים את המטבעות שלהם ומצביעים לניהול הרשת, כי הם מאמינים שווה לשמור לאורך זמן.
בקיצור, יש כיום שילוב מוזר של משקיעים: גם קרנות טק כבדות, גם וול סטריט מסורתי, גם חברות ענק אסייתיות, וגם "דגי רקק" מהקהילה הקריפטואית הרגילה. אם כולם נמצאים בסירה, או שזו הולכת להיות הפלגה היסטורית – או שכולם ישקעו יחד. נחיה ונראה.
החלום הגדול – והסיוט הכי גדול
נסכם בנימה אישית: מה באמת רוצה סוי להיות כשתהיה גדולה, ומה היא הכי מפחדת שיקרה?
החלום הגדול של סוי הוא להיות לא פחות מתשתית האינטרנט החדשה. המייסדים דיברו גלוי על "להביא את המיליארד הבא ל-Web3". מבחינתם, סוי צריכה להיות כמו מערכת הפעלה גלובלית לנכסים דיגיטליים: שכל אפליקציה שפונה למשתמשי קצה – משחק, רשת חברתית, פיננסים – תוכל לרוץ על סוי ולתת חוויית קסם. החלום שסוי תהיה בשימוש יומיומי אצל אנשים בלי שהם אפילו יודעים. כמו שאינטרנט קיים ברקע של כל אפליקציה היום, ככה הבלוקצ'יין של סוי ישרת ברקע בלי שנרגיש. שאנשים יאמרו "אה, כן, אני משתמש באפליקציית XYZ המגניבה" – ומישהו יזכיר להם שזה בעצם על סוי, והם יגידו "וואלה, לא הייתי מנחש, פשוט עבד". החלום הוא גם להוכיח שכל הדיבורים הגבוהים על "מבנה אובייקטים, Move, סקיילביליות אינסופית" באמת יתורגמו לפרקטיקה שטובה יותר מכל מה שקיים. שסוי תהיה הפריצה שמביאה את ווב3 לרמה של ווב2 מבחינת חוויית משתמש. ושכל אותם משקיעים, מפתחים ומאמינים שנכנסו מוקדם – יחייכו אחרונים.
הסיוט הכי גדול של סוי הוא דף הויקיפדיה של "פרויקטי בלוקצ'יין כושלים". להיות הזיכרון ההוא של "נזכור את 2023 כשהייתה אופנה של רשתות אקס-פייסבוק כמו סוי ואפטוס – איפה הן היום? אה, נסגרו כשנגמר הכסף". הפחד הוא שבסוף, אחרי כל הפיתוח וההייפ, יגידו שמה שהיה ייחודי בסוי לא באמת שינה את המשחק, ושלא הייתה סיבה מספקת לאנשים מעבר לגרעין קשה לאמץ אותה. סוי חוששת להפוך לבדיחה – כמו שEOS או סקאם-מטבע אחר הפכו לשם נרדף ליומרה שהתרסקה. הסיוט הוא אולי לפתוח יום אחד טוויטר ולראות האשטג "#RIP_Sui" טרנדינג, עם המון ממז של "סוי סויסייד" (אין גבול לאכזריות ההומור ברשת). הסיוט הוא שאפילו הטכנולוגיה שעליה הם כל כך גאים תועתק או תושג ע"י אחרים, וסוי עצמה לא תקבל קרדיט. תחשבו: אם את’ריום או רשת גדולה אחרת תטמיע חלקים מרעיונות סוי (נניח, Parallel Processing או מנגנון דומה) ותמשוך את המשתמשים, סוי תישאר כמו ההוא שהמציא את הפטנט אבל לא התעשר ממנו.
ובעיקר, אני חושב, החשש העמוק הוא לאכזב את הקהילה ואת עצמם. כשאתה מגייס 300 מיליון דולר על חזון, יש לחץ פסיכי deliver or die. האנשים בסוי עזבו משרות נוחות בפייסבוק כי האמינו שיוכלו לשנות את העולם. הסיוט שלהם: שבעוד חמש שנים הם יחפשו עבודה ב-Google ויגידו "כן, עבדתי על סוי… שמעת? לא? טוב, לא משנה". אף אחד לא רוצה להיות פוטנציאל לא ממומש.
אבל היי, מספיק עם הדיכאון. אחרי כל המסע הזה, מה למדנו? שסוי עברה רכבת הרים ובינתיים שרדה כדי לספר, שהיא נכנסה לזירה צפופה ודווקא הצליחה לפלס קצת מקום, שיש לה שילוב נדיר של טכנולוגיה חדשנית, תמיכה של שמות גדולים, ואפילו קצת מזל. אם תמשיכו לעקוב, אני מבטיח שיהיו עוד פרקים מרתקים בעלילה – עם עליות, ירידות, דרמות ומהפכים. האם סוי תגשים את חלומה או תיפגש עם סיוטיה? ככותב וכ"חובב מושקע" אני מקווה לטוב, נערך לגרוע, ובכל מקרה נהנה מהנסיעה המטורפת הזו. בסופו של יום, לפחות יהיה לנו אחלה סיפור לספר – על המטבע ההוא, סוי, שניסה לקחת את כולנו למסע של מיליארד משתמשים, ובדרך כמעט התהפך כמה פעמים. אם זה לא חומר לקומדיה-דרמה של העשור בקריפטו, אני לא יודע מה כן. 😉
תחזיות לעתיד: הצלחה אדירה, בינוניות, או כישלון מוחלט?
בואו נוציא כדור בדולח (שלצערי כנראה יוצר בסין ב-$9.99) ונדמיין כמה תרחישים לסוי בשנים הבאות. כי הרי הדבר הכי בטוח בחיזוי הוא שנטעה, אבל הי, זה כיף!
תרחיש א': סיפור סינדרלה – הצלחה אדירה. בתרחיש הזה, סוי מממשת את כל ההבטחות ואפילו יותר. משחק דגל מטורף יוצא ב-2026 וגונב מיליון משתמשים ביום מסוני ומייקרוסופט. כולם משחקים במשחקי בלוקצ'יין על סוי בלי לדעת בכלל שהם על בלוקצ'יין – זה פשוט עובד חלק ומהר. לפתע, מיליארד משתמשים (כן, אותו חלום רטוב של היזמים) כבר נמצאים בצורה כזו או אחרת על הרשת: בין אם דרך משחק, אפליקציית צ'אט עם נכסים דיגיטליים, או פלטפורמת מדיה חברתית מבוזרת שהוקמה על סוי. הערך הנעול (TVL) בדיפיי של סוי חוצה 50 מיליארד דולר, הבורסות המסורתיות מתחילות להציע מסחר בחוזים על SUI, ואנחנו שומעים דיווחים שויזה ופייפאל משתפות פעולה עם Mysten Labs לשילוב חלק מתשתיות סוי בתשלומים. (חזון, כבר אמרנו). מחיר המטבע? נו, בטח בשמיים – נניח מתקרב לשווי של את'ריום של פעם, אולי עשרות דולרים אם לא יותר. כל מי שהשקיע מוקדם מרגיש גאון. סוי הופכת לשם דבר, אולי לא "הרגה" את את'ריום, אבל יושבת לידו בעשירייה הפותחת עם מקום של כבוד. התרחיש הזה לא בלתי אפשרי, אגב. הוא פשוט דורש שסוי תמשיך בקצב צמיחה אקספוננציאלי, שהמתחרים ימעדו קצת או לפחות לא יצלחו בנישות שסוי מכוונת, ושהעולם באמת יאמץ מוצרי בלוקצ'יין דרך משחקים ויישומים ידידותיים. יש סימנים לכיוון: סוי כבר עובדת עם חברות גיימינג גדולות, יש גדילה בכמות המשתמשים, והטכנולוגיה (טפו טפו) עוד לא בגבול. אם תרצו, זה החלום הגדול – שסוי תממש את ייעודה להיות "הפלטפורמה למשתמשי המיינסטרים".
תרחיש ב': האמת האפורה – בינוניות ממוצעת. כאן סוי לא מתרסקת, אבל גם לא ממריאה לחלל. היא ממשיכה להתקיים, להוציא פיצ'רים, ויש לה את הקהילה הנאמנה שלה, אבל לא פורצת את גבולות הגזרה. בסופו של דבר, היא נהיית אחת מהרשתות הנישתיות האלה: מקום טוב למשחקי בלוקצ'יין וכמה אפליקציות ייעודיות, אבל לא משהו שמסכן את הגדולים. אולי היא נשארת בטופ 20 של שווי שוק הקריפטו, אולי גולשת מטה כשאופנות חדשות (מישהו אמר AI Blockchain?) תופסות כותרות. המתחרים כמו Aptos ואחרות תופסות נתח שוק דומה, ואף אחת מהן לא משתלטת באמת – כולן חולקות ביניהן את פירורי תשומת הלב שלא הולכת לאת'ריום ולחבר'ה. סוי בתרחיש הזה היא "עוד אופציה". כמו שיש היום את אלגוראנד, פולקדות, ניאו וכו' – קיימים, פועלים, יש להם חסידים, אבל הם לא מייצרים מהפכה. האם זה תרחיש גרוע? לחברה שמאחורי סוי – קצת מאכזב, כי השאיפה הייתה כוכבים. למשקיעים – כנראה שהתשואה לא משהו, מדשדשת. המחיר אולי מדשדש שנים בטווח צר, או מזדחל לאט יחסית. התרחיש הזה דורש שסוי לא תמצא use-case באמת שובר שוויון, או שהיתרון הטכנולוגי שלה יתאזן כי גם האחרים השתפרו. די סביר, אם נהיה פסימיים מתונים. אחרי הכול, לא כל סטארטאפ שמשיג מימון ענק הופך לגוגל – חלקם הופכים לחברות בינוניות שאולי קיימות שנים אבל לא משנות סדרי עולם.
תרחיש ג': נפילה וכישלון – תסריט הבלהות. אה, כאן אנחנו נכנסים למצב הדרמה. משהו השתבש קשות: אולי פרצת אבטחה חמורה ברשת עצמה – דמיינו שמתברר שיש באג ב- Move או במנגנון הקונצנזוס, ומישהו גונב או משבית את הרשת לזמן ממושך. אמון המשקיעים צונח לתהום, המשתמשים בורחים, המפתחים נודדים הלאה לפרויקט הבא. או שיכול להיות אירוע רגולטורי – נגיד, ה-SEC מחליט לתבוע את Mysten Labs ולסמן את SUI כסקיוריטי, רושם אותה ברשימה שחורה. הבורסות יסירו אותה, הנזילות תיעלם כלא הייתה. או אפילו בלי דרמות חיצוניות: ייתכן שחוסר אימוץ ממושך יהרוג את סוי לאט. נניח שהמשחקים לא תופסים באמת, או ש-Telegram (אפליקציית המסרים) מחליטה יום אחד לחסום את כל הבוטים שלא עובדים על הבלוקצ'יין שלה (TON) – ואופס, חצי מהמשחקים בסוי שהסתמכו על טלגרם פשוט מתאדים. זה תרחיש שדווקא עלה לכותרות: טלגרם איימה לנתק בוטים של רשתות אחרות ולהגבילם, מה שיכול למחוק בבום כמה מהפרויקטים הפעילים ביותר בסוי. אם דברים כאלה יקרו, סוי עלולה להיכנס לסחרור שלילי: פחות משתמשים -> פחות עניין מפתחים -> פחות פעילויות -> עוד פחות משתמשים… כדור שלג הפוך. במקרה כזה, עוד כמה שנים סוי עלולה להיזכר כבזבוז הון עצום. הטוקן SUI עשוי לצנוח לשפל שלא יאפשר מימון הפיתוח, Mysten Labs אולי תפטר חצי עולם, והפרויקט יגסוס לאיטו או יסתיים במכירת חיסול (מי אמר "להיכנס למצב תחזוקה מינימלי"? זה קרה לפרויקטים אחרים). בקיצור, הסיוט הכי גדול של סוי הוא להפוך למשל ושנינה – עוד "את’ריום קילר" שניסה, התרסק ונקבר בבית הקברות של הקריפטו יחד עם עשרות מתחרים נשכחים.
אז מה הסיכויים לכל תרחיש? הלוואי וידעתי. בתחושה שלי, ואני אומר זאת כמי שעוקב בהתלהבות זהירה, המציאות תיפול איפשהו באמצע. לא אפס ולא כל הקופה, משהו בין לבין. יש סיכוי לא קטן שסוי תצליח יפה בנישה שלה – אולי לא תשנה את כללי המשחק לכולם, אבל תבסס את עצמה כרשת מובילה בתחום הגיימינג והיישומים למשתמש (ותחטוף מהעוגה של סולאנה, למשל). הסיכוי שהיא תהפוך ל-"Ethereum הבא" וכולם יעברו אליה – נמוך יותר, כי כדי שזה יקרה היא צריכה כל כך הרבה פאזל פיסז במקום: גם מזל, גם ביצוע מושלם, וגם שהמתחרים יפספסו. מצד שני, התרסקות מוחלטת דורשת קטסטרופה – אפשרית, אבל הצוות של סוי די חכם ואני מנחש שהם זהירים. נכון, יש משתנים לא בידיים שלהם (כמו רגולציה), אבל הם גם בנו קצת חסינות – למשל פיזרו את הקהילה בעולם, התמקדו באסיה לא פחות מארה"ב, אז גם אם ארה"ב עושה צרות, יש חיים מחוץ. אני אהמר בזהירות שהתרחיש הסביר הוא שסוי תהפוך לאחת מאותן פלטפורמות שכבר אי אפשר להתעלם מהן, גם אם היא לא מספר 1. כלומר, אולי לא מיליארד משתמשים, אבל כן נגיד 50-100 מיליון משתמשים תוך כמה שנים (אם הכל יזרום), שזה עדיין עצום. כמובן, תמיד יש הפתעות – ואם פתאום סוי תתפוס "רגע זהב" (killer app משוגע או אימוץ מוסדי גדול), היא יכולה לקפוץ נתיב למסלול המהיר. בשוק הקריפטו למדנו שלפעמים שרשרת אירועים בלתי צפויה שמה פרויקט אחד בקדמת הבמה. סוי כבר חוותה את שני צידי המטבע: גם הייפ וגם FUD. העתיד כנראה יביא ממנה מנה הגונה משניהם – יהיה משעמם? בטוח שלא.
להשקיע בסוי – כן או לא? (לא ייעוץ השקעות)
טוב, הגענו לחלק שכל המשפחה שואלת אותי: "מה אתה אומר, לקנות סוי? זה יעלה? למכור? להחזיק?" מיד אגיד: זה לא ייעוץ השקעות, אוקיי? אני בסך הכול מספר סיפורים, לא לוקח אחריות אם תמכרו כליה כדי לקנות סוי ומחר תצטרכו לממן דיאליזה. ובכל זאת, השנקל שלי:
מצד אחד, סוי מציגה נתונים שמלהיבים משקיעי צמיחה: שימוש עולה, משתמשים מתרבים, הסיפור של "אנחנו הרשת לאפליקציות המוניות" מתחיל לקבל בשר. אם אני משקיע שמאמין שגיימינג ו-Web3 הולכים להמריא יחד, סוי נראית כמו התשתית המתבקשת. היא בנתה בדיוק את הגשרים שאמורים לחבר את ההמונים (הזדהות עם גוגל, משחקים בלי עמלות, עסקאות מהירות). יש אפילו מי שיגידו שסוי כבר הצליחה מעל המצופה: היא שילשה את מחיר הטוקן שלה תוך שנה כשכולם חשבו שהיא גמורה (הייתה בשפל ~$0.40 ונסקה חזרה לאזור $4 בתחילת 2025 – אמאל’ה, איזה סיבוב!). בשביל משקיע, מגמה כזו אומרת שיש מומנטום, שיש "משהו שם". אם קרנות מכובדות כמו גרייסקייל מוסיפות אותה לסל, זה נותן הרגשה של אישור כשרות. אולי לא מהדרין, אבל כשר.
מצד שני, בואו נהיה כנים – זה עולם קריפטו, וסוי היא נכס צעיר ומסוכן. התחרות? מטורפת. היא נלחמת מול עשרות רשתות אחרות, חלקן עם קהילה ותיקה וחזקה יותר. את’ריום כמובן לא הולכת לשום מקום, וגם סולאנה מראה סימני התאוששות (אחרי שטיפה איבדה כיוון עם נפילת FTX, היום היא עדיין חיה ובועטת). אפטוס לא תוותר – יש שם אגו (וכסף) בדיוק כמו בסוי. Avalanche ו-Near אולי לא בכותרות כרגע, אבל כל שיפור שלהם יכול לגנוב בחזרה מפתחים או משתמשים. האם סוי תצליח לנצח את כולם? לא צריך לנצח את כולם כדי להצדיק השקעה, מספיק להתברג לכמה ראשונות. אבל זה בדיוק האתגר: לשכנע שעוד 5-10 שנים, סוי תהיה אחת הכוכבות ולא אחת הנעלמות.
סיכונים? מלא. למשל, רגולציה: ארה"ב כבר סימנה מטבעות ודפקה תביעות על כל דבר שזז. עד עכשיו, SUI עוד לא הייתה על המוקד (אולי מזל, אולי כי היא יחסית חדשה ופחות נפוצה שם). אבל לך תדע – בוקר בהיר אחד ה-SEC יכול להגיד "הממ, ה-ICO שלכם נראה לנו נייר ערך לא רשום". הלך עלינו. או תקלה טכנית גדולה: טפו טפו, סוי עוד לא חוותה משבר כמו שהיו לסולאנה (השבתות רשת מביכות) או חלילה פרצת אבטחה בליבת הפרוטוקול. אם, חס ושלום, יתברר שיש באג חמור בקוד של סוי שמאפשר להשתלט או לשבש – זה סיוט שהופך את ההשקעה לכרטיס ללונה-פארק של נפילות. יש גם עניין של טוקנומיקס: כרגע רק שליש מהמטבעות במחזור. עוד המון SUI אמורים להשתחרר לשוק בהדרגה (משקיעים, קרן, קהילה). אם ההנפקות האלו לא ינוהלו בחכמה, יכול להיות לחץ מכירה מתמשך שישחק את המחיר. משקיע חכם יבדוק מתי הווסטינג נגמרת – כי יום שבו קבוצה גדולה של משקיעים ראשונים יכולה למכור, עלול להפוך ל"מבול סוי" בשוק. לא כיף למי שקנה יום קודם.
אז כן או לא? באמת שאין תשובה פשוטה. זה תלוי כמה אתם אוהבים ריגושים. השקעה בסוי כיום דומה קצת להשקעה בסטארט-אפ שהולך על כל הקופה: אם יצליח, הכפלתם או שולשתם את הכסף (ואולי הרבה יותר בטווח ארוך). אם ייכשל, אתם עלולים להישאר עם זיכרון מתוק-מריר וערימה של מטבעות שאף אחד לא רוצה. אפשר גם גישה מאזנת: להשקיע סכום קטן שאתם מוכנים לאבד, כדי "להיות בפנים" למקרה שסוי באמת תמריא לחלל. מתי, כמה, איך? – משקיעים נבונים אולי יגידו: "נחכה לנפילות לקנות בזול, ונמכור קצת ברווח כשתהיה אופוריה". העניין שסוי כבר עשתה גל אחד פסיכי (ירדה ואז עלתה פי 10, ואז שוב תיקנה). אם אתם מאמינים בגלגולים, יכול להיות שכדאי לחכות לירידה גדולה כדי להיכנס. אבל זה הימור: אם השוק הכולל נכנס לבולראן (נגיד ביטקוין יטוס), יכול להיות ש-SUI גם תמשיך לטפס בלי להביט לאחור. כמו שאומרים, timing the market זה מתכון לכאב לב.
בשורה התחתונה, בגוף ראשון כמי שעוקב: האם אני מחזיק סוי? כן, ואפילו עושה על המטבעות סטייקינג (לא ביג דיל, ניתן לשחרר אותן בתוך 24 שעות מהפקודה). האם הייתי שם את כל החסכונות שלי שם? השתגעתם? לא, תודה. למדתי שעם כל החדשנות והאהבה שלי לטכנולוגיה, שוק הקריפטו יודע להיות אכזרי. אז אני שומר את ההימורים הגדולים לדברים יותר מבוססים, ואת סוי מחזיק כסטארט-אפ מסקרן בתיק. אולי יום אחד אצטער שלא קניתי טונות כשהיה בזול, ואולי אצחק שאי פעם קניתי בכלל – כך או כך, זו נסיעה פרועה שאני מוכן לשבת בה רק עם חגורת בטיחות כספית. וזכרו, ילדים: אף פעם אל תקשיבו לבלוגר תמהוני באינטרנט בנושאי השקעות. במיוחד לא אליי.