סבתות אינן נותנות לעובדות קטנות כמו סדר כרונולוגי להפריע לסיפור טוב, נכון? סבתא יכולה התחילה לספר איך היא ואחותה ברחו מבית הספר – אבל איכשהו היא תתחיל מהסוף, אחר כך תקפוץ להתחלה, ובאמצע תשבץ אנקדוטה על החתול שפלט "מיאו" בדיוק ברגע הלא נכון. הנכדים הנאמנים יישבו מוקסמים אבל גם מבולבלים: העלילה מתערבבת כמו סלט, ולרגעים הם מרגישים שהם מנסים להרכיב פאזל בלי תמונת הקופסה.
כשאני מדמיין סיפורי סבתא מהסוג הזה, ועל הראש שמסוחרר מזיגזוגי הזמן, אני חושב: "הלוואי שהייתה דרך לעשות סדר בבלגן הזה". סוג של הוכחה שהסבתא יודעת על מה היא מדברת – נקרא לזה "Proof of Grandma", אם תרצו. הרי עם כל הכבוד לאגדות משפחתיות, בלי לדעת מה קרה קודם ומה אחר כך, קשה לעקוב ולהתרגש באמת.
למה אני מלאה אתכם בסיפורי סבתא? כי באופן מוזר, הבעיה של הסבתות – בלבול כרונולוגי ואי-סדר בזמן – קיימת גם בעולמות רחוקים מאוד מהסלון שלה. קחו למשל את עולם הבלוקצ'יין והמטבעות הדיגיטליים: הייתם חושבים שבתחום טכנולוגי כזה הכול מסודר כמו טבלאות באקסל, אבל ממש לא. בלי "שעון" מוסכם, גם הבלוקצ'יין עלול להפוך לסיפור מבולגן. וכאן בדיוק נכנס לסיפור שלנו פרויקט אחד פרוע אבל גאוני בשם סולאנה, שהחליט לשים שעון בתוך השרשרת. כן, שמעתם נכון – שעון בתוך בלוקצ'יין.
אנאטולי, השמש והגלים: איך נולד פרויקט סולאנה
הסיפור שלנו קופץ כעת ליבשת אחרת ולתקופה אחרת: שנת 2017, קליפורניה. בחור צעיר (טוב, צעיר-פלוס) בשם אנאטולי יקובנקו מתעורר אחרי לילה לבן, עמוס בשני ספלי קפה ובירה אחת – ומתנגן לו בראש רעיון משוגע. אנאטולי, מהנדס תוכנה ממוצא אוקראיני, בדיוק היה בעיצומם של ניסויים אישיים בטכנולוגיות בלוקצ'יין. הוא שם לב שמשהו בסיסי חסר: לבלוקצ'יין אין שעון! ביטקוין ואת'ריום הרגישו לו אטיים ומסורבלים, כאילו כולם מנסים לתאם מהלכים בלי שיהיה להם שעון קיר בחדר. ופתאום נדלקת לו נורה: מה אם נכניס "שעון קריפטוגרפי" שיסמן לכולם את הזמן?
כדי להבין מאיפה הבריק הרעיון, כדאי להכיר קצת את אנאטולי. הוא נולד ב-1981 באוקראינה וכנער היגר עם משפחתו לארצות הברית. בגיל התיכון הוא כבר למד לתכנת ב-C (שפת התכנות הקלאסית), ובאוניברסיטת אילינוי אפילו ניסה להקים סטארטאפ משלו בתחום התקשורת. הסטארטאפ ההוא נכשל, אבל אנאטולי לא התייאש. אחרי התואר הוא עבר לסן דייגו והתחיל לעבוד כמתכנת בקוואלקום – חברת טלקום ענקית – שם בילה כמעט 12 שנה בפיתוח מערכות הפעלה לטלפונים סלולריים, מצלמות תלת-ממד ופרויקטים טכנולוגיים שאולי נשמע עליהם יום אחד (ואולי לא).
לאורך השנים אנאטולי צבר ניסיון עמוק במערכות מבוזרות ובתוכנה מהירה. ב-2017, כשעולם הקריפטו החל לרתוח סביבו, הוא החליט לשלב את האהבה הישנה שלו לתשתיות מחשוב עם ההזדמנות לחולל מהפכה פיננסית. באותו לילה עם קפה ובירה, כשהמחשבות רצות במהירות האור, הוא הגה את הקונספט של Proof of History – "הוכחת היסטוריה". הרעיון: ליצור רצף של חישובים קריפטוגרפיים מהירים שיפעל כמו שעון עצמאי בתוך רשת הבלוקצ'יין. שעון שלא תלוי באף גורם מרכזי, אבל שכל מחשב ברשת יכול לבדוק ולאמת.
אנאטולי התלהב. הוא כתב טיוטת Whitepaper (מסמך עקרונות) והתחיל לשתף את החזון עם כמה חברים טובים מהעבודה. שניים מהם, גרג פיצג'רלד וסטיבן אקרידג' – קולגות לשעבר מקוואלקום – נדלקו על הרעיון. שלושתם היו מהנדסים מבריקים ביום, וגולשי גלים נלהבים בשעות הפנאי. כן, מסתבר שבין קוד לגלישה בים יש קווים משותפים – צריך תזמון טוב, תשוקה ולא לפחד מהגל הבא. השלישייה הזו, יחד עם עוד שותפים, החלה לבנות את מה שיהפוך בסוף לסולאנה.
בהתחלה הם קראו לפרויקט "Loom" (נול אריגה), כנראה במחשבה על רשת שנארגת במהירות. אבל מהר מאוד התברר שיש כבר פרויקט אחר בשם הזה בעולם הקריפטו. אז צריך היה שם חדש. איפה מוצאים השראה? ובכן, אנאטולי וחבריו נהגו לבלות כאמור בגלישה בחוף קטן צפונית לסן דייגו. שם החוף: סולאנה. הוא היה מקום שטוף שמש (דרך אגב, בספרדית Solana זה "מקום שטוף שמש"), עם וייב של ים וחופש. החבורה החליטה לקרוא לפרויקט על שם החוף האהוב – וכך נולד השם החדש. "סולאנה" היה קליט, קצר, והעלה חיוך. אנאטולי אמר מאוחר יותר שהשם פשוט נדבק – ואכן, קשה לדמיין היום שם אחר לפרויקט.
אחרי שהשם נסגר והחזון הובהר, היה צריך גם כסף וזמן לבנייה רצינית. ב-2018 הם הקימו את חברת Solana Labs ויצאו לדרך. זו הייתה תקופה מעניינת: שוק הקריפטו בדיוק נכנס ל"חורף" קשה (מחירים צנחו והתעניינות פחתה), אבל זה דווקא שיחק לטובתם. בלי היסטריה מבחוץ, הצוות התרכז בעבודה טכנית סיזיפית. במהלך 2018-2019 הם גייסו כ-20 מיליון דולר ממספר קרנות הון-סיכון – סכום צנוע ביחס לבועת הקריפטו של 2021, אבל מכובד לאותם ימים. הכסף והזמן איפשרו להם לפתח רשת בלוקצ'יין חדשה מאפס, לכתוב קוד (הרבה ממנו בשפת Rust המהירה והבטוחה), ולבחון את הגבולות של מה שהרשת שלהם יכולה לעשות.
במרץ 2020, כשרוב העולם היה עסוק בסגרים ובאפיית לחם מחמצת, סולאנה הפעילה לראשונה את הרשת הציבורית שלה (Mainnet Beta). מטבע ה-SOL הונפק במחיר ראשוני של פחות מדולר אחד. תוך פחות משנתיים הוא כבר יגיע לשיא של 260 דולר – אבל נחכה קצת לפני שנחגוג. מה שחשוב הוא שהטכנולוגיה עבדה: בלוקצ'יין חדש, סופר-מהיר, החל לפעול בעולם האמיתי.
מיהו אנאטולי אישית? למרות ההצלחה, הוא לא הפך למנכ"ל בבגד ועניבה טיפוסי. הוא יותר "גיק" מביל גייטס ויותר קול מגולש קליפורני. הוא חי ונושם טכנולוגיה, אבל משלב בזה הומור וקלילות. אחד התחביבים שלו הוא, כאמור, גלישת גלים – לא משהו שרואים אצל כל יזם קריפטו. הוא גם ידוע כחובב קפאין רציני (ע"ע שני ספלי הקפה ההם) ולא מתנגד לבירה טובה. בטוויטר (או X, איך שקוראים לזה היום) הוא מרבה לתקשר עם הקהילה, לפעמים בציוצים מלאי קריצות ובדיחות פנימיות. כשמבקרים שאלו אותו על הנפילות החוזרות של הרשת, מספרים שפעם הגיב ב-"LOL" (צוחק בקול) – תגובה שקשה להחליט אם היא שאננות או ביטחון עצמי (או שניהם גם יחד).
אנאטולי ידוע גם בכמה אמירות שפר. אחת המצוטטות היא שהוא רוצה שסולאנה תהיה "מהירה כמו שהחדשות מתפשטות בעולם". האמת? הוא מתקרב לזה. הוא תמיד שאף שסולאנה תתחרה לא רק במטבעות קריפטו אחרים אלא אפילו ברשתות התשלומים הגדולות כמו ויזה. באופן אירוני, בשנת 2023 ויזה עצמה החלה להשתמש בסולאנה להעברת תשלומים – חלום שהתגשם עבור אנאטולי. אבל עוד לפני זה, הוא ומשקיעיו כבר דיברו בגדול: להביא את הבלוקצ'יין למיליארדי משתמשים, לעשות אותו מהיר, זול ונגיש לכולם. תשוקה, כישלונות, תקוות – כל המרכיבים בסיפור חייו של אנאטולי נכנסו גם ל-DNA של סולאנה.
הבעיה שסולאנה באה לפתור
בואו נדבר שנייה על הבעיה המרכזית. לפני שסולאנה הגיעה, לעולם הבלוקצ'יין כבר היו שני "מלכים": ביטקוין ואת'ריום. שניהם מדהימים בדרכם – ביטקוין הביא את בשורת המטבע הדיגיטלי המבוזר, ואת'ריום הוסיף חוזים חכמים שאפשרו לבנות אפליקציות שלמות על גבי הבלוקצ'יין. אבל לשניהם הייתה בעיה קשה: הם איטיים ויקרים יחסית. ביטקוין יכול לעבד בערך 7 עסקאות בשנייה (כן, ספרתם נכון – שבע), ואת'ריום אולי באזור ה-15 עסקאות בשנייה. לשם השוואה, ויזה מעבדת אלפים רבים של עסקאות בשנייה ברחבי העולם. עכשיו, תארו לכם עולם שבו כולם משתמשים בקריפטו: אם כל אחד היה צריך לחכות 10 דקות לאישור תשלום, או לשלם עמלה של 20 דולר על קניית קפה, העסק לא היה עובד.
את'ריום וביטקוין בגרסאותיהם המקוריות גם צרכו המון אנרגיה (ביטקוין עדיין עושה זאת, את'ריום שינתה גישה מאז). ובעיקר – הן לא תוכננו להכיל את כל העולם על הבלוקצ'יין שלהן בלי עזרה. דמיינו כביש צר עם נתיב אחד (ביטקוין), או כביש עם שני נתיבים אבל מלא פקקים (את'ריום). אם מכניסים פתאום מיליוני נהגים, הכול נתקע. זה בדיוק מה שקרה ברשת את'ריום לא פעם: אפליקציה פופולרית אחת (למשל משחק קריפטו-חתולים חמוד ב-2017) הספיקה כדי לסתום את כל הרשת. העמלות טיפסו לשמיים והמשתמשים התוסכלים חיפשו מוצא.
כאן נכנסת השאלה: האם אפשר לעשות בלוקצ'יין מהיר בהרבה, כזה שיתמוך באפליקציות המוניות? לפני סולאנה, היו ניסיונות. דיברו על "שרשראות צדדיות", "שכבות 2", "שרשור" ועוד כל מיני מילים מפוצצות. אבל אנאטולי רצה פתרון אלגנטי וישיר: לשפר את הבלוקצ'יין עצמו, מבפנים, כך שיוכל לטפל בעומס גדול בסדרי גודל מעבר למה שהיה מוכר.
הפתרון: הוכחת היסטוריה ושאר קסמים טכניים
אז איך הופכים בלוקצ'יין לצ'יטה במקום לצב? סולאנה עשתה זאת בעזרת כמה חידושים, והמרכזי שבהם הוא מנגנון שנקרא Proof of History (הוכחת היסטוריה). זה הזמן להסביר את הרעיון הזה בשפה פשוטה. תחשבו על קבוצת אנשים שמנסים לתקשר בוידאו בלי תיאום – כל אחד מדבר בעיתוי שלו, כי אין להם שעון משותף. עכשיו דמיינו שהיה לכולם שעון זהה והמנחה היה אומר "3, 2, 1, עכשיו!" – פתאום כולם מתואמים. Proof of History הוא קצת כמו לעשות "3, 2, 1, עכשיו!" אבל בלי שיהיה מנחה ובלי לעצור את המשחק.
בבלוקצ'יין קלאסי, כדי לדעת מי קודם למי, המחשבים ברשת צריכים לתקשר ולתאם – תהליך שלוקח זמן. סולאנה שילבה בתוכה "שעון" קריפטוגרפי: היא משתמשת בפונקציה מתמטית (קריפטוגרפית) שרצה על כל המחשבים ברשת ויוצרת רצף של חותמות זמן בלתי ניתנות לזיוף. דימוי מוחשי: דמיינו שיש מכונה שפולטת מספר אקראי חדש כל כמה מילישניות, כשהמספר החדש תלוי בקודם לו. אף אחד לא יכול לנחש או לזייף את המספר הבא בלי לעשות את החישוב צעד-אחר-צעד בעצמו, כך שנוצר רצף מספרים יחיד ומוסכם. עכשיו, אם לוקחים טרנזקציה (למשל תשלום) ו"מדביקים" אותה לנקודה מסוימת ברצף הזה, בעצם סימנו באופן חד-ערכי את הרגע שבו היא התרחשה – בצורה שכל אחד יכול לאמת אחר כך.
באמצעות הוכחת היסטוריה, כל המאמתים (Validators) ברשת סולאנה מגיעים להסכמה על הסדר הכרונולוגי של העסקאות כמעט בלי צורך "לדבר" אחד עם השני על מי קדם למי. זה מקצר תהליכים באופן דרמטי. כמובן, סולאנה לא זרקה לפח את כל מה שלמדנו מבלוקצ'יינים קודמים: היא עדיין משתמשת גם במנגנון הוכחת ההחזקה (Proof of Stake) כדי לוודא שרק שחקנים שיש להם "עור בעסק" יכולים לאשר בלוקים, ויש לה אלגוריתם הצבעה (שנקרא Tower BFT) שמוודא שגם עם השעון הפנימי הזה, הרשת תישאר מאובטחת ולא תתפצל לגרסאות שונות. אבל עבור הקורא הלא-טכני, אפשר לומר בפשטות: סולאנה מצאה דרך לתאם זמן וסדר, מה שמאפשר לה לרוץ בטורבו.
וכמה מהר זה באמת? ביום ההשקה, סולאנה כבר הפגינה יכולת תיאורטית של כ-50,000 עסקאות בשנייה. זה מספר כמעט דמיוני בעולם הבלוקצ'יין – בערך פי 10,000 יותר מביטקוין, ופי אלפים יותר מאת'ריום. בפועל, ברשת החיה, כמות העסקאות משתנה לפי השימוש, אבל גם בשעות שקטות היא מעבדת אלפים רבים בשנייה בלי להזיע. זמן יצירת בלוק חדש הוא בערך 0.4 שניות (פחות מחצי שנייה!), לעומת ~12 שניות באת'ריום (לאחר השדרוג ל-PoS) ו-10 דקות בביטקוין. כלומר, אם ביטקוין הוא דואר חילזון ואת'ריום הוא דואר רשום, סולאנה היא הודעת וואטסאפ.
גם העלות לכל פעולה ברשת מצחיקה לעומת המתחרים. אתם יכולים לשלוח 100 תשלומים קטנים בסולאנה ולשלם אולי חצי סנט בסך הכול. העמלה הממוצעת לעסקה היא בסדר גודל של אלפיות הסנט. בשביל המשתמש הפשוט זה אומר שאפשר להשתמש בבלוקצ'יין לדברים יום-יומיים – לשלם על קפה, להעביר סכום קטן לחבר, או לקנות פריט במשחק – מבלי לקרוע את הכיס על עמלות. זו מהפכה קטנה בהשוואה לימים שבהם שימוש בבלוקצ'יין הרגיש כמו פריבילגיה יקרה.
השילוב של מהירות עצומה ועלות אפסית פתח אפשרויות חדשות. פתאום, דברים שפעם היו תיאורטיים נהיו מציאותיים: בורסה מבוזרת עם ביצועים של נאסד"ק, משחק מחשב שבו כל חפץ הוא NFT על הבלוקצ'יין בלי לגמגם, או רשת חברתית שכל "לייק" בה נרשם On-Chain בלי להעמיס על המערכת. סולאנה פתחה דלת למפתחי אפליקציות שאפתנים, שאמרו לעצמם: "אם המגבלות הטכניות הוסרו – אפשר להשתולל!" וכך, במהירות האור, התחילו לצמוח על סולאנה שלל פרויקטים ויוזמות.
שימושים מרכזיים: מ-NFT ועד DeFi
סולאנה אינה רק טכנולוגיה מרשימה על הנייר – היא גם הפכה לבית למגוון אפליקציות וקהילות תוססות. נציג ארבעה תחומים עיקריים שבהם סולאנה משחקת תפקיד כוכב, ונראה למה דווקא הפלטפורמה הזו נבחרה עבורם.
שוק ה-NFT הסוער
אם בשנת 2021 שמעתם על תמונות של קופים מצוירים שנמכרות במאות אלפי דולרים, סביר להניח ששמעתם את השם סולאנה בהקשר הזה. סצנת ה-NFT (אסימונים שאינם ניתנים להחלפה) התפוצצה בעולם – ולא רק על את'ריום. סולאנה הפכה לזירה שוקקת למסחר ביצירות דיגיטליות, דמויות מצוירות, משחקי פרופיל ומה לא. הסיבה פשוטה: בעיית העמלות. בעוד שבאת'ריום להטביע (mint) אוסף NFT יכול היה לעלות כמו משכורת חצי חודשית (בגלל עמלות גבוהות בשעות עומס), על סולאנה העלות הייתה זניחה. אמנים צעירים יכלו להשיק קולקציות שלמות מבלי להתרושש, ואספנים יכלו לסחור בפריטים בעלות של כמה דולרים – כי העמלה על העסקה הייתה פחות מסנט.
קהילת ה-NFT על סולאנה יצרה גם כמה סיפורים משעשעים. למשל, אוסף בשם "Degenerate Ape Academy" – קופים מצוירים מכוונים להיראות מכוערים – הפך ללהיט היסטרי, והקופים האלה נמכרו באלפי דולרים ליחידה. אנשים קנו ינשופים, קוסמים, דרקונים דיגיטליים וכל מיני דמויות ביזאריות, והכול על גבי הבלוקצ'יין של סולאנה. פלטפורמת המסחר Magic Eden הפכה ל"אי קסום" של סוחרי NFT – קצת כמו eBay של העולם הקריפטוגרפי. למה דווקא סולאנה? כי כשאתה קונה תמונה דיגיטלית של קוף ב-50 דולר, אתה לא רוצה לשלם עוד 50 רק על העמלה. בסולאנה זה לא קורה – העמלה זניחה והמהירות מיידית, אז החוויה חלקה וכיפית כמעט כמו לגלול בפיד של אינסטגרם.
גיימינג על הבלוקצ'יין
תעשיית הגיימינג החלה לפזול לכיוון הבלוקצ'יין כבר לפני כמה שנים, עם חזון גדול: לאפשר לשחקנים באמת להחזיק בנכסים הדיגיטליים שלהם. דמיינו חרב קסומה במשחק שהיא באמת שלכם כ-NFT, לא סתם פריט על שרת של חברת משחקים. אבל כדי שזה יעבוד, הבלוקצ'יין צריך להיות מהיר וזול. אף גיימר לא יסבול השהייה של 10 דקות עד שמתעדכן שהדרקון הובס, ואף שחקן לא ירצה לשלם 5 דולר בכל פעם שהוא מלביש את הדמות שלו בשריון חדש. כאן סולאנה נכנסה למשחק.
על גבי סולאנה צמחו משחקי "Play-to-Earn" (שחק-והרווח) ו-"Move-to-Earn" שבהם שחקנים מקבלים קריפטו עבור פעילות במשחק או בעולם האמיתי. דוגמה ידועה היא StepN – אפליקציה סלולרית שבה אתה הולך או רץ ומקבל מטבעות דיגיטליים על כל צעד. הרעיון נשמע מטורף ("שלמו לי על זה שאני עושה ספורט?"), אבל הוא תפס חזק, ואחת הסיבות היא שסולאנה אפשרה אינספור טרנזקציות קטנות עבור כל אותם צעדים ופרסים, במהירות ובזול. עוד פרויקטים של משחקים על סולאנה כוללים עולמות וירטואליים כמו Star Atlas, שמנסה לבנות משחק חלל עתיר גרפיקה וכלכלה פנימית שרצה על הבלוקצ'יין. המפתח הוא שסולאנה מסוגלת לתמוך במיליוני שחקנים עם המון אינטראקציות בתוך המשחק, בלי שהשחקנים מרגישים עיכוב או יוקר. מבחינת הגיימרים, האידיאל הוא שהם בכלל לא ידעו שהבלוקצ'יין נמצא ברקע – וסולאנה מתקרבת לאידיאל הזה בזכות הביצועים שלה.
תשלומים ואפליקציות פיננסיות
אחד החלומות הגדולים של הקריפטו היה להפוך לאמצעי תשלום יומיומי. אבל תנסו לשלם על פיצה בביטקוין – יכול להיות שהפיצה תתקרר עד שהעסקה תאושר. רשתות כמו סולאנה משנות את התמונה. עם זמני אישור של פחות משנייה, אפשר לשלם ולראות את התשלום מתקבל כמעט מיד. וכשעלות העסקה היא זניחה (שברי סנט), אין בעיה להשתמש בקריפטו אפילו לתשלומים קטנים מאוד.
סולאנה השיקה את Solana Pay – פרוטוקול תשלומים שמאפשר לעסקים לקבל תשלום ישיר לארנק, דרך סריקת QR, בלי מתווכים. תארו לכם שנכנסתם לבית קפה עתידני: אתם סורקים קוד QR, לוחצים "שלם בסולאנה", ובזמן שהבריסטה מסיים להקציף לכם את ההפוך – העסקה כבר אושרה ברשת. אין ויזה, אין מאסטרקארד, ואין 2% עמלה לחברת אשראי. רק אתם והבית קפה, והבלוקצ'יין שעושה את ההתחשבנות ברקע. זה אולי עדיין חזון, אבל הוא כבר מתחיל לקרום עור וגידים. ויזה, למשל, לא נשארה אדישה: ב-2023 היא החלה פיילוט של שימוש במטבע יציב USDC על גבי סולאנה כדי לבצע העברות כספים בין בנקים. גם מאסטרקארד משתפת פעולה עם ארגון סולאנה בפרויקט בשם Crypto Credential, שמטרתו להגדיר סטנדרטים לזיהוי ואבטחה בתשלומי בלוקצ'יין. אם חברות ענק כאלה בודקות את השטח, כנראה שהן רואות פוטנציאל – שהרשת של סולאנה יכולה לשמש בסיס לדור הבא של מערכות התשלום.
DeFi – פיננסים מבוזרים במהירות הבזק
בתחום הפיננסים המבוזרים (Decentralized Finance, או בקיצור DeFi) סולאנה זורחת ממש. דמיינו את כל כלי הפיננסים המסורתיים – בורסות, הלוואות, ריביות, נגזרים – אבל ללא בנקים או מתווכים, והכול רץ כקוד פתוח על בלוקצ'יין. את'ריום התחילה את המהפכה הזו, אבל שוב, המגבלות הטכניות שלה הותירו הרבה מקום לשיפור. כאן סולאנה נצצה: בגלל המהירות, אפשר היה ליצור אפליקציות DeFi עם חוויית משתמש קרובה לבורסה מסורתית.
הדוגמה הבולטת ביותר הייתה Serum – בורסה מבוזרת על סולאנה שנבנתה כמנוע התאמת פקודות (Order Book) ממש כמו בבורסה רגילה. בעוד שרוב הבורסות המבוזרות באת'ריום (כמו Uniswap המפורסמת) פועלות בצורה איטית יותר ומשתמשות במודל אחר (בריכות נזילות במקום ספר פקודות קלאסי), Serum הציעה ספר פקודות מלא: משתמש אחד יכול היה להציע "קנה 100 מטבעות במחיר X" ואחרת "מכור Y במחיר Z", והמערכת הייתה מתאמת ביניהם בזמן אמת. זה התאפשר רק כי סולאנה יכולה לעבד אלפי פקודות בשנייה ולעדכן את מצב השוק באופן מיידי.
מעבר לכך, צמחו בסולאנה שלל פרוטוקולים פיננסיים נוספים: פלטפורמות הלוואות כמו Solend, פרויקטי "חקלאות תשואה" (Yield Farming) שבהם משתמשים יכלו להרוויח ריבית על נכסים, ומערכות לנגזרים וניהול סיכונים – הכול על הרשת. מוסדות פיננסיים מסורתיים ואנשי מסחר מקצועיים החלו לשים לב. חברות מסחר אלגוריתמי ומשקיעים גדולים התעניינו בסולאנה כי ראו בה הזדמנות: לראשונה, בלוקצ'יין מהיר מספיק לבצע טריידינג מהיר ממש. אפילו חברות כמו Jump Trading ו-Alameda Research (לפני קריסת FTX) היו מעורבות עמוקות באקו-סיסטם של סולאנה, כי הוא איפשר להן לעשות דברים שלא יכלו בשום מקום אחר.
למה DeFi אוהב את סולאנה? כי בעולם הפיננסים, מהירות היא כסף. אם אפשר לנצל פער ארביטראז' (הפרש מחירים) בין שני שווקים תוך שניות, יש יתרון אדיר. אם אפשר לפרק עסקת הלוואה ולסגור אותה לפני שהשוק השתנה יותר מדי – זה מצוין. סולאנה סיפקה את התשתית לזה, והכול תוך שהיא שומרת על כך שאין גורם מרכזי שיכול לעצור את החגיגה. כמובן, לא הכול ורוד: ראינו גם פריצות ופרויקטים כושלים ב-DeFi על סולאנה, וחלק מהם נקשרו בקשר הדוק לקריסת FTX. אבל על כך – בחלק הבא של הסיפור.
סולאנה מול המתחרות: את'ריום, פוליגון, אוולאנש וקרדנו
אף סיפור לא שלם בלי קצת השוואות. סולאנה כונתה לא פעם "רוצחת את'ריום", אבל המציאות מורכבת יותר – לכל פלטפורמה יש את היתרונות שלה. בואו נעבור על ארבע מתחרות/עמיתות בולטות ונראה איפה כל אחת טובה, איפה היא נופלת, ומה מבדיל את סולאנה.
את'ריום (Ethereum)
את'ריום היא החלוצה הגדולה של החוזים החכמים, והמדורגת מספר 2 בעולם הקריפטו מבחינת שווי שוק. החוזק שלה טמון בקהילה האדירה ובאקו-סיסטם המפותח: אלפי מפתחים, אינספור יישומים מבוזרים, טוקנים ו-NFT – רובם התחילו באת'ריום. את'ריום גם נחשבת מבוזרת ובטוחה מאוד; אחרי עדכון "המיזוג" ב-2022 היא עברה למנגנון Proof of Stake ויש לה עשרות אלפי מאמתים (validators) ברחבי העולם. אבל החולשה ההיסטורית שלה הייתה מהירות וסקלאביליות. את'ריום בשנותיה הראשונות סבלה מעומסים שגרמו לעמלות להשתולל ולזמני המתנה ארוכים – היא פשוט לא תוכננה מלכתחילה לעומס כזה. כיום הקהילה של את'ריום עובדת על פתרונות, בעיקר שכבה-2 (Layer 2): רשתות חיצוניות ו-"Rollups" שמבצעות עסקאות מחוץ לרשת הראשית ואז מעבירות אותן בחזרה. זה משפר מאוד את הביצועים והעמלות, אבל אלו פתרונות מורכבים שמוסיפים שכבות ותלות בין שרשראות.
סולאנה, לעומת זאת, בחרה בדרך אחרת: לשפר את השכבה הראשית עצמה כך שתעמוד בעומס, בלי להסתמך על שרשראות משנה. זה איפשר לה להגיע לביצועים פנומנליים, אבל במחיר מסוים – פחות ביזור בהשוואה לאת'ריום. יש שאומרים שסולאנה "רצה על שרתים ענקיים" וששרק מי שיש לו חומרה חזקה מאוד יכול להשתתף באמת באבטחת הרשת, בעוד שאת'ריום מאפשרת אפילו למחשב אישי (עם קצת מאמץ) להריץ צומת. לכן, את'ריום נחשבת מבוזרת וזהירה יותר, בעוד סולאנה חדשנית ומהירה יותר. אפשר לחשוב על זה ככה: את'ריום היא כמו מערכת הפעלה יציבה שאפשר לסמוך עליה לטווח ארוך, וסולאנה היא אפליקציה חדשה ונוצצת שמראה מה אפשר לעשות אם דוחפים את הטכנולוגיה לקצה. שתיהן חיות זו לצד זו – למעשה, יש גשרים שמאפשרים להעביר נכסים בין את'ריום לסולאנה ושיתופי פעולה בין הקהילות. כך שאולי "רוצחת את'ריום" זה תיאור דרמטי מדי; אפשר לומר שסולאנה היא יותר "האחות הצעירה והזריזה של את'ריום".
פוליגון (Polygon)
פוליגון הוא מקרה מעניין כי הוא בעצם פתרון שנולד כדי לעזור לאת'ריום. אפשר לחשוב עליו כעל "בן ברית" של את'ריום יותר מאשר מתחרה ישיר – אבל בפועל פוליגון מתחרה על הרבה מאותם משתמשים. פוליגון (ששמו הקודם היה Matic) הוא בלוקצ'יין נפרד אבל תואם-Ethereum (כלומר, תואם ל-EVM). המשמעות היא שאפליקציה שנכתבה לאת'ריום יכולה לרוץ די בקלות גם על פוליגון, עם שינויים מינימליים. פוליגון הצליחה למשוך המון פרויקטים, במיוחד בתחומי ה-NFT והמשחקים, כי היא הציעה עסקאות מהירות ועלויות זולות בהרבה מהאת'ריום המקורי. מותגים גדולים כמו דיסני, סטארבקס, Reddit ואחרים השתמשו בפוליגון כדי להשיק קולקציות NFT או תוכניות נאמנות, בדיוק מהסיבה הזו.
אז במה פוליגון שונה מסולאנה? קודם כל, פוליגון מסתמכת על את'ריום: היא משתמשת באת'ריום כבסיס אבטחה חלקי (דרך מנגנון גשר שבו נכסים נעולים בפוליגון מגובים בנעילה תואמת על את'ריום). סולאנה לעומת זאת עומדת בפני עצמה, בלוקצ'יין עצמאי. שנית, פוליגון בנויה סביב התאימות ל-EVM, שזה יתרון למפתחים שרגילים לכלים של את'ריום – אבל זה גם סוג של מגבלה. פוליגון לא נועדה לשבור את גבולות המודל של את'ריום, אלא לעבוד במסגרתן, מה שמכתיב תקרה מסוימת לביצועים. סולאנה, שתוכננה מאפס בגישה שונה (Runtime מבוסס Rust במקום Solidity, הרצת עסקאות במקביל, Proof of History וכו'), הצליחה להגיע לפוטנציאל ביצועים גבוה יותר. עם זאת, פוליגון פשוטה יותר להרצה: דרישות החומרה שלה נמוכות יחסית, והיא פועלת עם מספר מאמתים מצומצם שמסונכרן עם את'ריום. יש שיאמרו שפוליגון אפילו יותר ריכוזית מסולאנה מבחינת מבנה השליטה, אבל זה כבר ויכוח טכני סבוך.
בשורה התחתונה, פוליגון וסולאנה הן שתיהן פתרונות לבעיית הסקלאביליות והעמלות הגבוהות, אבל הגיעו לשם בדרכים שונות. פוליגון פונה למי שרוצה להישאר באקו-סיסטם של את'ריום אבל להימנע מהחסרונות של העומס, וסולאנה אומרת "בואו נבנה משהו חדש מאפס". לא מפתיע שחלק מהפרויקטים אפילו בוחרים לעבוד עם שתיהן – למשל, משחק שמשתמש בסולאנה לדברים המורכבים ובפוליגון כדי להיות נגיש למשתמשי את'ריום. העולם לא שחור-לבן, מסתבר.
אוולאנש (Avalanche)
Avalanche (אוולאנש, שפירושו מפולת שלגים) יצאה לאור בערך באותה תקופה שסולאנה התפרסמה, והציגה גישה אחרת לשאלת הסקלאביליות. הטכנולוגיה הבסיסית של אוולאנש חדשנית מאוד: היא משתמשת במנגנון קונצנזוס (הסכמה) שבו מחשבי הרשת מגיעים להסכמה באמצעות "הצפה" (gossip) וסבבי דגימה אקראיים מהירים. בלי להיכנס ליותר מדי עומק, נגיד שזה מאפשר לאוולאנש לאשר עסקאות תוך שניות או פחות, גם בעומסים גבוהים, תוך שמירה על אבטחה וביזור. בנוסף, אוולאנש תוכננה כתשתית של רשתות מרובות: יש לה כמה שרשראות פנימיות (X-Chain, C-Chain, P-Chain) וגם אפשרות להריץ Subnets – רשתות עצמאיות שבנויות על התשתית של אוולאנש, עם חוקים משלהן. זה אומר, למשל, שמשחק גדול יכול להחליט להריץ רשת משלו כ-Subnet כדי לא להעמיס על הרשת הציבורית.
אז איפה זה שם את אוולאנש מול סולאנה? אוולאנש מבחינת ביצועים גם מרשימה מאוד, אבל התפיסה שלה מבוזרת יותר: הרבה רשתות קטנות במקום אחת ענקית. סולאנה אומרת "נשים את כולם על שרשרת מרכזית אחת מהירה", אוולאנש אומרת "נחלק את העומס בין רשתות שונות". לכל גישה יש יתרונות וחסרונות. אוולאנש גם שמרה על תאימות ל-EVM ברשת החוזים המרכזית שלה (C-Chain), מה שנתן לה דחיפה כי פרויקטים קיימים יכלו בקלות יחסית לפרוס גם שם. אפשר לומר שאוולאנש פחות שונה מאת'ריום במובן הזה – היא שיפרה את המנוע מתחת למכסה בלי לשנות לגמרי את החלק החיצוני שמול המפתחים.
מבחינת ביזור, אוולאנש וסולאנה שתיהן מופעלות על ידי קהילה של מאמתים, אך במספרים קטנים יותר מאת'ריום. לאוולאנש יש כמה מאות מאמתים פעילים (יש דרישת סף להחזיק כמות לא מבוטלת של AVAX, המטבע שלה, כדי להיות מאמת), ואילו לסולאנה יש בסביבות 1,500 מאמתים (נכון להיום) – מספר מרשים, אך עדיין לא ברמה של עשרות אלפים כמו באת'ריום. שתיהן קיבלו לעיתים ביקורת שהן נשענות על מספר מצומצם יחסית של ספקי תשתית (למשל, חלק ניכר מהצמתים מתארחים על שירותי ענן כמו AWS). בהשוואה ביניהן, אוולאנש התמקדה הרבה בפרויקטי DeFi וב"גשרים" בין רשתות, בעוד סולאנה בנתה יותר "עולם סגור" משלה עם טכנולוגיה ייחודית. אם תרצו דימוי: אוולאנש היא כמו עיר עם מרכז מוקף פרברים – יש מרכז עירוני (הרשת הראשית) והרבה שכונות לוויין (Subnets ייעודיים), בעוד סולאנה היא כמו מגדל רב-קומות ענק שבו כולם נמצאים באותו בניין (שרשרת יחידה).
קרדנו (Cardano)
קרדנו הוא "הפרופסור" של חבורת הבלוקצ'יינים. הפרויקט הזה ידוע בגישה האקדמית שלו: כל צעד וכל שדרוג מבוססים על מחקר, כתיבת מאמרים מדעיים, וביקורת עמיתים לפני שמיישמים אותם בקוד. מייסד קרדנו, צ'ארלס הוסקינסון, שם דגש על בנייה יסודית ומחושבת. התוצאה היא פלטפורמה שנתפסת כיציבה ובטוחה מאוד, אבל גם איטית להחריד בכל הנוגע לפיתוח ולשדרוגים. שנים על גבי שנים לקרדנו לא היו חוזים חכמים כלל (רק ב-2021 נוספה האפשרות הזו), וגם היום הקצב שבו מתווספות יכולות חדשות הוא מתון. מצד אחד, קרדנו יכולה להתגאות בכך שכמעט שלא היו לה תקלות רציניות או פריצות – הם מעדיפים לבנות לאט ובטוח – אבל מצד שני, היא פספסה את רוב "חגיגת" ה-DeFi ו-NFT כי פשוט לא הייתה מוכנה בזמן.
קרדנו פועלת במנגנון Proof of Stake משלה שנקרא Ouroboros, והוא נחשב חדשני גם כן. יש לה אלפי מאמתים (בריכות סטייקינג) והביזור בה רחב. אבל מבחינת ביצועים, לפחות כרגע, היא לא מתחרה ישירה של סולאנה – היא מעבדת עשרות ספורות של עסקאות בשנייה, לא אלפים, אם כי יש תוכניות להוסיף שכבות (כמו פרוטוקול Hydra) שיאפשרו לבצע עסקאות מהר יותר מחוץ לשרשרת הראשית. קרדנו גם שמה דגש על שימושים ממשלתיים וחברתיים – למשל פרויקטים של זהות דיגיטלית ורישום אקדמי בכמה מדינות – ופחות רודפת אחרי כל טרנד קריפטו חם.
ההשוואה בין סולאנה לקרדנו מעניינת כי הן מייצגות הפכים בגישה. סולאנה רצה קדימה, משחררת מוצרים מהר, ולפעמים "שוברת" דברים בדרך ואז מתקנת. קרדנו נעה לאט, בודקת כל צעד ורק אז משיקה. סולאנה חוותה לא מעט נפילות (תרתי משמע – כולל נפילות רשת), בעוד קרדנו אולי מעולם לא המריאה לגבהים טכנולוגיים כאלה, אבל גם לא התרסקה. לקהילות שלהן יש אופי שונה: לקהילת קרדנו מוניטין כמעט "דתי" של מעריצים הדוקים שסומכים על התהליך המדעי האטי, בעוד קהילת סולאנה מורכבת הרבה מאנשי טכנולוגיה צעירים שמתרגשים מהאפשרויות החדשות ומוכנים לסבול קצת באגים כדי להיות בחזית.
בשורה התחתונה, סולאנה וקרדנו הן שתיהן רשתות Proof of Stake, אבל הדמיון בערך נגמר שם. האחת היא שדה ניסוי מהיר והשנייה היא מוסד אקדמי שקול. ואולי טוב שיש מקום לשתי הגישות בעולם – כל משקיע ומפתח יכול לבחור את הפלטפורמה שמתאימה לסגנון ולאמונות שלו.
אתמול והיום: תדמית, אתגרים וכאבי גדילה
כשסולאנה פרצה לתודעה ב-2021, היא הוצגה ככוכב עולה. מחיר ה-SOL טס לשמיים (מדולרים בודדים לכ-260$ בשיא), פרויקטים זרמו פנימה מכל עבר, ודיברו עליה כאיום רציני על את'ריום. תקופת הגאות ההיא הייתה מרגשת: מסיבות קהילתיות נוצצות, האקתונים עם פרסים גדולים, ומיליארדים שננעלו בפרוטוקולי DeFi שלה. סולאנה שידרה וייב צעיר ופאנקי – בלוקצ'יין עם לוגו בצבעי ניאון, גישה קצת מרדנית, ודרייב למהירות בכל מחיר. היו שכינו אותה "האת'ריום של הדור החדש" או פשוט "Ethereum killer".
אבל כמו בכל סיפור התבגרות, הגיעו גם המשברים. בספטמבר 2021, בשיא ההייפ, סולאנה חטפה סטירת מציאות: עומס מטורף של עסקאות (בגלל הנפקת טוקן שהובילה למתקפת בוטים) גרם לרשת להיקרוס ל-17 שעות רצופות. נדרש ממש לאתחל את כל הרשת יחד עם המאמתים – תהליך שלא בדיוק תאם את האידיאל של "מערכת שאין לה דאון-טיים". האירוע הזה הדליק נורה אדומה: מתחרותיה של סולאנה רמזו בשמחה ש"אצלנו זה לא קורה". והאמת, זה לא היה המשבר היחיד. ב-2022 היו עוד מספר השבתות או האטות ברשת סולאנה כתוצאה מבאגים או מתקפות עומס. ברשתות החברתיות התלוצצו שסולאנה צריכה כפתור Restart כמו במחשב ישן. עבור פרויקט שטוען לכתר "העתיד של הפיננסים", זה היה מביך בלשון המעטה.
עניין נוסף שהועלה בביקורת הוא רמת הריכוזיות. כדי שסולאנה תרוץ כל כך מהר, היא מציבה דרישות חומרה גבוהות למאמתים – לא כל אחד יכול להריץ צומת מלא בבית עם מחשב נייד פשוט. זה הוביל לפחות משתתפים שמריצים צמתים לעומת למשל את'ריום, וחלק גדול מהם מסתמך על שירותי ענן (AWS ודומיו). בנוסף, חלוקת המטבעות הראשונית של SOL הטיבה מאוד עם משקיעים מוקדמים וקרנות – אחוז גבוה מהמטבעות היה מלכתחילה בידיים יחסית מעטות, בהשוואה לביטקוין למשל שהופץ דרך כרייה ציבורית. מתנגדי סולאנה כינו אותה "הבלוקצ'יין של ה-VCs" (קרנות הון-סיכון), ברמיזה שמדובר במועדון סגור של בעלי הון.
ואם זה לא הספיק, בסוף 2022 הגיע אירוע שהטיל צל כבד: קריסת בורסת הקריפטו FTX ואימפריית ההשקעות של סם בנקמן-פריד (SBF). למה זה קשור לסולאנה? כי SBF היה אחד התומכים הגדולים והקולניים ביותר שלה. חברת המסחר שלו, Alameda Research, השקיעה הון בסולאנה ובנתה חלקים מרכזיים באקו-סיסטם (כמו הבורסה Serum למשל). FTX גם הנפיקה טוקנים על גבי סולאנה ואירחה פרויקטים שלה. כשהכול התמוטט אצל SBF, סולאנה איבדה לא רק שותף עשיר אלא גם חלק מהאמון הציבורי. מחיר המטבע צנח בעשרות אחוזים תוך ימים, פרויקטים על סולאנה חששו לגורלם, ומשקיעים תהו אם לא כדאי לנטוש את הספינה. נוצרה תחושה שסולאנה "נגועה" בגלל הקשרים ל-FTX, ושאולי כל הבאזז סביב היה מנופח בצורה מלאכותית על ידי כסף קל של SBF.
והנה כאן הגיע רגע מבחן – וסולאנה, יש לומר, הפתיעה רבים. במקום לגווע, הקהילה שלה התעשתה. מפתחים ומתנדבים השתלטו על פרויקטים ש-FTX השאירה מאחור (למשל, Serum הומר ל-OpenBook שנמצא בשליטת הקהילה ולא תלוי עוד ב-FTX). עמותת סולאנה (Solana Foundation) הבטיחה להמשיך לתמוך בפיתוח והמשיכה לקדם שדרוגים. אפילו ויטליק בוטרין, מייסד את'ריום, צייץ שהוא מקווה שסולאנה תוכל להתנקות מה"השפעות הרעות" ותקבל הזדמנות חדשה – פרגון נדיר של מתחרה, ששיפר את המורל בקהילה.
במהלך 2023, סולאנה החלה להתייצב. שדרוגי תוכנה ועדכונים הצליחו להפחית משמעותית את תקלות הרשת (טפו טפו, knock on wood). המוניטין שלה, שבתחילת 2023 היה בשפל, התחיל לטפס חזרה. מפתחים עדיין ראו בה פלטפורמה מצוינת, ומשתמשים חזרו בהדרגה כשהאבק שקע. נכון להיום, סולאנה כבר לא נתפסת כילדת הפלא חסינת הכישלונות – כולם מודעים לחסרונות ולקשיי העבר – אבל גם אי אפשר לזלזל בה. היא הוכיחה עמידות, ואולי גם למדה מעט צניעות.
שאלה שעדיין נשאלת היא: האם סולאנה יכולה לשמור על מה שהופך אותה מיוחדת מבלי ליפול שוב לאותם מלכודות? לדוגמה, האם יצליחו להגדיל את ביזור הרשת (יותר מאמתים, פחות ריכוזיות) מבלי לוותר על הביצועים? האם הנפילות ברשת הן באמת נחלת העבר, או שזו "קללת המהירות" שתמיד תרדוף אותה? לפחות הקשר עם גורמים מפוקפקים כמו FTX כבר מאחוריה – עכשיו סולאנה עומדת בפני עצמה, על יתרונותיה וחסרונותיה, בלי צל של שותף בעייתי.
האם סולאנה עדיין ייחודית?
בשנותיה הראשונות, סולאנה בהחלט התבלטה. היא הביאה שילוב של מהירות ועלות שלא היה כדוגמתו, ויצרה באזז סביב Proof of History וחדשנות טכנולוגית. אבל בעולם הקריפטו, יתרון טכנולוגי של אתמול יכול להישחק מהר מאוד. מתחרות חדשות צצות, ופרויקטים ותיקים משתדרגים. אז איפה עומדת סולאנה היום מבחינת ה"ייחודיות" שלה?
אפשר לומר שחלק ממה שהיה ייחודי פעם, היום כבר פחות נדיר. למשל, רשתות חדשות כמו Aptos ו-Sui (שהקימו יוצאי פרויקט Diem של פייסבוק) מציעות גם הן אלפי עסקאות בשנייה וגישות חדשניות לשיפור סקלאביליות. את'ריום אולי לא השתפרה פלאים ברמת השכבה הבסיסית, אבל שכבות 2 שלה (כמו Arbitrum ו-Optimism) מאפשרות למשתמש הפשוט לקבל עסקאות זולות ומהירות תוך שימוש באת'ריום מאחורי הקלעים. אפילו פתרונות כמו פוליגון ואוולאנש, שכבר דיברנו עליהם, צמצמו חלק מהפער בביצועים. כלומר, סולאנה כבר לא היחידה שיכולה להתהדר ב"מהירות שיא" ובעמלות זעומות.
עם זאת, לסולאנה עדיין יש כמה קלפים מיוחדים בשרוול. Proof of History, למשל, נותר מנגנון שאין לו ממש תאום אצל מתחרות – זו גישה ייחודית לניהול זמן בבלוקצ'יין שסולאנה לבדה מיישמת בצורה הזו. הארכיטקטורה ה"מונוליתית" שלה – הכל קורה על שרשרת אחת מהירה – מושכת סוג מסוים של מפתחים שרוצים פשטות של עבודה על שרשרת אחת בלי להתעסק עם גשרים בין רשתות. גם הקהילה והמותג של סולאנה, עם כל העליות והמורדות שעברה, הפכו לנכס: השם מזוהה עם חדשנות, עם רוח צעירה ונלהבת, ועם אירועים גדולים (כמו כנס Breakpoint השנתי) שמושכים אלפי מתכנתים, יזמים ומשקיעים סביב האקו-סיסטם שלה.
נקודה נוספת: סולאנה לא קופאת על השמרים. פרויקט בשם Firedancer, למשל, הוא מאמץ של חברת Jump Crypto לבנות מאמת (Validator client) חדש לגמרי עבור סולאנה בשפת C++. למה זה חשוב? כי אם יצליחו, זה עשוי להגביר עוד יותר את היעילות והאמינות של הרשת (יש דיבורים על פוטנציאל להגיע למאות אלפי עסקאות בשנייה בתנאי מעבדה!). זה גם יוריד את התלות של סולאנה בתוכנה אחת ויגדיל את העמידות לתקלות. המירוץ הטכנולוגי נמשך, ובסולאנה ממשיכים לחדש וללטש.
אז האם מה שהיה ייחודי אתמול עדיין ייחודי היום? התשובה מורכבת. סולאנה כבר לא לבד על מסלול המהירים, אבל היא עדיין מובילה בתחומים רבים ושומרת על רוח חדשנית משלה. יתרון המהירות שלה הצטמצם יחסים כי אחרים הדביקו קצת את הפער, אבל היא זו שהציבה רף שכולם מנסים להגיע אליו. ייתכן שבעתיד ה"ייחוד" יהיה פחות הטכנולוגיה עצמה ויותר האקו-סיסטם שנבנה סביב סולאנה – המוצרים, השותפויות והקהילה שצמחה. במילים אחרות, סולאנה מתבססת לאט לאט כאחת מעמודי התווך של תעשיית הבלוקצ'יין, לצד את'ריום וביטקוין. וזה, כשלעצמו, הישג לא קטן לפרויקט שהתחיל מרעיון משוגע של מהנדס אחד עם קצת יותר מדי קפאין.
ענקיות שתומכות בסולאנה
בתקופה של פריחה טכנולוגית, אחת הדרכים למדוד הצלחה של פלטפורמה היא לראות מי מה"שחקנים הגדולים" מצטרף לחגיגה. במקרה של סולאנה, רשימת התומכים והמשתפים הפעולה מרשימה. כך למשל, גוגל (Google) הכריזה ששרות הענן שלה (Google Cloud) יריץ צומת של סולאנה ויספק כלים למפתחי סולאנה. מהלך כזה היה בבחינת חותמת לגיטימציה – כשרואים את הלוגו של גוגל ליד פרויקט קריפטו, אנשים בהחלט שמים לב.
גם בעולם הפיננסים המסורתי, סולאנה לא נשארה לבד. ויזה (Visa), חברת כרטיסי האשראי הגדולה, לא רק דיברה אלא אף החלה ליישם: הזכרנו את הפיילוט שבו היא משתמשת בסולאנה כדי להעביר כספים במטבע יציב (USDC) בין בנקים. מאסטרקארד (Mastercard) מצידה עובדת עם ארגון סולאנה על סטנדרטים חדשים לזיהוי וביטחון בקריפטו (יוזמת "Mastercard Crypto Credential"). בפשטות, מאסטרקארד רוצה להפוך תשלומי בלוקצ'יין לבטוחים ואמינים יותר לצרכנים – והם בחרו בסולאנה כאחת מהרשתות לשתף איתן פעולה, מה שאומר הרבה על התדמית הטכנולוגית של סולאנה בעיניהם.
גם משקיעים גדולים מעולם ההון-סיכון היו בסביבה מההתחלה. קרנות כמו Andreessen Horowitz (a16z), Polychain Capital ומולטיקוין קפיטל השקיעו בשלבי המימון של סולאנה (היו אפילו כאלה שטענו שחלק מהן "דחפו" את סולאנה יותר מדי, אך השקעות הן חלק מהמשחק). חברות קריפטו ותיקות כמו Coinbase תמכו בפרויקטים אקוסיסטם על גבי סולאנה. נכון, חלק מהשמות שהיו מזוהים עם סולאנה (כמו FTX/Alameda) איבדו את המוניטין – אבל אחרים נכנסו לנעליים. אפילו ענקית התשלומים Stripe הודיעה שתתמוך בתשלומי USDC על סולאנה עבור עסקים, ופלטפורמות NFT גדולות החלו לשלב את סולאנה כאופציה למסחר.
התמיכה משמות גדולים לא אומרת שסולאנה חסינה מכישלון, אבל היא מחזקת את הטענה שסולאנה כאן כדי להישאר. כשגוגל, ויזה ומאסטרקארד (ועוד שורה של שותפים ותומכים) מעורבים, הפרויקט כבר מזמן אינו רק ניסוי של חובבי קריפטו – הוא חלק מתמונה רחבה יותר של אימוץ טכנולוגי על ידי תעשיות מבוססות.
מחשבות על השקעה ב-SOL: סיכויים, סיכונים ותרחישים
דיסקליימר קצר: האמור להלן הוא דעה כללית ואינו יעוץ השקעות. כל אחד ואחת צריכים לעשות מחקר עצמאי, וזכרו שמטבעות קריפטו הם נכס ספקולטיבי בתנודתיות גבוהה.
תרחיש אופטימי: דמיינו שסולאנה מגשימה את כל ההבטחות. הרשת נשארת יציבה לאורך שנים, קולטת עוד ועוד משתמשים, והופכת ל"עורק הראשי" של אפליקציות Web3 גדולות – משחקים מצליחים, רשתות חברתיות מבוזרות, פלטפורמות תשלום גלובליות. במקרה כזה, הביקוש ל-SOL (המטבע שמשמש לתשלום עמלות ברשת ולהשתתפות באבטחתה) עלול להרקיע שחקים. אם באמת מיליונים יתחילו להשתמש בסולאנה ביום-יום, אפשר לדמיין את מחיר SOL מטפס לשיאים חדשים ואף מתקרב לערכי שוק של את'ריום. יש אפילו חזון שבו סולאנה הופכת למתחרה של את'ריום מבחינת שווי שוק – מה שיגזור עליית ערך של פי כמה וכמה מהמחיר כיום. זהו, כמובן, התרחיש הוורוד במיוחד – שמש קיצית זורחת בלי ענן באופק.
תרחיש ריאלי: סולאנה ממשיכה להתבסס כשחקנית מרכזית, אבל לא בהכרח כובשת את העולם כולו. בתרחיש כזה, סולאנה מוצאת את הנישות שבהן היא מצטיינת – נגיד, הפלטפורמה המובילה למשחקי בלוקצ'יין ו-NFT – בעוד את'ריום עדיין שולטת בפיננסים מבוזרים "כבדים" וביישומים תאגידיים. מחיר SOL עשוי לצמוח בקצב מתון ויציב יחסית, יחד עם גדילת השימוש ברשת, אבל אולי לא יחזור מהר לשיא ההיסטורי ההוא. במקום זאת, הוא מתבסס ברמה סבירה וגבוהה יותר משהוא היום, אך לא אסטרונומית. המשקיעים בתרחיש זה מרוצים בסך הכול – הם רואים תשואה נאה לאורך זמן – אבל אין כאן סיפור של "התעשרתי בן לילה". סולאנה הופכת לאחת מכמה פלטפורמות מצליחות, חולקת את הבמה עם את'ריום, פוליגון, אוולאנש ואחרות, וכל אחת תופסת את מקומה הייחודי.
תרחיש פסימי: תמיד צריך לקחת בחשבון גם את התסריט השלילי. בתרחיש הפחות מזהיר, משהו (או כמה דברים) משתבש. אולי תהיה תקלה טכנית קשה – נניח פרצת אבטחה חמורה שתערער את אמון המשתמשים והמשקיעים. או שיחזור רצף של נפילות רשת שיראה שאולי הבעיות המבניות לא נעלמו. יכול להיות גם תרחיש של תחרות בלתי-ניתנת לעצירה: את'ריום על שלל השדרוגים ושכבות ה-2 שלה סוגרת את הפער, או בלוקצ'יין חדש ונוצץ (שאולי עוד לא שמענו עליו) גונב את ההצגה ומושך את כל המפתחים והמשתמשים. בתרחיש כזה, אנשים נוטשים בהדרגה את סולאנה, והערך של SOL מדשדש או אף נופל משמעותית לאורך זמן. יש גם סיכון רגולטורי – למשל, אם רשות ניירות ערך בארה"ב תחליט ש-SOL הוא נייר ערך לא רשום ותטיל מגבלות על מסחר בו, זה עלול להיות מהלומה כואבת. בקיצור, במקרה הגרוע, סולאנה עלולה להפוך לעוד "הבטחה שלא התממשה" – פרויקט שהקדים את זמנו או הבטיח יותר מדי ולא הצליח לעמוד בכך בטווח הארוך.
המלצה כללית: כמו לרוב ההשקעות בקריפטו, האמת כנראה תהיה איפשהו בין התרחישים. סולאנה הראתה שיש לה חוסן וחדשנות, אבל גם שהיא לא חסינה מטעויות. מי שמאמין בטכנולוגיה ורואה את הצוות והקהילה ממשיכים לבנות למרות הכל, עשוי לשקול להחזיק מעט SOL כחלק מתיק קריפטו מגוון (Diversified). מאידך, אסור להתעלם מהסיכונים: זו השקעה שיכולה להכפיל את ערכה או לצנוח בעשרות אחוזים – שני התרחישים כבר קרו בעבר. גישה זהירה תהיה להשקיע רק כסף שאתם מוכנים להפסיד, ולא לשים את כל הביצים בסל אחד. סולאנה היא בלי ספק מהפרויקטים המרתקים במרחב הקריפטו כיום, אבל בסופו של דבר – אף אחד (כולל כותב שורות אלו) לא באמת יודע מה ילד יום. אם תחליטו להשקיע, עשו זאת בעיניים פקוחות, עם לב נלהב אבל גם עם קור רוח.
כך או כך, הסיפור של סולאנה הוא פרק מרתק בסאגת הקריפטו המתמשכת. הוא מזכיר לנו שחדשנות מביאה איתה סיכונים, שמהירות יכולה להיות ברכה וגם קללה, ושתמיד מאחורי הטכנולוגיה יש בני אדם – עם חלומות, טעויות ותיקונים. אולי יום אחד נספר לנכדים איך סולאנה שינתה את העולם (ונשתדל לספר לפי הסדר הכרונולוגי הנכון הפעם). בינתיים, המסע נמשך: הגלים ממשיכים להתנפץ על חוף סולאנה ביץ' בקליפורניה, ואנאטולי וחבריו עודם מנסים לתפוס את הגל המושלם. האם הם יגיעו איתו לחוף מבטחים פיננסי? את זאת רק הזמן יגיד – ועל עניין הזמן, כפי שלמדנו, לסולאנה דווקא יש כמה טריקים בשרוול.