כל מה שרציתם (ובעיקר שלא רציתם) לדעת על מיסוי קריפטו – המדריך המלא ל-2025

תכל׳ס – עצות מפתח בקצרה

לפני שנצלול לעומק, הנה כמה טיפים מעשיים בשפה ברורה:

• כן, צריך לשלם מס על רווחי קריפטו. מבחינת מדינת ישראל, ביטקוין וחבריו אינם "כסף קסם" פטור ממס – הם נכס ככל נכס, ורווח ממכירתם חייב במס (לרוב 25%). אז אל תתעלמו מהנושא, זה לא ייעלם.

• אירוע מס הוא כמעט כל דבר חוץ מהחזקה. מכרתם ביטקוין ברווח? החלפתם אית׳ריום בדוג׳קוין? קניתם קפה בקריפטו? קיבלתם תשלום בביטקוין על שירות? – כל אלו אירועי מס חייבים בדיווח, גם אם לא נגעתם בשקלים. לעומת זאת, רכישת קריפטו בכסף רגיל או העברה בין הארנקים שלכם אינן אירועי מס.

• מס הוני או מס עסקי? משקיעי קריפטו "על מי מנוחות" ישלמו מס הוני של 25% על הרווחים. אבל אם אתם חיים מקריפטו וסוחרים ללא הפסקה, ייתכן שיוגדרו כ"עסק" ותשלמו מס שולי גבוה יותר (כמו על הכנסה מעבודה, עד ~50%). תמיד עדיף להבין איפה אתם על הסקאלה הזו, ואם לא בטוחים – ייעוץ מקצועי מומלץ.

• שומרים תיעוד ומחשבים חכם. חובה לתעד כל קנייה, מכירה והחלפה – צילומי מסך, אישורי העברה, כתובות ארנק – שישמשו לחישוב הרווח והוכחת מקור הכסף. חישוב הרווח בישראל נעשה לרוב בשיטת FIFO (הקויינים הראשונים שקניתם הם הראשונים שנמכרים). אל תשכחו לקזז הפסדים (אם הפסדתם בקריפטו אחד, זה יכול להקטין את המס על רווח באחר). גם עמלות (עמלות בבורסות, עלויות מומחה מס) ניתן לנכות מהרווחים.

• דיווח בזמן כדי לישון בשקט. לפי החוק יש לדווח על אירוע מס עד 30–40 יום מהעסקה, אבל בפועל רוב המשקיעים מגישים דוח שנתי במס הכנסה עד סוף אפריל–מאי של השנה שאחרי. מה שלא תבחרו – אל תאחרו! איחור בדיווח עלול לגרור קנס עד 1,000 ₪ לכל חודש איחור, בתוספת ריבית.

• התנהלות מול הבנק – התכוננו. בנקים ישראליים חשדניים מאוד כלפי כסף מקריפטו (AML וכד'). היום אסור להם לסרב באופן גורף, אבל עדיין ידרשו הוכחות: הציגו דוחות מס ששילמתם, מסמכים שמראים איפה וכמה קניתם את הקריפטו, ואולי אפילו חוות דעת מרואה חשבון. אל תנסו "להפתיע" את הבנק עם הפקדה שמנה בלי ניירת – זה ייגמר בעצבים.

• כרייה, סטייקינג, NFT ואיירדרופ – לא להתחבא. רווח ממטבעות שהכריתם בעצמכם או קיבלתם כפרס/תשואה (סטייקינג) נחשב בדרך כלל כהכנסה רגילה וימוסה בהתאם (כולל מע״מ אם זה עסק של ממש). מכירת יצירת NFT? אירוע מס לכל דבר. קיבלתם איירדרופ חינמי? רק כשתמכרו אותו תשלמו מס, אבל תתייחסו לערך הקנייה כאפס – כלומר כמעט כל התמורה תהיה רווח חייב.

• תכננו מס ולא ברגע האחרון. הפרידו מראש בצד חלק מהרווחים לתשלום המס (כדי שלא תאכלו את כל העוגה ותגלו שאין לכם לשלם לרשות). שקלו למכור חלק מהקריפטו בהפסד כדי לקזז רווחים (Tax Loss Harvesting) אם זה משתלם. ואם אתם כבר עמוק בתחום – תתייעצו איך להתארגן, אולי כעסק או חברה, כדי למזער חבויות מס עתידיות.

עכשיו, אחרי הסיכום הזה, בואו נרד לפרטים בגובה העיניים. אני אדבר בגוף ראשון, אספר דוגמאות ואולי אזרוק בדיחה פה ושם – כי מיסוי זה רציני, אבל אפשר גם לחייך בדרך לבנק (או לרשות המסים). קדימה נתחיל!

כיצד מטבעות קריפטו ממוסים בישראל

הרבה אנשים חושבים "וואלה, כסף אינטרנטי, בטח המדינה לא יודעת מה לעשות עם זה". אז זהו, שמבחינת רשות המסים, השימוש בקריפטו אולי חדשני – אבל העיקרון ישן: אם הרווחת, תשלם מס.

נכס ולא מטבע: בישראל, לפחות עד סוף 2023, מטבעות דיגיטליים אינם מוכרים כמטבע חוקי או כמטבע חוץ. כלומר, ביטקוין הוא לא "שקל" ולא "דולר" בעיני החוק, אלא מוגדר נכס (אם כי נכס בלתי מוחשי). ההגדרה הזו קריטית, כי היא קובעת איך המס יחול. למה קבעו כך? בית המשפט נימק בפסק דין (פרשת נועם קופל, 2019) שביטקוין לא עומד בהגדרת "מטבע" לפי חוק בנק ישראל: אין לו גוף ריבוני שמגבה אותו, הוא לא הילך חוקי בשום מדינה (טוב, מאז אל-סלבדור כן אימצה ביטקוין רשמית, אבל זה היוצא מן הכלל). בנוסף, טענו שם – למה לפטור ממס רווחי ביטקוין אם מדובר בהתעשרות אמיתית לחלוטין? בקיצור, הוחלט: קריפטו = נכס, ולכן מכירת קריפטו דינה כמכירת נכס הון.

משמעות המעמד כנכס: כמו כל נכס (נייר ערך, נדל"ן, זהב וכו'), אם קניתי אותו במחיר X ומכרתי במחיר Y גבוה יותר – יש לי רווח הון חייב במס. אין פה קסמים. הרבה שואלים אותי: "אבל רגע, אולי קריפטו זה כמו מטבע חוץ? אם קניתי ביטקוין ב-$1000 ומכרתי ב-$2000, אולי זה כמו שהדולר התחזק ופוטר ממס?" התשובה: לא. ביטקוין לא נחשב מטבע חוץ או צמוד מטבע, אז הרווח לא פטור כהפרש שער. למעשה, רשות המסים הבהירה אפילו שמטבע קריפטו לא ייחשב כמטבע חוץ או כ"מיטלטלין לשימוש אישי" – כלומר אין איזה פטור מוזר שחל (יש פטור על מכירת חפצים אישיים עד סכום מסוים, אבל אמרו בפירוש: NFT או מטבע דיגיטלי לא נחשב "חפץ אישי").

אגב, בנק ישראל ורשות שוק ההון גם התייחסו לכך: ב-2014 כבר הצהירו שקריפטו אינו הילך חוקי באף מדינה ולכן לא "מטבע" לפי החוק. אז אל תנסו להיות יותר חכמים מהפקידים – מבחינתם ביטקוין דומה יותר למנייה או נכס השקעה מאשר לשטר דולר.

אז בשורה התחתונה: מיסוי קריפטו = מיסוי רווחי הון מנכס. זה הבסיס. כמובן, יש הסתעפויות (מס הכנסה רגיל אם זה עסק, מע"מ אם ממש מנהלים פעילות עסקית, וכו'), ועל זה נדבר. אבל קודם, צריך להבין מתי בכלל נוצר "אירוע מס" בקריפטו.

אירועי מס בקריפטו: מה נחשב "מכירה"?

יכול להיות שאתם חושבים: "מס על קריפטו משלמים רק כשאני מושך כסף לבנק, לא?". הלוואי וזה היה ככה… אולי יום יבוא והם ישנו את זה, זה מאוד יפשט הכול ויחסוך לנו המשקיעים והסוחרים הרבה מאוד כאב ראש. אבל לצער הלב, כל מיני פעולות בעולם הקריפטו נחשבות אירוע מס – כלומר נקודה שבה, לצורך מס, רואים כאילו מכרתם נכס ויש לחשב רווח/הפסד. הנה הפירוט בגובה העיניים:

1. מכירת קריפטו תמורת פיאט (כסף רגיל): זה המובן מאליו. אם מכרתי 0.1 ביטקוין וקיבלתי תמורתו 1,000 דולר, זה אירוע מס מובהק. חשבו שרשות המסים רואה את זה כמו שמכרתם מניה או מכרתם מכונית – קיבלתם כסף, עכשיו יש לבחון אם יש רווח. אם מחיר הקנייה שלכם היה נמוך יותר, הרווחתם והמדינה רוצה נתח. במילים פשוטות: המרה של מטבע דיגיטלי למטבע "רגיל" (שקל, דולר, אירו וכו') = אירוע מס חייב.

2. המרה של קריפטו אחד לקריפטו אחר: פה הרבה נופלים, כי פסיכולוגית מרגישים שלא "מכרנו" כלום – הרי עדיין יש לנו קריפטו, פשוט מסוג אחר. אבל החוק לא רואה את זה כך. המרה של ביטקוין לאת׳ריום, או כל החלפה קריפטו-בקריפטו, נחשבת כאילו מכרתם את הקריפטו הראשון תמורת שקלים ואז קניתם בשקלים האלה את הקריפטו השני. למה? כדי שלא יהיו "פרצות" שמאפשרות לדלג על תשלום מס. נמחיש: נניח קניתי 1 ביטקוין ב-100,000 ₪. ערכו עלה ל-150,000 ₪, ואני מחליף אותו לאת׳ריום בשווי זהה. מבחינתי – סבבה, יש לי עכשיו את׳ריום בשווי 150,000 ₪. מבחינת המס – ברגע ההחלפה, כביכול מימשתי את הביטקוין ברווח של 50,000 ₪, שעליו צריך לשלם מס רווחי הון. ואם בעתיד אמכור גם את האת׳ריום ברווח לעומת השווי שהיה לו כשקיבלתי אותו – אשלם גם עליו. שורה תחתונה: אל תחשבו שהתחמקת ממס כי "לא משכת לחשבון הבנק". אפילו אם החלפת קריפטו בקריפטו בתוך Binance – יצרתם אירוע מס.

3. קנייה של מוצר או שירות באמצעות קריפטו: הנה עוד נקודה מטעה. נניח ויש לי אתריום בשווי 5,000 ₪ שאני מחזיק שנה, וביום בהיר אחד החלטתי לקנות בטוקן הזה כרטיס טיסה או מכשיר אלקטרוניקה מאיזה אתר שמקבל קריפטו. מה עשיתי פה? מבחינתי המעשית – שילמתי באת׳ריום. אבל מבחינת רשויות המס – מכרתי את האת׳ריום תמורת שווי המוצר. עסקאת ברטר (חליפין) קלאסית: אני נתתי נכס (את׳ריום) וקיבלתי תמורתו משהו (כרטיס טיסה). החוק אומר: בעסקת חליפין צריך לחשב תמורה לפי השווי בשקלים של מה שנתת או קיבלת. אז במקרה שלנו, רואים את זה כאילו מכרתי את האת׳ריום ב-5,000 ₪ (אם זה שווי הכרטיס) – ויש לי אירוע מס. יכול להיות שעל האת׳ריום הזה יש לי רווח לעומת העלות שקניתי אותו, ואז אצטרך מס על הרווח הזה.

אגב, אותו עיקרון עובד גם אם שילמתם לחשמלאי בביטקוין: גם אתם וגם החשמלאי ביצעתם אירוע מס. אתם – כי השתמשתם בביטקוין שיתכן שהיה ברווח מאז רכשתם אותו; והוא – כי קיבל קריפטו כהכנסה מעסק שצריך לגלם אותה בשקלים (עוד נגיע לכך כשנדבר על תשלום/קבלה). שורה תחתונה: תשלום בקריפטו = מכירה לצורכי מס.

4. קבלת תשלום בקריפטו (שכר / תמורה): אם אתם פרילנסרים, סוחרים או אפילו שכירים שקיבלו משכורת/תמורה בקריפטו – יש לכם אירוע מס ביום קבלת התשלום. למה? כי בעצם הרווחתם הכנסה בעבודה, רק שבמקום שקלים קיבלתם ביטקוין. עבורכם, לצורכי מס, זה אותו דבר: צריך לדווח הכנסה בשקלים לפי שווי המטבע ביום שקיבלתם אותו. מעבר לכך, בעסק/עצמאי – עליכם להוציא חשבונית מס כאילו קיבלתם שקל, ואפילו לשלם מע"מ על העסקה (כי מע"מ נגבה על העסקה עצמה, בלי קשר למטבע התשלום). תחשבו שאם לא היו עושים ככה, כולם היו מתחילים לבקש משכורת בביטקוין כדי להתחמק ממס – לא יעבוד… בנוסף, וזה קטע חשוב: אם קיבלתם את הקריפטו ותשמרו אותו בלי להמיר זמן מה, כשהוא כן יימכר מאוחר יותר, יכול להיות שתהיה חבות מס נוספת. רשות המסים אומרת שאם החזקתם את הקריפטו יותר מ-14 יום לפני שמכרתם אותו, אז במעמד המכירה תיתכן גם חבות של מס רווחי הון. זאת אומרת, למשל: בנובמבר קיבלתי 0.5 ביטקוין על בניית אתר, שער הביטקוין אז 60,000$. שילמתי מס הכנסה ומע״מ על ה-60,000$ האלה (ההכנסה שלי). עכשיו החלטתי להחזיק את הביטקוין הזה כי אני מאמין בו. חלפה חצי שנה, הביטקוין עלה ל-80,000$ ואני מוכר אותו בשקלים. עכשיו על ה-"עלייה" מ-60K ל-80K אני אצטרך לשלם מס רווח הון. כך שבסוף שילמתי גם מס הכנסה כשקיבלתי, וגם מס הון כשמימשתי מאוחר יותר. לעומת זאת, אם הייתי מוכר מיד את הקריפטו תוך כמה ימים, אז בעצם הייתי משלם רק מס הכנסה/מע"מ על ההכנסה המקורית, ולא הייתה בכלל עליית ערך משמעותית שתמוסה בנפרד. אז קחו בחשבון אם אתם שומרים קריפטו שקיבלתם מעסק – ייתכנו שני שלבי מס.

5. מתן מתנה בקריפטו: מפתיע, אבל אפילו לתת מתנה יכול להיחשב אירוע מס! נניח ואני ממש חבר טוב ונתתי לחבר 0.1 ביטקוין במתנה, בעוד שאני במקור קניתי אותם במחיר מצחיק של 1,000 ₪. ביום המתנה השווי 10,000 ₪. מבחינת רשות המסים – אני בעצם מכרתי את הביטקוין לחבר במחיר שוק (אפילו שלא קיבלתי כסף ממנו) – אז כן, על הנייר יגידו שהיה לי רווח של 9,000 ₪ שצריך לדווח ולשלם עליו מס. בישראל אין "מס מתנות" קלאסי, אבל יש כלל מס שבמתנה שלא בתמורה, נותן המתנה נחשב כמי שמכר במחיר שוק (אלא אם זו מתנה לקרוב משפחה מדרגה ראשונה, ואז יש דחיית מס). אז אל תחשבו שאם תעבירו קריפטו מתנה לחבר פתרתם משהו – סביר שזה אירוע מס עבורכם (אלא אם החבר הוא למשל בן/בת זוג או ילד – יש הקלות מסוימות, זה מורכב).

מה לא אירוע מס? טוב, כדי שלא תהיו בפאניקה: קנייה של קריפטו בכסף רגיל אינה אירוע מס. אם משקיע פותח את הראש ורוכש היום ביטקוין, אין מס על עצם הקנייה. גם העברה של מטבעות בין ארנקים שלכם (נניח מהארנק הפרטי שלכם לארנק בבורסה, או הפקדה לביינאנס) – לא אירוע מס. כל עוד לא מכרתם או החלפתם את הנכס, אין מה למסות. פשוט חשוב לשמור תיעוד שכל העברה כזו היא באמת ביניכם לבין עצמכם (כדי שאם יצוצו שאלות תוכלו להראות שלא מכרתם למישהו אחר אלא זה אותו בעלים).

לסיכום סעיף זה: אירוע מס = כל פעולה שבה נפטרתם מהמטבע (מכירה, המרה, תשלום, מתנה, קבלת תמורה). לא אירוע מס = רכישה והחזקת המטבע כמו שהוא. כלל פשוט. עכשיו כשהבנו מתי יש אירוע מס, נשאלת השאלה – כמה מס בכלל משלמים? והאם זה שונה מאדם לאדם? כאן נכנסת סוגיית מס הוני לעומת מס עסקי.

שיעורי המס: מס הוני או מס עסקי?

זה אחד הנושאים היותר מבלבלים: האם רווחי הקריפטו שלי ימוסו ב-25% "בלבד", או שאני עלול לחטוף מדרגת מס הכנסה מקסימלית (כ-50%)? התשובה תלויה בשאלה – האם הפעילות שלכם נחשבת הונית (השקעה) או עסקית (מסחר/עסק לכל דבר). אסביר בפשטות:

מס הוני (רווחי הון): אם אתם משקיעים פרטיים, שקונים ומוכרים קריפטו מדי פעם להשקעה – אתם כנראה בקטגוריה ההונית. במקרה הזה, הרווח שלכם ממוסה כ"רווח הון" בשיעור 25% נטו. בעצם כמו רווח ממכירת מניות או נכס אחר. זה שיעור קבוע שאינו תלוי בגובה ההכנסה הכללית שלכם בשנה. חשוב לדעת שזה 25% על הרווח הריאלי – כלומר אחרי התאמת מדד (אינפלציה). האמת שבשנים האחרונות האינפלציה התחילה להרים ראש, אז העיקרון הוא: מחשבים כמה מהרווח נובע מעליית הערך הריאלית. בפועל, בתוכנה של מס הכנסה מחשבים חלק מהרוויח כ"סכום אינפלציוני" פטור או בשיעור מופחת – לא נלאה אתכם, אבל תדעו שעקרונית לא ממסים את החלק שהוא רק אינפלציה.

בנוסף, מי שיש לו רווחי הון גבוהים מאוד עלול לשלם עוד 3% מס יסף (סוג של "מס עשירים") על חלק ההכנסה שעולה מעל כ-~700 אלף ₪ בשנה – זה כללי ולא ספציפי לקריפטו. רובנו לא שם, אבל טוב לדעת.

מס עסקי (הכנסה פירותית): אם הפעילות בקריפטו מגיעה לכדי עסק, אז הרווחים לא נחשבים רווח הון, אלא פשוט הכנסה עסקית רגילה. המשמעות: יחידים ישלמו על הרווח מדרגות מס הכנסה כמו משכורת. זה מתחיל נמוך אבל יכול להגיע עד 47% (ובנוסף ביטוח לאומי ומס בריאות במקרים רבים!). עוסק מורשה, למשל, שמרוויח יפה מאוד מקריפטו – יכול למצוא את עצמו משלם סביב ה-50%. חברה בע"מ שתסחור בקריפטו תשלם 23% מס חברות על הרווח, אבל אז אם תרצה למשוך את הכסף החוצה תהיה עוד מס דיווידנד. בקיצור, עסקי יכול לגרור מס גבוה יותר.

איך יודעים מה אתם? החוק עצמו לא נתן מבחן מספרי ברור, אלא מפנה למבחנים שהתפתחו בפסיקה ("מבחני עסק"). יש כמה קריטריונים שנשקלים: תדירות העסקאות, היקף כספי, מימון ונטילת סיכון, אופי הפעילות של הנישום, הידע והמומחיות שלו, האם יש "מנגנון" עסקי (למשל משרד, עובדים) ועוד. זה לא מדע מדויק – זה יותר אומנות. חשבו על זה כספקטרום: בקצה אחד אדם שקנה קצת ביטקוין כי האמין בו, שנה אחרי מכר ברווח – ברור שזה השקעה הונית פסיבית. בקצה השני בחור שקם בבוקר, פותח מסכים, סוחר עשרות פעולות ביום בקריפטו, לווה כסף כדי למנף, וכל פרנסתו מזה – זה עסקי מובהק. באמצע יש כל מיני גוונים.

רשות המסים בחוזר שלה מ-2018 ציינה שהיא לא קובעת מבחנים מיוחדים להבחנה, אלא "יישום מבחני העסק מהפסיקה". במילים אחרות – כל מקרה לגופו. עם זאת, הם כן קבעו שם לפחות שתי דוגמאות ברורות:

• מכירת מטבעות שכריתם (Mining) – תמיד ייחשב פעילות עסקית מלכתחילה. כלומר, כורה לא יכול לטעון "אני סתם משקיע" – כי עצם הכרייה נתפס כהפעלה אקטיבית עסקית.

• מנגד, משקיע רגיל שקונה ומוכר מפעם לפעם – כנראה הוני.

בינואר 2024 יצא אפילו פסק דין ראשון שבו בית משפט ממש בחן סוחר קריפטו וקבע שפעילותו הייתה עסקית. אז מתחיל להיווצר גם פסיקה ספציפית לתחום.

למה זה משנה? כי רוב האנשים יעדיפו להיות במס הוני של 25% מאשר במס שולי של 50%. לפעמים זה ההבדל בין רבע מהרווח לחצי מהרווח למדינה. לכן יש מקרים גבוליים שאנשים רוצים "להיראות" כהוניים. למשל, אדם שעשה מאות פעולות אבל טוען "זה השקעות פרטיות". או מישהו שפתח תיקי קריפטו לכמה חברים ומנהל להם – זה כבר מזמין טענה שהוא עסק (אולי אפילו מוסד כספי).

כאן גם אזהיר: אם הפעילות ממש גדולה, ייתכן שגם מע"מ נכנס לתמונה. כי מי שפעילותו העסקית היא בנכסים פיננסיים עשוי להיחשב "מוסד כספי" לעניין מע"מ – ואז לא גובים מע"מ מלקוחות אבל משלמים מס מעין-מע״מ על השכר והרווח (מס שכר ורווח). או אם זה כרייה – הכורה ייחשב "עוסק" לעניין מע"מ ויצטרך אולי להוציא חשבוניות מס, לפעמים בשיעור אפס (ליצוא למשל) או מלא. זה דיון למומחים, אבל רק שתדעו: מי שבעסקי עשוי להיות לו מערכת מס כפולה – גם מס הכנסה שוטף, גם ענייני מע"מ.

רוב המשקיעים הקטנים – זה לא רלוונטי. אתם משקיעים כהוניים. תשלמו 25%, בלי מע"מ, בלי ביטוח לאומי. אבל מי שמרגיש שהוא "על הגבול", כדאי שיתייעץ עם רו"ח. לפעמים אפשר להתנהל כחברה וזה עדיף, לפעמים לבקש פרה-רולינג (עמדת מיסוי מקדמית) מרשות המסים אם יש ספק כבד.

נקודה לתשומת לב: אם יש לכם גם פעילות הונית וגם עסקית, זה יכול להסתבך. למשל, נניח רוב הזמן אתם הוניים, אבל פתאום התחלתם לכרות איתריום במחשב בבית – על החלק הזה רשות המסים תגיד: הכרייה עצמה זה כבר עסקי. ואז אולי הפרדת רשויות: הרווח מהמכונות כרייה – מס שולי, הרווח מהשקעות האחרות – מס הון. נשמע כאב ראש? בהחלט. עדיף להחליט מה אתם ולעשות אותו בצורה מובהקת, כדי שלא תהיו גם וגם (או גרוע מזה – שרשות המסים תגיד שכל הפעילות שלכם בעצם עסקתית).

סיכום ביניים:

• משקיע רגוע? כנראה מס הון 25%.

• סוחר ממולח יום-יומי? חשבו על מס שולי 30%-50% + אולי חובות עסק (מע״מ, ב"ל).

• כורה/סטייקר רציני? כנראה עסקי.

• תמיד אפשר לטעון טיעונים, אבל זו התמונה.

הלאה – הבנו מתי יש אירוע מס וכמה אחוז, עכשיו השאלה איך מחשבים את גודל הרווח בכל אירוע. נעבור לחישוב המס בפועל.

איך מחשבים את הרווח והמס? (שיטות FIFO, עלויות, הפסדים וכו’)

מזל טוב, היה לכם אירוע מס – למשל מכרתם כמה אית׳רים ברווח. איך נדע כמה רווח בדיוק ואיזה מס לשלם? החישוב יכול להסתבך כשיש הרבה עסקאות, אז בואו נפרוט את העקרונות בצורה מובנת.

חישוב רווח בסיסי: רווח הון = תמורה פחות עלות. פשוט, נכון? אם קניתי קריפטו ב-50 אלף ₪ ומכרתי ב-80 אלף ₪, הרווח = 30 אלף ₪. על זה יוטל מס (נניח 25% אם הוני, אז 7,500 ₪ במקרה הזה). ה"עלות" כוללת את כל מה שהוצאנו כדי לרכוש את הנכס, כולל עמלות רכישה. ה"תמורה" היא מה שקיבלנו (בניכוי עמלות מכירה).

אבל מה קורה אם הייתה לי יותר מקנייה אחת? למשל, קניתי ביטקוין בכמה הזדמנויות ובכמה מחירים שונים, ובסוף מכרתי חלק מהיתרה. איך נדע איזו עלות לייחס למכירה? כאן נכנסת שיטת ה-FIFO.

FIFO לעומת FIFO: LIFO זה ראשי תיבות של First In, First Out – הראשון נכנס, הראשון יוצא. המשמעות: כשיש לכם סל נכסים דומים (נגיד כמה מטבעות BTC שקניתם בזמנים שונים), ברגע שאתם מוכרים חלק מהם, מניחים שאתם מכרתם את המטבעות הראשונים שקניתם. זו השיטה המועדפת על רשות המסים בישראל לחישוב רווח במטבעות דיגיטליים. לעומת זאת LIFO, כלומר – Last In, First Out, אומר ההיפך – שמכרתי את מה שקניתי אחרון. יש גם שיטת ממוצע עלות (Average cost). אך כאמור, המקובל הוא FIFO, אלא אם הוכחתם בצורה אחרת מה בדיוק מכרתם. מכיוון שבפועל כשאתה מוכר ביטקוין אין סימון סידורי לאיזה מטבע יצא, אז הולכים על כלל אצבע FIFO.

דוגמה: נניח קניתי 1 BTC בינואר 2022 במחיר 10,000$ (הלוואי…), ועוד 1 BTC ביולי 2022 במחיר 20,000$. עכשיו ביוני 2023 מכרתי 1 BTC במחיר 40,000$. לפי FIFO, אני מניח שמכרתי את הביטקוין הראשון (הזול) שקניתי. אז עלות המכר היא $10K, תמורה $40K, והרווח = $30K. המס (25%) = $7.5K. אם הייתי משתמש ב-LIFO, דווקא הייתי מניח שמכרתי את ה"ביטקוין היקר" שקניתי ב-$20K, ואז הרווח היה $20K בלבד. אז ברור למה רשות המסים מעדיפה FIFO – זה לרעת הנישום כשהמחירים בעלייה. ולהפך, אם המחירים בירידה, FIFO לטובת הנישום.

טיפ שלי: דבקו בשיטה אחת לאורך הדרך. אל תנסו שנה אחת FIFO ושנה שנייה LIFO לפי מה שנוח, זה ייראה לא טוב. רוב התוכנות והיועצים בארץ ילכו על FIFO כברירת מחדל, כי זה "בטוח" מבחינת קבלת רשות המסים. אם מישהו רוצה דווקא LIFO או שיטה אחרת, כדאי לעשות את זה בהתייעצות מקצועית ולתעד היטב את ההיגיון, אולי אפילו לקבל אישור מראש, כדי שלא יהיו ויכוחים בביקורת מס.

הכול בשקלים: זכרו שכל החישובים צריכים להיות במונחי שקלים (כי מס משלמים בשקלים). אם קניתם קריפטו בדולרים או ביטקוין תמורת את'ר וכו', תצטרכו להמיר את המחירים לערכם השקלי בכל עסקה. זה אומר שחשוב לתעד את שערי ההמרה (שקל/דולר וכו') בכל נקודת קנייה ומכירה. לדוגמה, קניתי ETH בבייננס תמורת 500 דולר כששער הדולר 3.3 ₪ – אז העלות השקלי היא 1,650 ₪, זה מה שנרשם לי כעלות. אחר כך מכרתי את ה-ETH תמורת 600 יורו, ושער היורו אז 4 ₪ – אז התמורה 2,400 ₪. לפי זה הרווח 750 ₪. נשמע טריוויאלי, אבל כשיש שלל מטבעות ושערים, צריך מערכת כדי לעקוב.

עמלות והוצאות מותרות בניכוי: בשעה טובה הרווחתם, אבל היו גם עלויות מסביב, נכון? למשל:

• עמלות מסחר בבורסות (Trading Fees) – קניתם או מכרתם, והבורסה (נניח Binance, Coinbase, Bit2C) גבתה 0.2% עמלה. כן, העמלה הזו מפחיתה את הרווח שלכם לצורכי מס. בעצם העלות נטו שלכם גדלה/התמורה נטו קטנה. חשוב לשמור תיעוד או להשתמש בדוחות הבורסה שיראו את העמלות.

• עמלות רשת/כרייה (כמו Gas ב-Ethereum או Fee בביטקוין להעברת העסקה) – גם זו הוצאה ישירה שקשורה לרכישה או למכירה, אז ניתן להתחשב בה. לדוגמה, שלחתם את המטבע לבורסה כדי למכור ושילמתם 0.001 BTC דמי העברה – הגיוני לראות בזה חלק מהעלות (או להפחית מהתמורה).

• שכר טרחה ליועצי מס, רו"ח, או עלות שימוש בתוכנה כדי להכין את דוח המס – אלה כנראה כן הוצאות שניתן לנכות מהרווחים. לפי התייעצויות והנחיות, הוצאה ישירה שהוצאתם כדי לייצר את הדוח ולקיים את חובת הדיווח יכולה להיחשב הוצאה מוכרת על הרווח הזה. למשל, שילמתם 2,000 ₪ לרואה חשבון כדי שיכין לכם את הדוח השנתי על הקריפטו – אם היו לכם גם רווחים, תוכלו להפחית 2,000 ₪ מהרווח החייב למעשה (ולשלם קצת פחות מס). כמובן, אם אין רווחים אז אין מה לקזז.

• ציוד כרייה: אם אתם כורים, ההוצאות על הציוד, חשמל, מחשבים – יוכרו כהוצאות עסקיות (כי זה עסק). ייתכן שלא מייד את הכול (נכסים מושקעים נפרסים כמחיקה), אבל בהחלט על פני זמן.

• ריבית על הלוואה: למשל לקחתם הלוואה כדי לקנות קריפטו – אפשר לנסות לדרוש הוצאת ריבית כנגד הרווח הון, אבל זה כבר סעיף מורכב (לעיתים מוכר כהוצאת מימון ברווחי הון אם ההלוואה כוונה להשקעה הנ"ל). עדיף להימנע ממינופים כאלה אם אתם לא בטוחים, כי זה מערבב עולמות.

התאמת מדד: ציינתי בקצרה, אבל לחדד – מס רווחי הון בארץ הוא על הרווח בניכוי השפעת אינפלציה. טכנית, חלק מהרווח שנובע מהעליית המדד לפעמים פטור או במס 15% נומינלי. בשנים שהיה אפס אינפלציה, זה שולי, אבל 2022-2023 הייתה אינפלציה ~5%. אז אם החזקתם קריפטו שנה, אולי חלק זעיר מהרווח ייחשב "אינפלציוני" ולא ימוסה ב-25%. אל תסתבכו עם החישוב הזה ידנית, התוכנה של המס תעשה את זה אוטומטית בדוח השנתי על סמך תאריכי קנייה/מכירה. רק טוב שתדעו שיש דבר כזה.

ומה עם הפסדים? או, פה מגיעה בשורה טובה: ניתן לקזז הפסדי הון מרווחי הון. אם בשנת מס ביצעתם כמה עסקאות – חלקן ברווח, חלקן בהפסד – המס יחול רק על סך הרווח נטו. הפסדים "מקזזים" רווחים. לדוגמה: הרווחתם 100k ₪ על ביטקוין, והפסדתם 40k ₪ על אלטקוין כלשהו – תשלמו מס על 60k ₪ נטו. חשוב: זה חייב להיות באותה שנה, אלא אם… יש עוד אפשרות – הפסדים שעודפים אפשר להעביר קדימה לשנים הבאות. כלומר אם ב-2022 סיימתם בהפסד נטו, תגישו דוח ותרשמו את ההפסד, ותוכלו לנצל אותו בעתיד כנגד רווחי הון עתידיים (קריפטו או אפילו מניות). לא ניתן לקזז הפסדי הון כנגד הכנסה מעבודה למשל – רק כנגד רווחי הון אחרים ואולי כנגד דיבידנד/ריבית במס מוגבל (אצל נשואים יש עוד כללים של בין בני זוג). אבל העיקר: אל תזרקו הפסד לפח – דווחו אותו כדי שישמש מגן מס בעתיד.

דוגמה להמחשת קיזוז: נחזור לדוגמת שני הביטקוינים שלנו. קנינו אחד ב-10K, אחד ב-20K $. מכרנו אחד ב-40K והיה רווח $30K, על זה 25% מס. נשאר לנו עוד ביטקוין אחד שביד (שעלותו הייתה $20K). פתאום השוק התרסק והביטקוין צנח בחזרה ל-$10K, ואמרנו "די, אני בחוץ" – ומכרנו גם אותו. עכשיו במכירה השנייה יש הפסד של $10K (קנינו ב-20, מכרנו ב-10). את ההפסד הזה מקזזים מול הרווח הקודם. אז הרווח $30K מתקזז עם הפסד $10K, נטו רווח = $20K. יוצא שבמקום $7.5K מס (על 30) נהיה $5K מס (על 20). יפה, נכון? ככה זה עובד.

חשוב לעשות את הקיזוז במסגרת אותה שנה: בדוח השנתי כותבים את כל העסקאות. אם מסיבה כלשהי לא קיזזתם (למשל, היה לכם הפסד ב-2022 ולא דיווחתם בכלל כי חשבתם "לא חייב כי אין רווח") – עדיין דווחו! כי אז רשויות המס יכירו בהפסד הזה שתבעתם ויאפשרו בעתיד לשמור אותו. אם לא תדווחו, הלך הפטור.

קיזוז מול רווחי בורסה אחרים: יש לכם גם מניות בבורסה שעשיתם עליהן רווחים? לרוב, אפשר לקזז הפסדי קריפטו מול רווחי מניות ולהפך, בתנאי שהכול באותו מסלול מס (רווחי הון). אבל צריך לשים לב: אם הרווח במניות כבר שולם דרך בית השקעות עם ניכוי מס במקור, צריך לעבור תהליך החזר דרך הדוח השנתי. לא ניכנס לזה כאן, רק נאמר – עיקרון הקיזוז חל, אבל הפרוצדורה מחייבת דוח שנתי.

Loss Harvesting בסוף שנה: אנשים מתוחכמים, בחודש דצמבר, מסתכלים על התיק: "אה, יש לי ביטקוין ברווח גדול ואת׳ריום בהפסד. אולי אמכור עכשיו את האת׳ריום כדי לממש הפסד שיקזז את הרווח של הביטקוין, ואז אקנה בחזרה מיד אחרי כדי להישאר בשוק." – זו טקטיקה נפוצה בשוקי הון. בארץ אין ממש חוק נגד "Wash Sale" כמו בארה"ב. כמובן, אם זה בוטה מדי (מכרתי וקניתי ממש באותו יום רק כדי לרשום הפסד), אולי זה יכול למשוך תשומת לב, אבל בעיקרון זה כלי תכנוני חוקי. רק לשים לב: אם אתם קונים בחזרה, יכול להיות שתשנו את עלות הבסיס ותפגשו בעתיד רווח גדול יותר. זה משחק של תזמון מס.

מקרה מיוחד – מכירת חלק מהפוזיציה: אם מכרתם רק חלק מהכמות שקניתם בעסקה מסוימת, מחשבים רווח פרופורציונלי. למשל, קניתם 4 אית'ר ב-4,000$ סה"כ (כלומר 1,000$ ליחידה בממוצע). אחר כך מכרתם 2 אית'ר ב-3,000$ (כלומר 1,500$ ליחידה). אז ההוצאות שיוכרו עבור אותם 2 אית'ר הן מחצית מההוצאה הכוללת (נניח 2,000$ מתוך ה-4,000$) והרווח = 3,000 – 2,000 = 1,000$. לפעמים אם הקניות היו במנות שונות, נעזרים ב-FIFO – מוכרים נתח, מורידים מהמלאי לפי סדר קנייה.

אני יודע, זה הרבה מספרים. בשטח, משתמשים בגיליונות אקסל או בכלי מעקב (אפילו שירותי חישוב מס ייעודיים כמו BloxTax ודומיו) כדי לבלגן את כל העסקאות ולפלוט תוצאה. אבל חשוב לנו כמשקיעים להבין את ההיגיון: הרווחים מחושבים עסק-עסקה, עם FIFO, וקיזוזים, כדי להגיע בסוף לשורת רווח נקייה למס.

כרייה, סטייקינג, DeFi, NFT ואיירדרופ – מה דינם במס?

עולם הקריפטו זה לא רק קניה/מכירה רגילה. יש כל מיני צורות להרוויח מטבעות – לכרות אותם, לקבל "ריבית" מהחזקתם (Staking/Yield Farming), לקבל מטבעות חינם (Airdrops), לסחור באוספי NFT, ועוד. מה אומר החוק על אלה? ננסה להסביר בגובה העיניים כל פעילות:

כרייה (Mining): דמיינו כורה ביטקוין – משקיע במחשבים וחשמל, והמחשבים "מייצרים" לו ביטקוינים כפרס. מבחינת מס, ברגע שנוצר לך מטבע חדש בארנק כתוצאה מכרייה, רשות המסים רואה בזה הכנסה עסקית. בחוזר מס הכנסה רשמי נכתב: "הכנסה ממכירת קריפטו שהופקו בכרייה מהווה פעילות עסקית בהגדרה". המשמעות: כשהכורה ימכור את המטבעות האלה, הרווח ימוסה כמס שולי (או בחברה – כמס חברות). למעשה, יש הטוענים שאפילו ברגע ההפקה יש אירוע מס – כי קיבלת נכס בעל שווי מאפס. אך נראה שהעמדה היא למסות כאשר מומש, אבל ברור שבמימוש זה יחשב הכנסה עסקית. יתרה מזו, כורה פעיל חייב להירשם כעוסק לצורך מע"מ, כי הוא מספק "שירותי רשת" מבוזרים. ואז המכירה שלו תמוסה במע"מ אפס (אם מוכר לחו"ל?) או מלא לפי העניין. זה די סבוך, אבל מסר מעשי: אם אתם כורים באופן משמעותי – אתם עסק. מומלץ לפתוח תיק עוסק במס הכנסה ומע"מ, לדווח על ההכנסות ולנכות את כל ההוצאות (ציוד, חשמל, קירור וכו'). החדשות הטובות: כהוצאה עסקית, תוכלו לנכות המון – כרייה זה יקר. החדשות הרעות: המס על הרווח (אם יש) יכול להיות גבוה מ-25% וכולל ביטוח לאומי, והתחשבנויות מע"מ.

מה עם מישהו שכורה בקטנה בבית כתחביב? פה אזור אפור. החוק יגיד "עסקית", אבל אני מכיר לא מעט אנשים שכרו בכרטיס גרפי בסלון, הרוויחו איזה אלפי שקלים, ולא פתחו עסק רשמי. יש שיגידו: תדווח כמס הכנסה רגיל במסגרת הדוח השנתי, גם בלי תיק עוסק, כאילו "הכנסה misc". בכל מקרה, למסות צריך – אל תחשבו שאם כריתם לבד אפשר לא לדווח. הייתי ממליץ במקרה כזה לפחות לדווח כהכנסה אחרת ולשלם מס שולי, כדי שלא יגידו שאתם מעלימים. ואם זה גדל – תסדירו כעסק.

סטייקינג (Staking) ותשואות DeFi: סטייקינג זה כמו להגיד: תנו למטבעות שלי לשבת ולתחזק את הרשת, ואני אקבל בתמורה עוד מטבעות או ריבית. למשל, אני שם 10 ETH ב-Ethereum 2.0, ועם הזמן מקבל 0.2 ETH כתשואה. או שאני מספק נזילות ל-Uniswap ומקבל דמי גמול. איך מסתכלים על זה במס? התשואה שקיבלתם – בין אם היא במטבעות נוספים או בעסקה נפרדת – זה רווח. זה דומה לכרייה בכך שנוצרים לכם מטבעות כתוצאה מהחזקה/פעולה.

הדעות חלוקות: האם לראות בזה הכנסת ריבית/תשואה (ובפרט אם זה גורם זר, אז הכנסה פסיבית מחו"ל) או אולי כעסק אם אתם עוסקים בזה במרוכז? אפשרות סבירה: אם אתם פרטיים שעושים סטייקינג פה ושם, תראו בזה כמו ריבית על פקדון – כלומר, הכנסה רגילה (שיכולה להיות בשיעור מס 25% כמו על ריבית אם עומד בתנאים, או מס שולי). אם אתם ממש מקימים "חווה" של Yield Farming – יטענו עסק.

כרגע, רשות המסים לא הוציאה חוזר מיוחד על סטייקינג. אנלוגיה: בארה"ב יש מחלוקת אם ה"מטבעות" שמקבלים בסטייקינג ממוסים מיד או רק כשמוכרים. לפי ההיגיון של האיירדרופ אצלנו (תיכף נראה), ייתכן שרשות המסים שלנו תנקוט עמדה מקלה: לא למסות את ה-0.2 ETH ברגע שקיבלתם אותם, אלא רק כש תמכרו אותם, ואז בעלות 0. אבל זה עדיין בגדר ניחוש. בינתיים, הייתי ממליץ: אם קיבלתם כמות משמעותית – לדווח לפחות כשהמרתם לשקל. אם סתם נוסף לכם קצת וטרם מומש – אפשר לחכות, אבל לשמור תיעוד כי בעתיד כשימכרו, העלות תהיה אפס, משמע כל הסכום יהיה רווח הון.

NFT (Non-Fungible Token): שנת 2021-2022 הביאה בום של NFTs – יצירות אומנות דיגיטליות, אספנות וכד'. איך ממסים NFT? רשות המסים הבהירה ב-2022 במכתב רשמי: NFT הוא נכס לכל דבר. לכן, מכירת NFT היא אירוע מס (חייבת בדיווח ובמס רווחי הון או מס עסקי – תלוי בנסיבות). בנוסף הם הדגישו שנכס דיגיטלי כמו NFT לא ייחשב "מטלטלין לשימוש אישי" (שהחוק לפעמים פוטר, כמו מכירת רהיט ביתי אפשר פטור עד סכום) – אין פטור כזה ל-NFT.

מה זה אומר בפועל?

• אם אני אספן שקנה NFT ב-1 ETH ומכר אותו ב-5 ETH – יראו אותי כמו משקיע שמכר נכס, ויהיה רווח הון (אלא אם אני ממש מסחרתי בזה). יהיה צריך להמיר את הערכים לשקלים בעת קניה ומכירה, לחשב רווח ולשלם 25%.

• אם אני אמן שיוצר ומוכר NFT כדרך עסקית (נניח צייר דיגיטלי שמפיק קולקציות ומוכר כל שבוע) – ייתכן שיגידו שזה הכנסה עסקית שלי (מה גם שאמנות פיזית בארץ, אם זה עיסוק, חייב מע"מ – אז ייתכן וגם NFT אם זה העסק שלי, יכנס מע"מ). יש פה תחום שדורש הבהרות. כנראה שלא מעט יוצרים פשוט ידווחו כהכנסה עסקית.

• אם קניתי NFT ממש זול ומחרתי ביוקר – בדיוק כמו קריפטו רגיל, מס.

בגדול, התייחסו ל-NFT כמו לקריפטו אחר מבחינת מס. זה נכס דיגיטלי – אותם כללים: מכרת ברווח – דווח ושלם. אחד ההבדלים הוא שחלק עסקאות NFT מערבות קריפטו כמטבע תשלום (קניתי NFT בקריפטו) – אז זה בעצם אירוע מס כפול: השתמשתי בקריפטו לקנות NFT (מכרתי קריפטו), ואז אולי בעתיד מכרתי את ה-NFT וקיבלתי קריפטו חזרה (מכרתי NFT). יכול לכאוב הראש, אבל אם הסכומים גבוהים, חובה לעקוב ולחשב.

איירדרופ (Airdrop) ו-Forks: איירדרופ זה כשפתאום צץ לכם מטבע חדש בחינם בארנק – בין אם כמתנה מפרויקט, תגמול על שימוש, או Fork (פיצול בלוקצ'יין) שיצר לכם מטבע חדש. דוגמה: כל בעל אתריום קיבל בספט' 2022 מטבעות EthereumPoW כשנפרדה הרשת. או פרויקט שעושה שיווק ומחלק לכל מי שנרשם מטבעות חינם. כאן השאלה: האם קבלת המטבע בחינם היא אירוע מס? לכאורה, קיבלתם נכס בשווי מסוים מבלי ששילמתם – אולי זו הכנסה במתנה? רשות המסים אמרה לגבי איירדרופ: ברוב המקרים עצם ההצנחה (airdrop) אינה אירוע מס, אלא רק כשיממשו את המטבעות האלה בעתיד. במילים אחרות, לא ירדפו אחריכם ברגע שנפל לכם אסימון בארנק. אך כאשר תמכרו אותו, כמובן שתשלמו מס. ומה תהיה העלות? 0 ₪, כי הרי קיבלתם בחינם. זאת אומרת, כל התמורה תהפוך לרווח ממומש.

זה די הוגן: אתם לא צריכים לרוץ לשום מקום כשקיבלתם איירדרופ, אבל אל תשכחו שבעתיד כשתמכרו, לא תהיה לכם "עלות רכישה" לנכות מהרווח, אז בעצם תשלמו מס על מלוא המחיר.

ומה אם האיירדרופ שווי מאוד גבוה? (נניח זוכים בלוטו קריפטו?) – יתכן אם זה משהו משמעותי רשות המסים תרצה דיווח מוקדם. כרגע לפי העמדה שפורסמה, נראה שהם נוקטים גישה: לממש ואז למסות.

סטייקינג של פרסים (כמו בתחנות חלוקת עמלות): גם מי שמשתתף בהוכחת השתתפות (Proof of Stake) ומקבל תגמולים – אפשר לראות בזה אנלוגי לאיירדרופ, המטבעות החדשים ימוסו במימוש. אבל אם אתם עושים את זה בקנה מידה עסקי גדול – חלים דברינו על עסקי/הוני.

סיכום סעיף פעילויות מיוחדות:

• כרייה – עסקי, הכנסה רגילה, דווח מיידי.

• סטייקינג/תשואה – גבולי, כנראה כמו כרייה אם בהיקף גדול או ריבית פסיבית אם קטן (בכל מקרה מס על מה שמתקבל).

• NFT – כמו נכס, מס בעת מכירה.

• איירדרופ/פיצולים – לא במס בעת הקבלה, מס מלא בעת מכירה (עלות אפס).

כל אלה, אגב, מחייבים תיעוד קפדני. למשל, אם קיבלתם איירדרופ, צלמו מסך או שמרו תיעוד מתי וכמה קיבלתם, ומה השווי בקירוב אז. כי כשתבואו למכור, תרצו להסביר מאיפה צץ המטבע הזה. במקרה של Fork מפורסם (כמו ביטקוין קאש בשנת 2017), יש שערים ידועים.

עוד נקודה: מיסוי תשואה בפלטפורמות חו"ל – נניח Binance Earn, BlockFi (שכבר פשטה רגל…), Celsius וכו'. אם קיבלתם שם ריבית על פקדונות קריפטו – רשמו זאת כהכנסה. זה לא שונה מריבית בבנק חו"ל. השיעור? רשמית אמור להיות מס שולי, אבל בישראל יש מס מופחת 15% על ריבית מט"ח מסוימת. לא ברור שזה חל על קריפטו. הייתי מניח מס שולי, אלא אם רו"ח יכווין אחרת.

עד כאן הפן של "מה קורה בכל פעילות". עכשיו ניגע במשהו ביורוקרטי אך חשוב – דיווח לרשויות המס. כי לדעת את החוקים זה שלב א', שלב ב' הוא למלא טפסים ולשלם בזמן, כדי להימנע מצרות.

דיווח לרשויות המס: איך ומתי לדווח?

אני יודע, בא לכם לדלג על הסעיף הזה – "דיווח" זה הצד המשעמם והמפחיד. אבל זה כנראה החלק הכי חשוב: לעשות את הדברים נכון ובזמן, כדי שלא תקבלו דפיקות בדלת (או מכתבים) מרשות המסים. אז איך מדווחים על מס קריפטו בישראל?

חובת הדיווח: כל אדם שביצע אירוע מס בקריפטו חייב בדיווח לרשות המסים. חד וחלק. אין מינימום פטור, אין "קטן עליהם, לא ישימו לב". החוק דורש שכל מי שמכר/המיר/קיבל תשלום בקריפטו – ידווח. אי-דיווח הוא עבירה פלילית! (כן, ברמה העקרונית אפשר להעמיד לדין על זה, אם כי לרוב קודם תקבלו קנסות).

מתי לדווח? יש כאן שני מסלולים: חוקית לעומת פרקטיקה בפועל:

• לפי החוק: חובה להגיש דיווח על אירוע מס קריפטו תוך 30 יום (יש שטוענים 40 יום) מהיום שהוא קרה. למעשה, זה דומה לחובת דיווח על כל רווח הון ממכירת נכס כשאין גורם מנכה במקור. אמורים לדווח יחסית סמוך לאירוע וגם לשלם מקדמה על החשבון.

• בפועל כיום: רוב האנשים מדווחים במסגרת הדו"ח השנתי שלהם, עד 30 באפריל או 31 במאי של השנה העוקבת (שכיר עם הכנסות הון לפעמים עד מאי, עצמאי לרוב עד סוף יוני – תלוי שנה ספציפית). כלומר, עושים "סיכום שנה" ומגישים דיווח אחד שמרכז את כל אירועי המס בקריפטו שהיו בשנת המס הקודמת. וזה מתקבל על דעת הרשויות בדרך כלל, כל עוד עשיתם זאת בזמן.

למשל: כל האירועים ב-2023 ידווחו בדוח שיוגש עד אפריל/מאי 2024.
אם הפעילות היא עיסקית עיקרית שלכם (נגיד אתם סוחרי יום בלי עבודה אחרת), אז בוודאי שתכללו את זה בדוח השנתי לצד כל ההכנסות, באותו מועד.

מה נכון לעשות? תלוי בהיקף. אם הייתה לכם מכירה חד פעמית גדולה, לפי הספר אתם אמורים למלא טופס ולשלם מקדמה תוך 30 יום. הטופס הרלוונטי הוא בדרך כלל טופס 1399 – דו"ח רווח הון מקריפטו, או דיווח מקוון דרך מערכת המס. אבל רבים מודים: "לא דיווחתי תוך 30 יום, פשוט חיכיתי לסוף השנה". האם אתם בהפרה? פורמלית כן, אבל קשה לומר שכל המשקיעים מגישים תוך 30 יום. רשות המסים כנראה מבינה שקשה לעמוד בזה, לכן לא ראינו אכיפה תוקפנית של 30 הימים. אך שימו לב: אם לא תדווחו גם בסוף שנה – אתם בצרות. וגם אם תדווחו באיחור אחרי המועד השנתי – תקבלו קנסות וריביות.

בשורה התחתונה, אני ממליץ: בצעו לפחות דיווח שנתי כולל על כל הפעילות. אם סכומים מאוד גבוהים, אפשר להתייעץ אם לעשות דיווח אירוע ספציפי מוקדם.

אופן הדיווח בפועל:

• אם אתם כבר מחויבים בדוח שנתי (למשל עצמאיים, או בעלי הכנסות נוספות וכו') – תכללו את פעילות הקריפטו שם. לדוח השנתי (טופס 1301) יש לצרף נספח רווחי הון – טופס 1322/1399 שבו מפרטים מכירות נכסים. כיום יש ממש סעיף מיוחד לקריפטו, או שאפשר פשוט לציין "נכס דיגיטלי". מערכות דיגיטליות (שע"מ, מערכת הגשת דוחות) כוללות שדות לזה.

• אם אתם שכירים ללא חובה אחרת להגיש דו"ח, אבל היו לכם אירועי קריפטו – אז בעצם נוצרה לכם חובה להגיש דו"ח שנתי (כי מכרתם נכס ללא ניכוי מס במקור). כן, אפילו אם הרווחתם 1,000 ₪, החוק מחייב דוח. יש יוצא דופן חדש שאדבר עליו בשינויים הצפויים – שעשוי לפטור כאלה, אבל כרגע, לפי 2023, פורמלית חייבים.

• ישנה גם אפשרות לדווח רק רווחי הון חד פעמיים בלי לעשות דוח מלא, דרך טופס 1399 שמגישים לפקיד שומה. אבל אם אתם כבר עושים את המאמץ – עדיף כנראה דוח מלא מסודר, במיוחד אם היו גם הכנסות אחרות והפסדים לניצול.

• שימו לב, בדוח צריך גם לכלול את כל שאר הדברים הרגילים: טופס 106 מהעבודה, אם יש הכנסות ריבית/דיבידנד, שכר דירה וכו'. הקריפטו הוא רק חלק מהתמונה.

מה לצרף לדיווח? רצוי מאוד להכין דוח רווחים מפורט או טבלה שמראה איך חושב הרווח. לא מגישים אותה אוטומטית, אבל אם יהיה ביקורת או שאלה – כדאי שתהיה זמינה. חברות כמו Bloxtax מספקות דוח כזה כמסמך רשמי. אפשר גם בעצמכם להרכיב אקסל עם כל העסקאות, כולל תאריכים, כמו רווח/הפסד בכל עסקה וסה"כ. בעיקרון, לפעמים פקיד המס יבקש לראות אסמכתאות: דפי חשבון בורסה, כתובות ארנק, תיעוד רכישות. אז כדאי לשמור הכל (CSV של עסקאות מהזירות, היסטוריה).

דיווח על החזקה בלבד: אם לא מכרתם כלום כל השנה – אין חובה לדווח סתם כי יש לכם קריפטו. חובת הדיווח נוצרת רק עם אירוע מס. אבל… אם קיבלתם מכתב "דרישה להגשת דוח" מכל סיבה (נניח רשות המסים פנתה אקטיבית למשקיעי קריפטו, או במסגרת דרישה כללית כמו "הצהרת הון") – אז גם אם לא מכרתם, תצטרכו לדווח מה מחזיקים. למשל, בהצהרת הון (טופס שמבקשים מדי כמה שנים מעצמאים/בעלי נכסים) חייבים לכלול קריפטו אם יש לכם, לפי השווי בשקלים במועד ההצהרה. היו אנשים שקיבלו דרישה כזו והופתעו "אה צריך להגיד שיש לי 2 ביטקוין? כן". אל תסתבכו – ספרו, אחרת זה עלול להיחשב השמטת נכס.

איך להגיש בפועל? כיום כמעט הכל מקוון. יש אתר שנקרא "מערכת שיע"מ" להגשת דוחות. הרבה נעזרים ברו"ח שיעשה זאת. מי שממש מכיר יכול למלא טפסים ידנית ולשלוח, אבל עדיף אונליין. דרך אגב, אם יש לכם עד 20 פעולות והן פשוטות, אפשר בהחלט לנסות להגיש לבד. אך אם זה יותר מזה, או כולל המרות בין נכסים שונים, המלצה חמה – קחו איש מקצוע או שירות ייעודי. זה יחסוך טעויות.

תשלום המס: דיווחתם – עכשיו צריך לשלם. לרוב, לאחר הגשת הדוח השנתי, תקבלו שומת מס (חישוב רשמי) ואז שובר לתשלום. אפשר גם לשלם מקדמות או יחד עם הגשה. אם השתמשתם ביועץ, הוא ידריך. שימו לב: אי תשלום מס עצמו גם גורר ריבית פיגורים וקנסות. אז גם אם דיווחתם אבל לא שילמתם, החוב יתפח.

קנסות: כפי שציינו, קנס איחור בדיווח שנתי יכול להיות כ-500 עד 1,000 ₪ לכל חודש איחור. ואם בכלל לא דיווחתם עד שתפסו אתכם – עלולים להגיש כתב אישום, קנסות כבדים, ואומדן מס חד צדדי. לא נעים.

דיווח רטרואקטיבי (גילוי מרצון): נניח שקראתם את המדריך הזה רק עכשיו, ובשנים 2018-2020 הרווחתם מקריפטו ולא דיווחתם כלום. מה עושים? אז קודם כל – טפחו לעצמכם על השכם שהחלטתם להכשיר את זה. בישראל יש תהליכים של "גילוי מרצון" – כלומר לדווח באופן יזום על מה שהוסתר ולקוות להימנע מהליכים פליליים. רשות המסים עבדה על נוהל גילוי מרצון חדש שיתמקד בקריפטו, כי מבינים שיש הרבה כאלה. נכון לסוף 2024, זה עוד לא רשמית יצא, אבל ניתן ומומלץ לפנות לרשות המסים עצמאית (רצוי דרך עו"ד מיסים) ולהסדיר. עדיף לבוא מיוזמתכם מאשר שיתפסו דרך נתוני בנק/מודיעין.

בקיצור, דווחו, דווחו, דווחו. גם אם לא בטוחים – התייעצו איך, אבל אל תשאירו את זה. רואים יותר ויותר שומת מס (זימונים לבירור) למשקיעי קריפטו, הם עלו על הענין.

עוד דבר שחשוב לדבר עליו: נניח דיווחתם ושילמתם מס, עכשיו נשאר כסף – איך תכניסו אותו לבנק בלי שיחסמו אתכם? נושא הבנקים הוא כאוב, אך יש התפתחויות חשובות.

איך מתמודדים עם הבנקים? (הכנסת כספי קריפטו לחשבון)

כאן מגיע החלק שאולי מטריד משקיעי קריפטו בישראל אפילו יותר מהמס עצמו: הבנקים המסחריים. שנים הבנקים הקשו, לפעמים פשוט סירבו, לקבל הפקדות שמקורן במטבעות דיגיטליים. ראינו עשרות סיפורים של אנשים שמכרו ביטקוין בחו"ל, ניסו להעביר את הכסף לארץ – והבנק אמר "לא תודה, מבחינתנו אתה חשוד בהלבנת הון." למה? כי קריפטו אכן שימש גם לגרועות, והרגולטור (בנק ישראל) לא סיפק הנחיות ברורות, אז הבנקים לקחו קו שמרני: לחסום. אבל המצב משתפר, אז בואו נבין איפה עומדים ומה עושים.

המצב עד לאחרונה: בנקים יכלו לדחות העברות כספים אם חשדו שמקורם בפעילות לא לגיטימית (מכוח חוק איסור הלבנת הון). וכשהגיע כסף מ"חברת קריפטו" או בלי הסבר – הם ישר אמרו "הופ, אולי זה סוחר סמים/האקרים, לא רוצים חלק". משקיע תמים היה צריך להוכיח את מקורות הכסף: להציג תדפיסי ארנקים, היסטוריית קניות, הסברים. גם אז, לפעמים, הבנק אמר "תודה, לא משתכנעים" וסגר חשבון או סירב לקבל. אנשים נאלצו ללכת לבית משפט כדי לכפות על בנקים לקבל כסף שלהם.

פסיקת בית המשפט העליון (2023): נקודת מפנה חשובה: בינואר 2023 בית המשפט העליון פסק שבנק שמסרב לאפשר הפקדת רווחי קריפטו סתם כך – פועל בצורה בלתי סבירה ואסור לו לעשות זאת. כלומר, נקבע עקרון שבנק לא יכול לסרב באופן קטגורי. זה לא אומר שכל הפקדה תתקבל אוטומטית, אבל מחייב אותם לבחון כל מקרה לגופו ולהיות סבירים.

הנחיות בנק ישראל 2022-2023: בפועל, בנק ישראל (הפיקוח על הבנקים) הוציא בסוף 2021 טיוטת הנחיה, וב-2022/2023 נכנסו לתוקף תיקוני נהלים, שאומרים: בנקים לא יכולים לסרב גורף לכספי קריפטו, במיוחד אם מקורם בגורם עם רישיון. הם חייבים לבדוק פרטנית לפי נהלי זיהוי ודיווח. אם הכסף מגיע מחברה מפוקחת (נגיד חברת קריפטו בעלת רישיון בישראל, או גוף בינ"ל מוכר) – אין סיבה למנוע באופן אוטומטי. ההוראה גם התייחסה לכספים מחו"ל. למשל כתוב שהיא חלה גם על נותני שירות וירטואלי שהתאגדו בחו"ל. כוונת המשורר: אם מחר מישהו מושך כסף מ-Coinbase (שמפוקחת בארה"ב) לחשבון בארץ, הבנק צריך להתייחס לפי נהלים, לא לזרוק מכל המדרגות.

נשמע טוב, נכון? אז זהו, שבשטח עדיין היו בעיות. לפי בדיקות עיתונאיות, גם אחרי כניסת ההנחיה, חלק מהבנקים המשיכו בגישה מאוד מוגבלת: למשל מוכנים לקבל רק ביטקוין ואת'ריום, רק אם הגיע מפלטפורמה מסוימת, ובסכום מוגבל. בנק ישראל בעצמו אמר שיעקוב ואם צריך ינקוט צעדים.

מה אתם כמשקיעים צריכים לעשות כדי להכניס כסף לבנק בהצלחה?

1. תיעוד מסודר של כל שלבי הדרך: אם יש לכם רווח מקריפטו שרוצה להגיע לבנק, הכינו תיק מסמכים. מה בתיק? הוכחות איך השגתם את הקריפטו: אישורי העברה בנקאית החוצה כשהשקעתם, צילום מסך רכישה בכרטיס אשראי, תיעוד כרייה (אם כריתם, אולי חוזה השכרת מכונות וכו'), כתובות ארנק ציבוריות המראות העברת מטבעות מהארנק שלכם לבורסה, חשבוניות מכירה מהבורסה, דפי חשבון בנק של החשבון בחו"ל וכד'. כמובן, דובדבן בקצפת – אישור ששילמתם מס על הרווחים. אם כבר הגשתם דוח מס והייתה שומה, צירפו את השומה או קבלה על תשלום מס. כל נייר רשמי כזה מרגיע את הבנקאי: "היי, זה כסף חוקי, כבר שולם עליו מס, אנחנו לא מסתכנים".

2. מכתב מרואה חשבון: לפעמים כדאי לגשת לבנק עם מכתב חתום ממומחה (רו"ח/עו"ד) שמסביר: "ללקוח שלי מר X יש הכנסות ממימוש מטבעות דיגיטליים. הכספים המגיעים כעת לחשבון הם תוצאה של השקעה בקריפטו, עליה דווח ושולם מס כדין (מצורפים אישורים). מצורפת גם תמצית תנועות המעידות על מקורות הכספים." – מניסיוני, מכתב כזה יכול לשמן את הגלגלים. הבנקאים אוהבים לראות חתימה של רו"ח מבית טוב.

3. לעבוד עם הפלטפורמות הנכונות: לצערנו, לא כל המקורות שווים בעיני הבנק. אם תגידו "הרווחתי מיליון ₪ בקריפטו, הכסף מגיע מביינאנס" – יכול להיות שתתקלו בהרמת גבה כי Binance אינה מפוקחת רשמית, ואין לה רישיון במדינות רבות (כולל לא בישראל). בנקים שמרניים יגידו: "בייננס לא בפיקוח, יש לה היסטוריה של בעיות – אנחנו לא רוצים." האם הם צודקים? יש להם טיעון. אז אם אתם יכולים, עדיף לממש דרך גורם "כשר" בעיני הממסד: למשל בורסה ישראלית מפוקחת (Bit2C קיבלה רישיון כספק שירות בנכס וירטואלי, יש גם עוד אחת-שתיים בהליכי רישוי), או חברות אמריקאיות/EU מפוקחות. כמובן, השער לפעמים פחות טוב, אבל זה שיקול. יש שיטה: להעביר את המטבע מביינאנס למשל לבורסת Bit2C בארץ, למכור שם ולמשוך לחשבון. Bit2C כבר עשתה עבורכם את ה-KYC, ויש לה הסכם עם הבנקים, אז הכסף יגיע יותר חלק. ושימו לב – Bit2C גם מציעה שירות תשלום מס ישירות: אפשר דרכה לשלם את חוב המס לרשות המסים מתוך המטבעות בלי לעבור בבנק. זה פתרון חכם אם הבנק ממש עושה בעיות: לפחות את המס המדינה קיבלה, ואז נשאר פחות להכניס, או אולי תמצאו דרך אחרת להוציא את היתרה (נניח שימוש בכסף בחו"ל).

4. היו כנים ואל תחכו שהבנק יגלה לבד: אל תעשו תרגילים כמו להעביר מביינאנס לחשבון של צד ג' או לפצל סכומים קטנים כדי להתחמק מזיהוי – זה רק מסכן אתכם. עדיף לגשת למנהל הבנק, להקדים הסבר ולהראות שקיפות.

5. דע את זכויותיך: אם הבנק מסרב למרות שסיפקתם הכל, אפשר:

   • לפנות לקצין ציות/ממונה בבנק (כל בנק חייב למנות אחראי לליבון סוגיות כאלה).

   • לפנות לפיקוח על הבנקים בבנק ישראל ולהתלונן שהבנק לא ממלא את ההנחיות החדשות.

   • ואם אין ברירה, לשקול הליך משפטי. כבר היו כמה שעשו זאת וניצחו, מה שגרם לבנק ישראל להבהיר נהלים.

ומה עם המהלך של רשות המסים עצמה? בסוף 2023, רשות המסים קלטה את הבעיה: הרבה רוצים לשלם מס ולא יכולים כי הבנק חוסם אותם מלהכניס את הכסף! זה אבסורד. אז הם הוציאו נוהל חדש, זמני, שמאפשר דרך עקיפה: הפקדת הכסף ישירות בבנק ישראל עבור רשות המסים. הנוהל קורא "הוראת שעה לקבלת כספי מיסים בשל רווח ממימוש אמצעי תשלום מבוזר". הרעיון: אם הבנק שלך לא מוכן לקבל את כספי הקריפטו, אתה יכול לשלם את המס המגיע (נניח 25%) לחשבון מיוחד של רשות המסים בבנק ישראל. בכך לפחות החלק של המס מגיע לקופת המדינה. ומה עם השאר? את זה כנראה תשאיר בחו"ל או תשקיע שוב, עד שימצא פתרון. זו פלסטר, לא פתרון מלא. אבל זה כן אומר: אין תירוץ לא לשלם מס כי "הבנק לא מקבל" – עכשיו אפשר לשלם ישירות למדינה.

אגב, הבנתי שמעטים השתמשו בזה כי רוב הבנקים החלו להתיישר, אבל טוב שזה קיים.

התמודדות עם בנקים – סיכום:

• תדעו שהמצב הרגולטורי היום תומך בכם. הבנק צריך לקבל את כספכם אם הכל מדווח ומוסבר.

• תהיו מוכנים לנבור בניירת ולהסביר את סיפור הדרך של הכסף.

• שקלו להשתמש בבורסות ישראליות או נתיבי משיכה "כשרים" להקלת התהליך.

• לא לוותר – הכסף שלכם חוקי, ויש לכם זכות להשתמש בו.

אל תשכחו: גם אחרי שהכסף בבנק, שמרו את כל התיקיה הזאת כמה שנים. אם מחר תעברו בנק או תרצו לקנות נכס ויבדקו את מקורות ההון, זה ישמש שוב.

לפני הסוף, ניגע בכמה טיפים של תכנון מס באופן כללי, ואז נעדכן לגבי שינויים צפויים בתחום ולסיום – מקבץ שאלות נפוצות.

תכנון מס חכם לקריפטו

מיסוי זה לא משהו פסיבי – משקיע נבון יכול לעשות צעדים כדי לייעל את חבות המס שלו (הכול באופן חוקי כמובן). הנה כמה עקרונות של תכנון מס בקריפטו:

1. שמרו נזילות לתשלום המס: זה אולי בנאלי, אבל ממש קריטי. זוכרים את 25% מס רווחי הון? הוא לא ינכה את עצמו. רבים נתקלים בזה: הרוויחו יפה בקריפטו, השקיעו מיד הכול חזרה, ואז בסוף שנה אין להם מזומן לשלם מס. תמיד כשאתם מוכרים ברווח, הפרישו בצד בערך רבע מהרווח במזומן (או לפחות אל תשקיעו מחדש בלי לחשוב איך תממנו מס). אתם לא רוצים למכור בכוח מטבעות ברגע לא טוב רק כי צריך לשלם שומה.

2. קיזוז הפסדים ותזמון מכירות: ניהול אקטיבי של ההפסדים חשוב כדי להקטין מס. אם יש לכם הפסדים צבורים משנים קודמות, זכרו לציין אותם בדוח כדי שלא תחויבו לחינם. אם יש לכם נכסים בהפסד "על הנייר", שקלו למכור לפני סוף השנה כדי לרשום את ההפסד (ולקנות שוב אם תרצו לאחר מכן). כך תוכלו לקזז רווחים מאותה שנה. אבל שימו לב: אם אתם מאוד מאמינים בנכס ויום אחרי המכירה הוא קופץ, לא הרווחתם כלום, רק חסכתם מס על הנייר אך איבדתם פוטנציאל. אז החלטה אישית…

3. תזמון מכירת רווחים: לפעמים אם מתקרב סוף שנה ואתם חושבים למשל "השנה כבר הרווחתי הרבה ויש לי הכנסה גבוהה, אולי עדיף לדחות מכירת חלק מהרווחים לשנה הבאה, שאולי תהיה פחות רווחית" – זה אפשרי. לדוגמה, נניח בדצמבר 2023 כבר הרווחתם היטב וגם בעבודה הרגילה הרווחתם המון – אתם בקטגוריית מס יסף אולי. אפשר לשקול לדחות מכירת עוד נכס בינואר 2024. כמובן, רק אם זה לא מסכן אתכם שוקית. זה ממש לשיקול מס מול סיכון שוק.

4. היוועצו אם להפוך לעסק או חברה: אם אתם ממש פעילים – אפשר שתשלמו פחות מס דרך התאגדות. למשל, אדם שסוחר יום ועושה מאות אלפי ש"ח – כמס שולי יכול להגיע 50%+ביטוח לאומי. אם יקים חברה ויכניס לשם את הפעילות, החברה תשלם 23% מס על הרווח נטו. נכון, כשיוציא דיבידנד יש עוד ~30% מס דיבידנד, ובסוף זה די אותו סך, אבל יש יתרונות: אפשר לדחות חלק מהמס על ידי השארת רווחים בחברה להשקעה חוזרת, אין ביטוח לאומי על רווח חברה וכו'. חברות גם קלות יותר במע"מ (יהיו מוסד כספי אולי). זה מורכב ולא מתאים לכל אחד (וחברה זה עלויות ותפעול). אבל אם אתם ממש במדרגות עליונות – שווה לבדוק עם יועץ.

5. ניצול פטורים או הטבות (נכון לעכשיו אין): בניירות ערך נסחרים בארץ יש פטור ממס על רווחים עד סכום מסוים לחוסכים לפנסיה, או בקופת גמל להשקעה. בקריפטו אין עדיין אפיק פטור. אם בעתיד יהיו ETF או קרנות קריפטו בבורסה – אולי אפשר יהיה דרכן. אבל כרגע, אין "חשבון קריפטו פטור". מצד שני, אם אתם עולים חדשים או תושבים חוזרים ותיקים, שימו לב: אמנם הפטור 10 שנים שלהם לא חל על הכנסות ממטבעות דיגיטליים (כי ישראל לא מחשיבה קריפטו כנכס מחוץ לישראל? נושא מורכב, כנראה לא פטור כי זה נכס ישראלי מבחינת החוק אם אתה תושב), אבל כדאי להתעדכן אם יש הקלה.

6. ניהול רישומים מדויקים: זה משעמם אבל מתגמל. אם תנהלו אקסל שמתעד כל פעולה, כולל עמלות, כולל הוצאות, תוכלו לדרוש ניכויים רבים יותר וכך להקטין מס. מי שלא מתעד מפספס לעיתים הוצאות. למשל, אם שכחתם שעמלת המשיכה מהבורסה הייתה 0.1 BTC – זה המון כסף לא מוכר.

7. תשלום מע"מ בשיעור אפס: במידה והוכרזתם "מוסד כספי" בפעילות עסקית, ניתן לבחון אם חלק מהעסקאות זכאיות למע"מ אפס (כמו ייצוא שירות). למשל, כורה שמוכר את הביטקוינים שלו לקונה מחו"ל, אולי יכול לטעון שזאת עסקה באפס מע"מ (כי ה"שרות" – עיבוד הרשת – ניתן למישהו מחוץ לישראל). זה מתקדם, אבל סכומים גדולים שווה אופטימיזציה כזו.

8. דיווח במדינות אחרות: שימו לב אם אתם תושבי מס כפולים או עברתם לחו"ל. מה שאמרנו זה לפי החוק הישראלי. אם עברתם באמצע שנה לחו"ל או להפך, צריך תכנון כדי לא להיות ממוסים פעמיים. אמנות מס לרוב לא מתייחסות לקריפטו מפורשות, אבל אפשר להחיל אותן (כנכס).

*9. אל תוותרו על ייעוץ. אם יש לכם פורטפוליו גדול או עסק שלם סביב קריפטו, עשו ישיבת תכנון מס מסודרת עם רו"ח מומחה בקריפטו כל שנה. זה אולי עולה כמה אלפי שקלים, אבל לרוב יחסוך עשרות אלפים. התחום משתנה מהר, ועדיף שמישהו עם ניסיון יבחן את המצב המיוחד שלכם.

10. שקלו שימוש ב-Voluntary Disclosure עכשיו לפני שיגיעו אליכם: אם יש לכם רווחים לא מדווחים משנים קודמות, כרגע זה זמן טוב לנסות גילוי מרצון. רשות המסים רמזה על נוהל חדש (נכון למאי 2024, נאמר שייצא תוך ימים, אבל מתעכב). יש סיכוי שיאפשרו למי שיבוא להתפטר מקנסות ואישומים. ניצול הליך כזה הוא תכנון נבון – לנקות שולחן בלי צרות פליליות, אפילו אם עולה קצת.

לסיכום סעיף התכנון: תהיו אקטיביים בענייני המס, לא ריאקטיביים. אל תחכו ליום הגשת הדוח כדי לגלות שאין לכם נזילות או שיש הפסד שנשכח. תכננו במהלך השנה. אגב, יש משפט באנגלית: "Don't let the tax tail wag the dog" – אל תתנו לשיקולי מס לנהל לכם את החיים באופן מוחלט. אם השקעה היא טובה, אל תפסלו אותה רק כי המס גבוה; ואם בא לכם למכור נכס, אל תחכו שנה רק בשביל מס נמוך אם השוק מתנדנד. מצאו איזון.

טוב, לפני שנעבור לשאלות נפוצות, נעדכן בקצרה: מה צופן העתיד? האם חוקים חדשים בדרך, שינויים בתקנות? כנראה שכן.

שינויים צפויים באופק (נכון ל-2025)

תחום הקריפטו רותח והחקיקה מתאימה את עצמה לאט. נכון ל-2025, הרבה מההתייחסות נסמכת על חוזרים ועמדות ולא חקיקה מפורשת. אבל יש תנועות בכיוון:

• חקיקה ייעודית לקריפטו: בנובמבר 2024 פורסם תזכיר חוק (טיוטה להצעת חוק) לתיקון פקודת מס הכנסה בנושא "נכס דיגיטלי". הכוונה היא להכניס ממש הגדרות של "מטבע דיגיטלי" ו"נכס דיגיטלי" לחוק, לקבע שחור על גבי לבן שהוא נכס הון וכו'. גם במע"מ אולי יתקנו חוקים. כרגע התזכיר זהיר ולא נותן מענה לכל הסוגיות (מבקר המדינה אפילו ביקר שזה חלקי). אבל צפו שבשנים הקרובות – אולי אפילו במהלך 2025 – יחוקק תיקון רשמי. זה לא אומר שתשלום המס ישתנה, אלא יתקבע מה שהיה (קריפטו כנכס, חריגים וכו'). מה שכן, זה עשוי לתת לבית המשפט בסיס חוקי לפסוק ולצמצם מחלוקות. אולי יכניסו שם במפורש את עניין FIFO, או למשל מה דינו של סטייקינג – שווה לעקוב.

• הקלות בדיווח למשקיעים קטנים: אחת הבשורות המשמעותיות היא כוונה לפטור משקיעי קריפטו קטנים מהגשת דוח שנתי. בתחילת 2025 דובר על תקנות שיקבעו שאם סחרת רק דרך פלטפורמות מפוקחות בישראל, ועד מחזור מסוים – לא תצטרך להגיש דוח. ממשלת ישראל אף קיבלה החלטה בעניין בפברואר 2023. מה בדיוק הפטור? לפי הטיוטה שפורסמה בינואר 2025: מי שסוחר רק בבורסות קריפטו ישראליות מוסדרות, עד תקרת מחזור שנתית (למשל אולי 200 אלף ₪ בשנה, המספר לא ודאי כאן), יהיה פטור מהגשת דין וחשבון שנתי. הרציונל: אם פלטפורמה מפוקחת עושה בשבילך את הדיווח, נחסוך ממך בירוקרטיה. זה דומה לכך שישראלי שמשקיע רק דרך בנק ישראלי בניירות ערך לא חייב דוח – כי הבנק כבר ניכה לו מס במקור ודיווח. ייתכן שיחייבו אותן פלטפורמות לנכות מס במקור בעת מימוש ואז המשקיע לא צריך דוח. זה שינוי גדול, שיקל על מאות אלפי מחזיקי קריפטו קטנים. אך נכון להרכבת מאמר זה (2024), זה עוד לא בתוקף. אז אל תתבלבלו – אם עשיתם רווחים דרך Binance לדוגמה, זה לא פוטר. הפטור יהיה מאוד מותנה.

• נוהל גילוי מרצון לקריפטו: כפי שציינו, ראש רשות המסים הכריז ב-2024 שמתכוון לפרסם מסלול גילוי מרצון ייעודי, אבל זה מתעכב. כנראה בסוף כן ייצא. מהותית, המשמעות היא: חלון זמן שבו מי שלא דיווח בעבר על קריפטו יוכל לבוא, לשלם מס, אולי קנס קל, ולהימנע מהעמדה לדין על העלמת מס. זה לא משפיע על מי שתמיד דיווח (אין צורך), אבל זה כן רלוונטי למי שיודע שיש שלדים בארנק… שווה לעקוב אחר הודעות רשות המסים בשנת 2025.

• חקיקה נגד העלמות מס קריפטו: לצד ההקלות, המדינה גם תשפר כלים לתפוס מעלימים. בסוף 2022 נכנס צו איסור הלבנת הון חדש למטבעות דיגיטליים, שמחייב דיווחים על העברות מעל סכום וכו'. הפירוש: יותר מידע זורם לרשויות על פעילות בקריפטו. צפו שבשנים הקרובות רשות המסים תקבל יותר ויותר נתונים, בין אם מחברות ישראליות שקיבלו רישיון (חייבות לדווח על פעולות חריגות) ובין אם דרך שיתופי פעולה בינלאומיים (כמו שיש CRS בבנקים, אולי בעתיד גם בקריפטו). המסר – יותר קשה יהיה להתחבא.

• CBDC (שקל דיגיטלי): אמנם לא בדיוק קריפטו פרטי, אבל אם וכאשר בנק ישראל ינפיק שקל דיגיטלי רשמי, זה עשוי להשפיע בעקיפין גם על גישת המדינה לקריפטו ולתת וודאות. כרגע עוד בבחינה.

• מיסוי אירועי DeFi מורכבים: למשל תחום הלוואות מבוזרות – יש שאלות כמו האם מתן מטבע לפלטפורמה כדי לקבל נכס אחר כבטוחה זה אירוע מס? היום כנראה לא אם זו באמת הלוואה (כמו שלא תמוסה לקיחת משכנתא, גם לא מיסוי כשמשעבדים ביטקוין עבור USDC). אבל ייתכן הבהרות ופסיקה ספציפית.

• פסיקה עתידית: ככל שיהיו עוד מחלוקות בין נישומים לרשות, בתי המשפט יתוו קווים. למשל, מה אם מישהו טוען "החלפתי ביטקוין לאתר ואני חושב שזה לא אירוע מס כי זה כמו החלפת שקל לדולר"? (סיכוי נמוך שיתקבל, אבל אולי מישהו ינסה). או "אני טוען ש-NFT שמכרתי זה פטור כי זה יצירת אמנות שאני החזקתי לשימוש אישי" – היו שטענו דברים, לרוב נפסל. בכל אופן, עוד פסיקות יקבעו הלכות.

בקיצור, המגרש עוד זז. אני כמובן אעקוב (גם אתם, מומלץ, לפחות דרך חדשות כלכליות). נכון לכתיבת מאמר זה, ניסיתי לשקף את המצב העדכני ביותר עד 2024, אבל אם אתם קוראים זאת בעתיד – תבדקו אם משהו השתנה. כמו בכל דבר בקריפטו: "הכל יציב עד שזה לא". 😉

עכשיו, לסיום, אני רוצה לענות באופן מרוכז וקצר על כמה שאלות נפוצות שנתקלתי בהן שוב ושוב. כי אין כמו FAQ טוב כדי לחדד נקודות.

שאלות נפוצות (FAQ) על מיסוי קריפטו בישראל

שאלה: “אני רק מחזיק ביטקוין, לא מכרתי השנה כלום. עדיין צריך לדווח משהו?”
תשובה: לא. אם לא היה לך אף אירוע מס (מכירה, המרה, תשלום וכו'), אין חובת דיווח שנתית רק בגלל ההחזקה. פשוט תשמור תיעוד על מה שיש לך (למקרה של הצהרת הון או כשתמכור בעתיד).

שאלה: “החלפתי ביטקוין לאת'ריום – לא קיבלתי שקל אחד – למה זה אירוע מס?! זה מרגיש לא הוגן.”
תשובה: מבין אותך, אבל ככה החוק בנוי. מבחינת רשות המסים החלפה = מכירה וקנייה. כלומר, ברגע שהחלפת, נפרדת מנכס אחד וקיבלת אחר, ולכן אם היה רווח עד אז – הוא ממומש וחייב. נכון, אין זרימת כסף לבנק, אבל זה לא הקריטריון. מה שחשוב זה שנפטרת מנכס שהיה לך. תחשוב שאם לא היו ממסים החלפות, יכולת לעולם לא לשלם מס: פשוט כל פעם להחליף מטבע במטבע אחר ולעולם לא "לממש". לכן הם סוגרים את הפרצה.

שאלה: “אם הפסדתי כסף בסך הכל, אני עדיין חייב להגיש דו"ח? מה ייעשו לי אם לא אגיש? המדינה לא צריכה לתת לי כסף או משהו.”
תשובה: חובת הדיווח היא על אירוע מס, לא משנה אם יצא רווח או הפסד. אז כן, גם אם בסוף הפסדת, מבחינת החוק היית צריך לדווח. למה לטרוח? כי א' – זה החוק. ב' – דווקא שווה לך, כי אם תדווח על ההפסד, ההפסד נרשם ויישמר לך לקיזוז בשנים הבאות. אם לא תדווח, ההפסד "הלך לפח". עכשיו, האם ירדפו אותך פלילית על אי-דיווח אם לא הרווחת? כנראה לא בראש סדר העדיפויות שלהם, אבל פורמלית יכולים לתת קנס על אי-דיווח. עדיף לשמור על חוקיות וגם להרוויח את הטבת המס מההפסד.

שאלה: “קניתי קריפטו לפני כמה שנים ממש בזול ועכשיו הערך עלה המון, אבל לא מכרתי כלום – האם אני חייב במס על העלייה בערך?”
תשובה: לא. מס משלמים רק בעת מימוש רווח. עלייה "על הנייר" לא מחויבת במס. אם קנית ביטקוין ב-1000$ ועכשיו הוא 30,000$, כל עוד לא מכרת – לא קרה אירוע מס. (יש מדינות שמדברים על למסות עלייה לא ממומשת אצל מיליארדרים, אבל ממש לא המצב הרגיל). כמובן, אם הערך ירד חזרה לפני שמכרת – הפסדת הזדמנות, אבל מצד שני לא שילמת מס סתם. נקודה חשובה: יש מקרים חריגים מאוד שבהם חוקית מס רווחי הון נגבה אפילו בלי מימוש (נגיד בעסקאות קומבינציה במקרקעין), אבל בקריפטו – לא.

שאלה: “אם אני לא מושך את הכסף לארץ ומשאיר אותו בחו"ל או בקריפטו, אפשר לא לדווח וככה להתחמק?”
תשובה: תראה, מבחינה חוקית, חובת הדיווח והמס היא על עצם האירוע, לא תלויה איפה הכסף יושב פיזית. גם אם החשבון בנק שמקבל את השקלים הוא בארה"ב, וגם אם מעולם לא העברת לארץ – אם אתה תושב ישראל, אתה חייב לדווח על ההכנסה הזו. בישראל יש מיסוי על בסיס תושבות וגלובליות ההכנסה. להחביא בבורסה זרה ולא לספר – זה לא חוקי וזה הימור מסוכן. כיום אולי קשה להם לאתר, אבל בעתיד שיתופי מידע, חקיקה, או סתם הלשנה – יכולים לעלות על זה. ואז החובות, הריביות והקנסות יצטברו. בקיצור, לא מומלץ. תמיד אפשר לשקול לעבור תושבות למדינה ללא מס, אבל כל עוד אתה ישראלי – אי אפשר לטמון את הרווח בחו"ל ולחשוב שפטרת.

שאלה: “אני עושה המון טריידים בביינאנס, עשרות ביום, אין מצב שאגיש כל טרייד. מה עושים?”
תשובה: ראשית, אתה ככל הנראה עונה להגדרה של פעילות עסקית, כן? (עשרות פעולות ביום זה סוחר אקטיבי). אבל נניח ואתה הוני שמרבה בטריידים – אף אחד לא מצפה שתמלא טופס ידנית לכל עסקה. אתה מסכם את הכל. בדרך כלל נעזרים בכלי תוכנה שמייבא את היסטוריית המסחר ומחשב את הרווח/הפסד הכולל. מה שתצרף לדיווח זה סיכום שנתי, אולי מחולק לפי מטבעות, לא 500 עמודי עסקאות. המטרה של מס הכנסה לראות את המספר הסופי – כמה הרווחת נטו. אבל עליך כן לשמור איכשהו תיעוד של הפרטים, למקרה שיבדקו. זה מאתגר עם ביינאנס כי יש הרבה פעולות ולעיתים הם מוחקים מידע ישן, אז תדאג לגבות את היסטוריית העסקאות שלך באופן קבוע!

שאלה: “אני HODLר, קונה ומחזיק, אולי עוד 5 שנים אמכור. האם כדאי בכל זאת להגיש משהו או לפנות למס הכנסה עכשיו?”
תשובה: אם באמת לא מימשת כלום, אין מה להגיש עכשיו. אבל כן אמליץ: תשמור טוב את כל הרכישות, הפרטים, וגם תרשום לעצמך יומן: "אני מחזיק את הנכס הזה מאז, שער כזה". כי בעוד 5 שנים כשתמכור, אולי יהיה קשה לשחזר. במיוחד אם השתמשת בכמה ארנקים, כמה בורסות, פרויקטים נסגרו וכו'. אז הכן את התשתית לעתיד.

שאלה: “קיבלתי מייל מרשות המסים למלא שאלון על אחזקות קריפטו. מה זה? חייב לענות?”
תשובה: היו מקרים כאלו – רשות המסים שלחה בשנים קודמות מכתבים לאלפי אנשים שהתעניינו בקריפטו (למשל שנרשמו לאיזו בורסה וחברת האשראי דיווחה על רכישה חריגה). בשאלון שואלים אם יש לך קריפטו, אם מכרת, וכד'. מומלץ לענות בכנות. אם תגיד "כן יש והנה הפרטים" – אולי יבקשו ממך לדווח ולהסדיר. אם תשקר ויגלו אח"כ, המצב רע. אם תתעלם, לא חכם – יכול להסלים. התייעץ עם עו"ד/רו"ח אם קיבלת דבר כזה.

שאלה: “מה הסיכון אם פשוט לא אדווח? באמת ימצאו אותי?”
תשובה: שאלת מיליון הדולר (או הביטקוין). תראו, בעבר היו אנשים שחמקו. כיום, הסיכון עולה. הבנקים מתחילים לדווח על מי שמכניס הרבה כסף, יש שיתופי מידע, רשות המסים רכשה כנראה תוכנות מעקב בלוקצ'יין, ויכולה לנתח בלוקצ'יין ציבורי (כן, ביטקוין לא אנונימי כמו שחושבים). בנוסף, כבר עכשיו רשויות יכולות לבקש מידע מחברות ישראליות עם רישיון (הן מחויבות לבדוק לקוחות ולדווח חשדות). גם בעולם, מדברים על סטנדרט CRS לקריפטו. כך שאולי לא תיתפס מייד, אבל ישן ערך ההתיישנות ארוך (שבע שנים ויותר אם מרמה). אם יתפסו, תשלם את המס בכל מקרה, וגם ריבית מצטברת (4%+מדד כל שנה, זה מצטבר מהר), וגם קנסות, ואולי חקירה פלילית. בעיניי – לא שווה. לא לישון טוב בלילה בשביל 25%? אנחנו בארץ, כולנו משלמים מס, זה חלק מהמשחק.

שאלה: “אם שילמתי מס בארץ על רווחי קריפטו, ואני רוצה להעביר את הכסף לחו"ל או עשיתי רילוקיישן – האם עוד מדינה יכולה למסות אותי שוב?”
תשובה: אם היית תושב ישראל בזמן הרווח – ישראל ממסה. מדינה אחרת יכולה למסות אם אתה גם תושב שלה או אם הנכס נחשב אצלה ממוקם אצלה. למרבה המזל, הרבה מדינות (כמו ארה"ב) יכבדו את העובדה שכבר שולם מס בישראל ויתנו זיכוי (יש אמנת מס). אם עברת למדינה שאין אמנה, ייתכן כפל מס. זה תכנון למקרה מורכב ספציפי. אבל אם סתם משכת כסף לחשבון בארה"ב כשאתה גר פה – לא, ארה"ב לא תמסה סתם כך, כי זה לא רווח שנוצר אצלה (היא יכולה לשאול על מקור הכסף בהתאם לחוקי בנקאות, אבל לא תמסה אם אתה לא אמריקאי). כלל אצבע: תושב מדינה X חייב במס שם על כל עולמי, אבל אז זכאי לזיכוי על מס ששילם במדינה Y. קריפטו נכנס למשוואה הזאת.

שאלה: “אני ממש מתקשה בכל הנושא הזה. האם יש רואי חשבון שמתמחים בקריפטו?”
תשובה: בהחלט. תחפש אונליין "רו"ח קריפטו" ותמצא כמה משרדים וגם חברות ייעודיות כמו בלוקסטקס וכו'. גם פירמות גדולות (שטיינמץ עמינח, סאלחוב וכו') פתחו מחלקות קריפטו. מומלץ לפנות למי שכבר עשה את זה, כי רו"ח רגיל שלא מבין עלול לפספס ולתת לך שירות לא טוב. אל תתביישו לשאול את הרו"ח: כמה דוחות קריפטו עשית? אם התשובה "אה אתה הראשון" – אולי חפש אחר.

שאלה: “יש לי רק סכומים קטנים בקריפטו, כמה אלפי שקלים רווח. באמת מצפים שגם על זה אדווח ואתעסק עם זה?”
תשובה: נכון לעכשיו, כן. החוק לא נתן פטור לסכום נמוך. ברמת העיקרון גם על 500 ₪ רווח צריך לדווח. פרקטית, רבים לא טרחו על סכומים ממש זעירים, אבל זה טכנית לא חוקי. החדשות הטובות: כנראה משנת 2025 יהיה באמת פטור למקרים קטנים מאוד (כפי שדיברנו – אם כל המסחר דרך פלטפורמה ישראלית והיקף נמוך). ואולי בעתיד יעדכנו את החוק לתת "רף מינימום". אבל עד שזה קורה – אתה חייב. מצד שני, תחשוב חיובי: אם זה מעט רווח, גם המס שתשלם נמוך. "תקנה כרטיס יציאה מהכלא" במחיר לא גבוה 🙂.

שאלה: “אני מפחד שאם אדווח אז הבנק יתחיל לשאול מאיפה היה לי כסף לקנות ביטקוין לפני שנים (כי קניתי בשחור וכו'). מה אז?”
תשובה: זו שאלה רגישה. חלק מהאנשים נכנסו לקריפטו דווקא מתוך כסף לא מוצהר (למשל מזומן שלא שולם עליו מס). עכשיו הם בפינה: אם ידווחו על רווחי הקריפטו, אולי רשות המסים תשאל "רגע, מאיפה היו לך 100k ₪ לקנות ביטקוין ב-2016?". סיטואציה מוכרת. אין תשובה פשוטה. אפשרות אחת: לכלול את ה-100k האלה בהליך הגילוי מרצון (לשלם עליהם מס כאילו עכשיו מצאתם אותם). אפשרות שניה: לקוות שלא יישאל. מבחינת הבנק, אם הראית שהרווחת ושילמת מס, הם פחות מתעניינים איך קנית אז (יותר חשוב להם שהנוכחי כשר). אבל מס הכנסה יכול לשאול במסגרת בדיקה. לצערי, מי שלא שיחק לפי הספר מלכתחילה קצת הסתבך. לכן גילוי מרצון זה רעיון. או קחו עו"ד שמתמחה בהלבנת הון להתייעצות נקודתית.

שאלה: “אני משתמש בביטקוין כדי לקנות דברים באופן שוטף, לשלם לחברים, וכו'. באמת על כל כוס קפה בקריפטו אני חייב מס?!”
תשובה: טכנית כן – כל תשלום הוא אירוע מס. ברור שקשה לעקוב אם קנית קפה, אבל החוק יבש. בפרקטיקה, אם מדובר בסכומים קטנים ממש (say קנית פיצה ב-50₪ ערך קריפטו), סביר שלא ירוצו אחריך. אבל אם אתה מוציא עשרות אלפים על הוצאות, באופן מצטבר זה רווח שמומש. אנשים כמוך צריכים ממש לעשות לעצמם חשבון: אולי עדיף לא להשתמש בקריפטו כאמצעי תשלום יומיומי, כי זה מסבך את המס. יש מדינות שעד סכום קטן פוטרות (למשל בגרמניה יש דיבור על פטור על עסקאות זעירות). בארץ אין פטור כזה. אז או שתגביל, או שתקבל שעל כל ההוצאות האלו רשמת למעשה מימושים שצריך לעקוב.

וואו, הגענו לסוף השאלות. אם שרדתם עד כאן – כל הכבוד! אנחנו בסיום המאמר.

בשורה תחתונה: מיסוי קריפטו בישראל אולי נשמע מאיים, אבל בתקווה המדריך הזה עשה לכם סדר. המסרים העיקריים: קחו אחריות, דווחו בזמן, שלמו מה שצריך – ואל תנסו ללכת "ראש בקיר" נגד רשות המסים או הבנקים. זה אפשרי וחוקי להחזיק ולהרוויח מקריפטו בארץ, פשוט יש חובות דיווח. אחרי שעושים את זה פעם אחת, מבינים שזה לא נורא (או מוצאים איש מקצוע שזה הלחם שלו). ואז אפשר ליהנות מהשקעות הקריפטו בלי דאגות מיותרות.

בהצלחה, ושתמיד תהיו בצד המרוויח (ואם אפשר – גם הטבות חקיקה יגיעו וישפרו את המצב)!