סטייקינג בקריפטו: פלא תבל התשיעי

אלברט איינשטיין אמר ש"ריבית דריבית היא הפלא השמיני בתבל". הפתגם הזה ידוע לכל משקיע מתחיל בשוק ההון, והמשמעות שלו היא שאנשים אינם משערים נכון את הצמיחה האקספוננציאלית של ריביות שמצטברות על ריביות לאורך זמן. הרעיון הכללי הוא שברגע שאני מוסיף את הריבית שקיבלתי לתוך ההשקעה המקורית, ומצפה לקבל גם על הריבית תשואה נוספת, הרווחים עשויים להגיע עם השנים להרבה מעבר למה שציפינו.
כל השקעה רגילה בשוק ההון כוללת ריבית דריבית, בהנחה שאנחנו משאירים את המניות או האגרות שלנו במקומן ואיננו מממשים אותן. אבל בעולם הקריפטו קיים פלא תבל תשיעי, שאותו אפילו איינשטיין לא דמיין. הפלא הזה נקרא "סטייקינג".

לפני שנסביר מהו סטייקינג מבחינה טכנית ולמה הוא קיים, נדגיש את הפלא הפיננסי שהוא. העניין הוא כזה: יש מטבעות מסוימים שכאשר משקיעים בהם לא רק שהערך של כל מטבע גדל (אנחנו מקווים) במשך השנים, אלא שגם מספר המטבעות שאנחנו מחזיקים בהם גדל. אם נשווה את זה נניח למניית אנבידיה – זה לא רק שאני קונה 5 מניות שהיו שוות 100 דולר כל אחת ובשנה הבאה (בתקווה) 110 דולר. זה גם שאחרי שנה יהיו לי במקום 5 מניות – 6. אתם הבנתם את זה? המחיר היחיד שאתם משלמים על התענוג הזה הוא התחייבות להחזקת המטבעות לתקופה מסוימת מבלי להוציא אותם, וכפי שנראה בהמשך השד הזה ממש איננו נורא כפי שהוא עלול להיראות.
המאמר הזה שווה זהב כי הוא ייתן לכם דרך פשוטה ובטוחה להגדיל את אחזקת הקריפטו שלכם בלחיצת כפתור ממש.

אז מה זה סטייקינג ואיך מרוויחים ממנו?

סטייקינג (Staking) הוא תהליך שבו אתם "נועלים" או מייעדים את המטבעות הקריפטוגרפיים שלכם לטובת תמיכה ברשת בלוקצ'יין, ובתמורה מקבלים תגמולים – בדרך כלל עוד מטבעות מאותו סוג. חשבו על זה כמו לשים כסף בפיקדון שמניב ריבית, רק שבמקום בנק מסורתי, הכסף "עובד" עבור רשת קריפטו מבוזרת. הרשת משתמשת במטבעות שאתם מפקידים כערובה כדי לאמת עסקאות ולשמור על האבטחה שלה. אם הכל מתנהל כשורה – אתם מקבלים פרסים על ההשתתפות שלכם.

היופי הוא שאתם לא מוכרים את המטבעות שלכם. הם נשארים שלכם, רק "עובדים במשמרת לילה" ברקע. לדוגמה, נניח שיש לכם 100 מטבעות כאלה ואתם משתתפים בסטייקינג עם הבטחה לתשואה שנתית של 5%. אחרי שנה, תישארו עם 100 המטבעות המקוריים פלוס בערך 5 מטבעות נוספים כפרס. כמובן, ערך המטבע בשוק עוד יכול לעלות או לרדת בזמן הזה – אין ביטוח נגד תנודות – אבל לפחות כמות המטבעות שברשותכם גדלה.

למה שמישהו ישלם לנו על סטייקינג?

הסיפור של הסטייקינג מתחיל בסיפור של הכסף כולו, והוא קשור לעיקרון הכי חשוב שנוגע לכסף: כסף חייב להיות קשה להשגה. תחשבו רגע – למה אי אפשר פשוט להשתמש בעלים של עץ בתור כסף? הרי יש מלא כאלה, הם קלים לנשיאה, מתחדשים כל הזמן, ואפילו ירוקים (תרתי משמע).
התשובה פשוטה: יותר מדי עלים = שום ערך.
אם כל אחד יכול לאסוף לעצמו ערימות מה"כסף", המערכת מתפרקת. מה שגורם למשהו להיות כסף זה שצריך להתאמץ כדי להשיג אותו, או להסתכן כשאתה משתמש בו. זהב וכסף הן מתכות שקשה להשיג, ולכן הן שימשו בעולם הקדום כנשא הערך הבלעדי. בימינו המטבעות והשטרות בנויים באופן מפותל ובעייתי הרבה יותר (הסברנו זאת בהרחבה במאמר "מה זה קריפטו באמת"), והקריפטו התחיל כדי להחזיר אותנו למקור, כך שכדי להשיג מטבע יהיה צורך לעבוד קשה ולהקריב משהו.

בעבר, הקריפטו הקריב חשמל.
המון חשמל.
במנגנון כמו של ביטקוין (Proof of Work), בשביל שעסקה תיחשב אמיתית – צריך שמישהו ישקיע בה המון כוח חישוב. המחשבים צריכים לעבוד קשה, להזיע דיגיטלית, ולשלם על החשמל – זו הקרבה שמייצרת אמינות.

אבל זה יקר, מזהם, ובעיקר לא יעיל.
אז הדור החדש של הקריפטו שאל: אפשר אולי להקריב משהו אחר?

סטייקינג (Staking) אומר:
"אני לא מבזבז חשמל. אני שם את הכסף שלי כערבות."

אם אני מתנהג יפה – אני מקבל ריבית.
אם אני מנסה לרמות – חלק מהכסף שלי נחתך. פשוט ככה.

זו הקרבה מסוג אחר. לא חשמל, אלא סיכון עצמי.
אתה מראה למערכת: "אני מאמין בה כל כך, שאני מוכן לסכן את המטבעות שלי כדי שתעבדי". ואם מספיק אנשים עושים את זה, הרשת פתאום לא צריכה תחנות כוח – היא מחזיקה את עצמה באוויר, על בסיס אמון וערבות.

נגיד שיש לך 1,000 מטבעות סולאנה. במקום שהם סתם יישבו לך בארנק, אתה שולח אותם ל"סטייק" – כלומר, סוגר אותם לתקופה מסוימת. הם לא נמכרים, לא נעלמים, רק עומדים שם ומוכיחים שאתה מאמין ברשת. חשבו על המטבעות האלה כמו בני ערובה – בימי קדם היה נהוג שמלכים שעשו ביניהם הסכמים היו מחזיקים בנסיכים זה של זה בארמונם. אם אחד המלכים היה מפר את ההסכם, המלך השני היה יכול להרוג את הנסיך שלו. זה היה שומר על מאזן אימה ביניהם. באותו אופן, הסטייקינג מציב את המטבעות מחוץ להישג ידך ומחוץ לשליטתך. אם למשל המטבע קורס ביום אחד, כמו שקרה ללונה, האנשים שעושים עליו סטייקינג לא יוכלו להוציא אותו משם. בנוסף, אם הם ינסו לבצע איזושהי תרמית, המטבעות יוחרמו מהם לפי התנאים של אותה מערכת בלוקצ'יין. הדבר שומר על המערכת כולה אמינה ויציבה.

מה ההבדל בין סטייקינג להונאת פירמידה?

במבט ראשון העניין של הסטייקינג עשוי להראות כמו איזו תרמית פונזי או פירמידה, שהרי אתה מקבל מטבעות נוספים על עצם החזקת המטבעות.
האמת היא שתהום פעורה בין השניים, והסיבה היא זו: כשאתה עושה סטייקינג, אתה בעצם לוקח חלק בפעולה אמיתית שמתרחשת בזמן אמת: יש אנשים שמעבירים כסף, קונים NFT, שולחים SOL, מצרפים בלוקים לרשת – ואתה, יחד עם עוד מאמתים, עוזר לבדוק ולאשר שכל הפעולות האלה תקינות.
על העבודה הזאת – הרשת מתגמלת אותך בכך שהיא לוקחת עמלות מכל העסקאות, או מדפיסה מטבעות חדשים (במינון מבוקר), ונותנת לך חלק מהשלל. כלומר, הכסף שאתה מקבל – נוצר מהפעילות שקורה עכשיו ברשת. הוא מבוסס על הווה. על עשייה.

לעומת זאת בהונאת פירמידה אין שום פעילות אמיתית בזמן אמת. יש רק הבטחה: “תביא 1,000 ש"ח, ותקבל 2,000 עוד חודש.” מאיפה יבואו ה-2,000? ממישהו אחר שיצטרף אחריך, בתנאי שגם הוא יאמין ויביא חבר. כלומר, הכסף שאתה אמור לקבל – עוד לא קיים. הוא תלוי בכך שמישהו בעתיד יעשה פעולה, כדי שאתה תקבל היום.

בסטייקינג, אתה חלק מהמנוע – כמו פועל בקו ייצור. בפירמידה, אתה נוסע במעלית שקופה שתלויה על חוטים דקים, כשכל קומה נבנית רק אם מישהו מוכן לעלות אחרי. לכן סטייקינג אמיתי לא רק חוקי – הוא גם הגיוני.
הוא מבוסס על מנגנון שהרשת צריכה כדי לעבוד, ולא על אשליה של רווח תמידי מהעתיד.
הוא מתגמל אותך על שירות שאתה מספק לרשת, לא על אמונה של מישהו אחר שיבוא אחריך. בקיצור – בסטייקינג, אתה חי מהזיעה של ההווה. בפירמידה, אתה ניזון מהתקווה של מישהו שעדיין לא קיים.

תגמולים בלי לנעול את המטבעות לשנים

ועכשיו לחסם העיקרי שבגללו אנשים לא עושים סטייקינג: הזמן הרב שבו אין לכם שליטה על המטבעות. התפיסה הרווחת היא שסטייקינג הוא כליאת המטבעות לתקופה של חודשים ארוכים ואף שנים – והמשקיע הנבון מהסס לעשות זאת, כי הוא רוצה לדעת שיש לו נקודת יציאה מרכבת ההרים של הקריפטו, שגם ככה היא בסיכון גבוה. אלא שבניגוד לדעה הרווחת, ברוב המקרים לא מדובר בנעילה של שנים. למעשה, בהרבה פרויקטים התקופה גמישה או קצרה בהרבה משנדמה. למשל, ברשתות מסוימות אפשר להפסיק סטייקינג כמעט מיידית או תוך מספר ימים, ואילו אחרות דורשות תקופת המתנה של שבועות ספורים עד שהמטבעות "ישתחררו" ויחזרו להיות נזילים לחלוטין.

כל רשת קובעת את הכללים שלה:

• Cardano (ADA), למשל, מאפשרת לכם לבצע סטייקינג בלי לנעול בכלל את המטבעות – ניתן למשוך או להעביר אותם בכל רגע, וההשתתפות בסטייקינג פשוט נפסקת למחזור הבא. גמישות ברמה גבוהה, בלי סיבוכים.
• SUI מאפשרת להוציא את המטבעות מהסטייקינג בתוך 24 שעות מאז נתתם את הפקודה.
• Solana (SOL) דורשת תקופת המתנה של כמה ימים (כ-2-3 ימים, בהתאם לאורך מחזור ברשת) מרגע שביקשתם לסיים סטייקינג ועד שהמטבעות זמינים לשימוש חופשי.
• Cosmos (ATOM) ידועה בכך שיש לה תקופת המתנה של 21 יום (בערך שלושה שבועות) לאחר ביטול הסטייקינג, עד שתוכלו להשתמש במטבעות שוב.
• Polkadot (DOT) דורשת כרגע את ההמתנה הארוכה יותר מבין הפופולריים – בערך 28 יום (כחודש) של "התקררות" לפני ש-DOT שהיו בסטייקינג חוזרים לארנק.

חשוב להדגיש: אפילו 3–4 שבועות אלו הם תקופות סבירות בהחלט לרוב המשקיעים, ובטח רחוקות מ"שנים של נעילה". אין כאן חתונה קתולית לנצח עם הבלוקצ'יין. להיפך – אתם יכולים לבחור לצאת ולהיכנס לסטייקינג בהתאם לצורך, ובחלק מהרשתות אף לתזמן את זה כך שהתשואה שלכם לא נפגעת משמעותית.

בקיצור, סטייקינג מאפשר ליהנות מהריבית בלי להיכלא לנצח. כמובן, תמיד בדקו את תנאי הנעילה הספציפיים של המטבע שאתם עושים עליו סטייקינג, כי כל פרוטוקול קצת שונה. אבל אל תתנו לפחד מ"נעילה" ארוכה למנוע מכם לשקול את האופציה הזו – ברוב המקרים זה קצר בהרבה ממה שחושבים, ולפעמים אין נעילה בכלל.

איך המנגנון עובד? (APR, APY, ולידטורים – לא להיבהל!)

הגיע הזמן טיפה להתעמק איך כל הקסם הזה קורה מאחורי הקלעים, אבל אל דאגה – נסביר בפשטות. סטייקינג מתאפשר ברשתות בלוקצ'יין שמבוססות על מנגנון קונצנזוס של Proof of Stake (PoS), בניגוד למנגנון הישן של ביטקוין שנקרא Proof of Work (שמבוסס על "כרייה" עם כוח מחשוב). במקום שכורים עם מחשבים חזקים יתחרו מי יפתור חידה מתמטית ראשון, ברשת PoS מי שמאמת את הבלוק הבא נבחר באופן די אקראי מבין אלו ש"משקיעים" (stake) את המטבעות שלהם ברשת. ככל שמישהו מוכן להקדיש יותר מטבעות ולשים אותם כערבון, כך עולה הסיכוי שלו להיבחר לתפקיד המאמת (Validator) שייצר את הבלוק הבא ויזכה בפרס. כך הרשת נותנת תמריץ חיובי להשתתף ותמריץ שלילי לרמות (אם מאמת מנסה לרמות, יש מנגנון ענישה שיכול לקחת לו חלק מהמטבעות שהפקיד – תהליך שנקרא "Slashing").

יש שני "תפקידים" עיקריים במערכת הזאת: מאמתים (Validators) ומשתתפים שאינם מאמתים ישירות (Delegators). לא צריך להיבהל מהמונחים:

• המאמת הוא מין "שרת" חזק שמריץ את תוכנת הבלוקצ'יין, והוא שם בסטייקינג כמות מכובדת של מטבעות כערבון. המאמת עושה את העבודה הטכנית של בדיקת עסקאות, בניית בלוקים חדשים, ושמירה על החוק והסדר ברשת. בתמורה, כשהוא מצליח ליצור בלוק תקין, הוא מקבל פרס – בדרך כלל בצורת מטבעות חדשים + עמלות עסקאות. כדי להיות מאמת עצמאי בדרך כלל צריך גם ידע טכני וגם כמות מינימלית לא קטנה של מטבעות (לדוגמה, ברשת את'ריום צריך להפקיד מינימום 32 ETH כדי להריץ צומת מאמת עצמאי).
• הדליגטור (Delegator) הוא בעצם כל שאר האנשים שרוצים להשתתף בסטייקינג בלי להריץ שרת בעצמם ובלי שיש להם עשרות או מאות מטבעות להקדיש. הם פשוט לוקחים את המטבעות שלהם ומאצילים אותם לטובת מאמת קיים. אפשר לראות את זה כמו לבחור נציג: אתם נותנים למאמת מסוים "קול" עם המטבעות שלכם, והוא כולל אותם בערבון שלו. המאמת עושה את העבודה, וכשהוא מרוויח פרס – הוא מתחלק איתכם במידה מסוימת. כך גם אתם מקבלים תשואה מבלי הצורך להיות על משמרת 24/7 כמפעילי שרת. כמובן, צריך לבחור מאמת אמין, כי אם הוא יתנהג שלא כשורה וייענש, גם התגמול שלכם ייפגע.

APR vs. APY – מה ההבדל?

כאן נכנס עוד זוג מושגים חשובים שוודאי תיתקלו בהם כשמדברים על תשואות בסטייקינג: APR ו-APY. בפשטות:

• APR (Annual Percentage Rate) הוא שיעור התשואה השנתי ללא חישוב ריבית דריבית. כלומר, זה מספר האחוזים בשנה שהייתם מרוויחים אם לא הייתם משקיעים מחדש את התגמולים לאורך השנה.
• APY (Annual Percentage Yield) הוא שיעור התשואה השנתי כולל אפקט הריבית-דריבית, כלומר בהנחה שכל פעם שקיבלתם תגמול – השקעתם אותו בחזרה והמשכתם להרוויח עליו. APY תמיד יהיה שווה או גבוה מעט מה-APR המקביל, כי הוא מחשב את ה"ריבית על הריבית".

אל תתבלבלו – אנחנו מדברים פה על ריבית דריבית למספר המטבעות, לא לערך שלהם. לדוגמה, נניח שפלטפורמה מסוימת מציעה 10% APR. אם תשאירו את המטבעות שנה, תרוויחו 10% תוספת. אבל אם זו 10% APY עם חישוב יומי, יצא שבסוף השנה תרוויחו קצת יותר מ-10% (אולי ~10.5% במצטבר), כי כל יום/שבוע הרווחתם קצת ושוב הרווחתם גם עליו. ההבדל לא ענק בקצב שנתי סולידי, אבל הוא מורגש יותר בתשואות גבוהות מאוד. שימו לב תמיד אם מדברים ב-APR או APY כשתשוו הצעות – לפעמים 12% APR יכול להיות פחות משתלם מ-10% APY, תלוי בתדירות שבה המטבעות של הריבית מצטרפים למטבעות שכבר בסטייקינג (כמה שיותר צפוף יותר טוב).

חשוב להדגיש: זה שמספר המטבעות שלכם עולה, לא אומר בהכרח שאתם מורווחים מהמטבע. אם המטבע עולה בערכו הדולרי אומנם הרווח הכספי גדל, אבל אם הוא יורד בערכו – ייתכן שבמונחי פיאט הרווח שקיבלתם מתקזז או אף נמחק. לכן תמיד חשבו לא רק על אחוזי התשואה אלא גם על הסיכון שבהחזקת המטבע עצמו.

על אילו מטבעות אפשר לעשות סטייקינג וכמה מרוויחים?

לא על כל מטבע קריפטו ניתן לעשות סטייקינג – רק כאלה שרשת הבלוקצ'יין שלהם משתמשת במנגנון Proof of Stake (או וריאציה שלו). החדשות הטובות הן שהרבה מטבעות גדולים פועלים כך, ולכן מציעים סטייקינג. הנה רשימה של כמה מהפופולריים ומה התשואה השנתית האופיינית שלהם (נכון להיום, פחות או יותר):

• Ethereum (ETH) – את'ריום, המלך מספר 2 של הקריפטו, עבר למנגנון של סטייקינג ב-2022. כיום סטייקינג את'ריום מניב בסביבות 4%-5% בשנה, תלוי בעומס הרשת ובדמי העסקאות שמתווספים לתגמולים. זו תשואה לא רעה בכלל למטבע כל כך מבוסס, ומיליוני את'רים כבר מושקעים כך בסטייקינג ברחבי העולם. (עד אפריל 2023 הייתה מגבלת משיכה – מי שהפקיד את'ר ננעל בלי אפשרות ביטול, אבל מאז שודרגה הרשת וניתן כעת לבטל סטייקינג ולמשוך תגמולים באופן מסודר.)
• Cardano (ADA) – מטבע ותיק עם קהילה גדולה, מציע תשואה אופיינית של כ-4%–5% בשנה למשתתפים. אחד היתרונות הגדולים של קרדאנו הוא שאין בכלל נעילת מטבעות: אתם משאירים את ה-ADA בארנק (או בבורסה שתומכת בסטייקינג), מבצעים האצלה לבריכת סטייקינג (נסביר עוד מעט איך), וממשיכים להיות חופשיים להשתמש במטבעות בכל עת. כ-4% שנתי אולי לא יגרום לכם לפרוש כעשירים, אבל בהתחשב ביציבות היחסית של הפרויקט – זה נחשב תשואה יפה עבור "להשאיר את המטבעות לשבת ולנמנם".
• Solana (SOL) – רשת סולאנה, הידועה במהירות הגבוהה שלה, מאפשרת גם היא סטייקינג של המטבע SOL. התשואה המשוערת נעה סביב 6%–8% בשנה. מקורות שונים מציינים מספרים באזור 7% (נכון ל-2024) כגמול טיפוסי. יש לציין שסולאנה עוברת תקופות של תנודתיות, אבל עבור מי שמאמין בטכנולוגיה שלה, סטייקינג נותן בונוס נאה על ההחזקה. כאן כן ישנה תקופת נעילה קצרה (כמה ימים לביטול השתתפות), אבל היא לא דרמטית במיוחד.
• Polkadot (DOT) – פולקדוט מצטיינת בתשואה גבוהה למדי ביחס למטבעות הגדולים, עם סביבות 12%–15% בשנה באופן מסורתי. למעשה, בתקופות מסוימות נרשמו גם כ-14%+ שנתי למשתתפים. למה כל כך הרבה? פולקדוט מתוכננת לתגמל חזק את המאמתים והדליגטורים כי היא רשת צעירה ששואפת לצבור כמה שיותר מעורבות. החיסרון: כאמור, DOT דורש את תקופת ההמתנה הארוכה יחסית (כחודש) כשרוצים לבטל סטייקינג. עדיין, 15% שנתי זה כבר מספר שגורם למנהלי הבנקים לגירוד קל בראש מרוב קנאה.
• Cosmos (ATOM) – קוסמוס הוא דוגמה למטבע שגם מציע תשואות נדיבות. סטייקינג על ATOM מניב בדרך כלל באזור ה-15% בשנה, ולעיתים אף יותר (יש דיבורים על 18% ואף 20% במצבים מסוימים, תלוי בפרוטוקול ובאחוז הכללי מההיצע שפעיל בסטייקינג). כמובן, יש כאן גם את קטע ה-21 יום המתנה ליציאה שציינו קודם. ATOM הוא פרויקט מעניין של "אינטרנט של בלוקצ'יינים", ואם אתם גם ככה מחזיקים בו לטווח ארוך – התשואה הדו-ספרתית בהחלט עוזרת להעביר את הזמן.
• מטבעות נוספים – הרשימה לא נגמרת כאן. למעשה, כמעט כל פרוטוקול חדש היום שיוצא לשוק תומך בסטייקינג בצורה כזו או אחרת. MATIC (Polygon), למשל, מאפשר סטייקינג בסביבות 5%-6%. Avalanche (AVAX) נותן בטווח ~8%-10%. Tron (TRX) מציע בערך 4%-5%. Tezos (XTZ) הסתובב באזור 5%-6% בשנה. אפילו מטבעות איזוטריים או חדשים יכולים להציע לפעמים עשרות אחוזי תשואה – אבל (וסימן הקריאה גדול פה) צריך לשאול למה התשואה כל כך גבוהה. על זה נדבר מיד בחלק האזהרות.

כמובן, המספרים משתנים עם הזמן. ככל שיותר אנשים משתתפים בסטייקינג, התגמול יכול לרדת (כי העוגה מתחלקת בין יותר משתתפים), ולהיפך. בנוסף, חלק מהרווחים מגיעים מאינפלציה – הרשת "מדפיסה" מטבעות חדשים כפרסים – כך שאם התשואה מאוד גבוהה, ייתכן שגם קצב האינפלציה של המטבע גבוה (כלומר, מחיר המטבע עלול נשחק אם אין מספיק ביקוש חדש). אבל, בהנחה שאתם מאמינים במטבע וממילא מחזיקים בו, למה שלא תרוויחו עוד קצת ממנו בדרך?

זהירות: תשואות מופרכות ו"יותר מדי טוב כדי להיות אמיתי"

אם עולם הקריפטו לימד אותנו משהו, זה שכשמישהו מבטיח לכם הררים וגבעות בלי סיכון – זה דגל אדום בוהק. סטייקינג כשלעצמו הוא תהליך לגיטימי ומוכר, אבל בסביבה הפרועה של הקריפטו לא חסרים נוכלים ופרויקטים מפוקפקים שמנצלים את הבאזז. שמרו על עצמכם מפני "תשואות מופרכות": אם אתם רואים מטבע אלמוני שמבטיח 100% בשנה, 500%, או אלוהים יודע מה – תשאלו את עצמכם מאיפה הכסף מגיע. ברוב המקרים, הוא לא באמת מגיע משום מקום קסום, אלא או מהדפסה אינסופית של עוד מטבעות חסרי ערך (מה שידלל את המחיר שלהם) או מפונזי כלשהו שמתמוטט כשהזרם נגמר.

כמה כללים בצחוק-אבל-ברצינות:

• "יותר מ-20% תשואה? בדוק פעמיים" – יש כמה מטבעות לגיטימיים (כמו שראינו: קוסמוס, פולקדוט) שנותנים באזור 15%-20%. אבל אם זה הרבה מעל זה, כנראה שהסיכון גבוה מאוד. זה יכול להיות פרויקט חדש שעדיין לא נבחן בזמן, או סתם טריק למשוך משקיעים לפני שנעלמים עם הכסף.
• "בהבטחות כולם נדיבים" – פלטפורמה שאומרת לכם "תשואה מובטחת, אפס סיכון, תרוויחו הון" – ברחו מהר. אף אחד לא יכול להבטיח דברים כאלה בקריפטו. היו כבר מקרים מפורסמים (ע"ע Celsius ודומיה) שהבטיחו ריביות יפות למפקידי ביטקוין ואת'ר (אפילו 10%-18% לשנה), וגמרו בכך שהקפיאו לכולם את החשבונות והתרסקו כמו אבן חול במורד ההר. יו"ר ה-SEC האמריקאי בעצמו העיר על אותן הבטחות ואמר שהן עשויות להיות "טובות מכדי להיות אמיתיות" – ובדיעבד, הוא צדק.
• "DYOR – עשה את שיעורי הבית" – אל תכניסו מטבע לסטייקינג כי איזה טיפוס בטוויטר עם תמונת קוף NFT אמר לכם. תקראו על הפרויקט, תבינו מה השימוש בו, מי הצוות, האם יש קהילה פעילה, והכי חשוב – מאיפה מגיעה התשואה. אם התשואה מגיעה רק מ"הדפסת עוד מטבעות" בלי שום מודל כלכלי בר-קיימא, זה לא יחזיק לנצח.
• פלטפורמות ואפליקציות צד ג' – אם אתם משתמשים באתר חיצוני או אפליקציה כדי לעשות סטייקינג (במיוחד בתחומי DeFi), וודאו שזו פלטפורמה אמינה. תמיד תבדקו כתובת אתר (שאין איזו אות מוזרה ב-URL שמתחזה לשירות ידוע), ואל תתנו לאף אחד את המפתחות הפרטיים שלכם. אין סיבה בעולם שמישהו יבקש מכם את 24 המילים של הארנק שלכם לצורך סטייקינג.

לסיכום סעיף האזהרה: התשואות הנ"ל של 4%-15% הן נורמליות עבור פרויקטים מבוססים. כל דבר שגבוה באופן חריג דורש הבנה מעמיקה של מה עומד מאחוריו. סטייקינג זה אחלה, אבל זה לא שיקוי קסמים להתעשרות אינסטנט – היו מציאותיים ואל תהיו גרידים מדי. זכרו את הפתגם: בקריפטו, אם זה מריח כמו שרוף – אולי זה עלול לשרוף לכם את הידיים.

איפה עושים סטייקינג – בבורסה או בעצמי?

יפה, השתכנעתם שאתם רוצים לנסות סטייקינג. עכשיו נשאלת השאלה: איך בפועל עושים את זה? יש שתי דרכים עיקריות: דרך בורסה גדולה (CEX – Centralized Exchange) שמציעה שירותי סטייקינג, או באופן עצמאי דרך ארנק פרטי או שימוש בפלטפורמות DeFi. לכל דרך יש יתרונות וחסרונות, ובשורות הבאות נדבר עליהן, עם דגש מיוחד על מה שחשוב לנו כישראלים (רמז: בנקים, מישהו?).

סטייקינג דרך בורסות מוכרות (Binance, Coinbase, Kraken וכו')

הרבה משקיעי קריפטו בוחרים בדרך הקלה והנוחה: פשוט לעשות סטייקינג דרך הבורסה שבה הם כבר מחזיקים את המטבעות. כמעט כל הבורסות הגדולות היום מציעות שירות כזה. למשל, אם יש לכם חשבון ב-Binance, Kraken, Coinbase, Crypto.com, KuCoin או דומותיהן – תמצאו שם כפתור או תפריט "Earn", "Rewards" או "Staking". בלחיצת כפתור או שתיים, תוכלו לבחור כמה מטבעות לשים בסטייקינג, והבורסה תטפל בכל השאר.

מה טוב בשיטה הזו?

• סופר-נוחות: אין צורך להבין בהתקנת צמתים, לבחור מאמתים, או לקרוא מדריכים טכניים. הבורסה עושה בשבילכם את העבודה המסובכת. עבור מי שלא רוצה "ללכלך את הידיים" בטכנולוגיה – זה פתרון מעולה.
• אין דרישות מינימום גבוהות: זוכרים שבאת'ריום צריך 32 ETH כדי להיות מאמת? בבורסה, אתם יכולים לעשות סטייקינג גם על 0.1 ETH ולקבל חלק יחסי מהתגמול. הבורסה בעצם צוברת יחד את כספי המשתמשים כדי להריץ מאמתים או להשתתף בבריכות.
• תיעוד ודוחות: הבורסה תרשום לכם בדיוק כמה הרווחתם וממה. זה מצוין בשביל שקיפות ובשביל רשומות רשמיות. למשל, אם בעתיד כשתרצו להכניס כסף לחשבון בנק, תוכלו להוציא מהבורסה דו"ח שמראה: "הנה, קיבלתי X מטבעות כתגמול". זה הרבה יותר ברור עבור פקיד בנק מאשר להגיד לו "אה, ראה את הטרנזקציות האלה בבלוקצ'יין".
• התייחסות הבנקים בישראל: כאן קבור כלב שמעניין אותנו. בנקים ישראליים, כידוע, טיפה לחוצים כשמדובר בכסף מקריפטו. לא פעם שמענו על סיפורים של אנשים שניסו להפקיד כסף שמקורו במכירת מטבעות, ונתקלו בחומה בצורה. אבל בשנים האחרונות חלה התקדמות – בנק ישראל הורה לבנקים לאפשר הפקדות שמקורן בקריפטו אם הכספים מגיעים מגורם מפוקח ובעל רישיון. מה זה אומר בתכל'ס? שאם אתם מושכים שקלים/דולרים מחשבון שלכם ב-Kraken, Coinbase וכו' (תלוי באיזה בנק אתם) אל הבנק – כנראה לא תחוו בעיות, גם אם הרווחים נוצרו מסטייקינג. לעומת זאת סטייקנג שנעשה מחוץ לבנק עלול להיות בעייתי, ויכול להיות שהוא יכתים את כל הקריפטו שלכם.

יש גם חסרונות שצריך לשקול:

• הכסף אצל צד שלישי: ברגע ששמתם מטבעות לסטייקינג בבורסה, הם באחזקת הבורסה (או נעולים אצלה). נכון, אתם סומכים עליה – אבל כמו תמיד, "לא המפתחות שלכם, לא המטבעות שלכם". אם חס וחלילה הבורסה תקרוס, תיפרץ, או יקרה לה משהו גרוע (טפו טפו, אבל כבר היו מקרים כמו FTX), אתם עלולים לאבד את הגישה לנכסים שלכם. רוב הבורסות המובילות בטוחות יחסית, אך הסיכון קיים.
• עמלות ו"קיצוץ מהתגמול": הבורסות לא עובדות בחינם – הן בדרך כלל לוקחות עמלה או נתח מהפרסים לפני שמעבירות אותם אליכם. המשמעות היא שהתשואה שאתם מקבלים בפועל נמוכה מעט ממה שהפרוטוקול מציע. למשל, ידוע שקוינבייס לוקחת כ-25% ואפילו עד 35% מעוגת התגמולים לעצמה ומשאירה למשתמש ~65%-75% מהתגמול. קראקן לוקחת בין 20% ל-30%. ביינאנס, לעומת זאת, גובה עמלה קטנה יותר (כ-10% בדרך כלל). התוצאה: אם ברשת את'ריום התגמול הגולמי הוא נניח ~5%, משתמש בקוינבייס יקבל רק ~3.5% על ETH שלו, בעוד משתמש בבייננס יקבל קרוב יותר ל-4.5%. דוגמה נוספת: על SOL, משתמש קוינבייס רגיל אולי ירוויח ~7% בעוד שבבייננס יכול לקבל סביב ~11%-12% (שוב, לפני הבדלי נעילה וכו'). לכן, כשאתם קוראים "תשואה X% בבורסה Y" – זכרו שזה כבר אחרי שהבורסה לקחה חתיכה. השוואה בין בורסות יכולה לגלות לכם איפה אתם מקבלים יותר נטו.
• הבדלים בתקופות שחרור וגמישות: לכל בורסה יש מדיניות קצת שונה לגבי מתי ואיך אפשר לבטל את הסטייקינג. חלקן מציעות סטייקינג "גמיש" (Flexible) – שאומר שאתם יכולים לצאת מתי שתרצו, ואפילו אין ממש עיכוב (הבורסה לעיתים תחזיק נזילות כדי לאפשר לכם יציאה מיידית, גם אם ברקע היא תטפל בתקופת ההמתנה). חלקן מציעות סטייקינג "נעול" לתקופה קצובה – למשל Binance לפעמים מאפשרת לכם לנעול מטבע ל-30 או 60 יום לתשואה מעט גבוהה יותר, אבל אז אתם אכן מחויבים להמתין את כל התקופה. שימו לב לתנאים האלה. ב-Kraken, למשל, בעבר אפשר היה לבטל סטייקינג על DOT באופן מיידי בלי לחכות 28 יום, כי Kraken סיפקו לכך פתרון פנימי – אך בפלטפורמה אחרת אולי תצטרכו כן להמתין את מלוא הזמן.
• היצע המטבעות הזמינים: בייננס (הבינלאומי, לא הגרסה האמריקאית המצומצמת) מציעה סטייקינג להמון מטבעות – עשרות רבות, כולל פרויקטים קטנים וחדשים. Coinbase מציעה רשימה קטנה יותר, אולי כ-8-10 מטבעות עיקריים (ETH, ADA, ALGO, ATOM, XTZ, SOL וכמה נוספים). Kraken מציעה גם היא מבחר בינוני. אם יש לכם מטבע איזוטרי שאתם רוצים לעשות לו סטייקינג, ייתכן שתצטרכו ארנק עצמאי או פלטפורמה ייעודית כי לא תמצאו בבורסה מרכזית אפשרות עבורו.

בשורה התחתונה, סטייקינג דרך הבורסה הוא פתרון למי שרוצה חיים קלים. זה בערך כמו להפקיד כסף לפיקדון בבנק: לוחצים "אשר", הבנק מטפל, ואתם רואים ריבית נכנסת לחשבון. אם הנוחות, הפשטות והתיעוד חשובים לכם – זו כנראה הבחירה הנכונה. רק אל תשכחו שאתם סומכים על גוף מרכזי, אז תבחרו בבורסה אמינה עם מוניטין טוב.

סטייקינג באופן עצמאי (דרך ארנק או פלטפורמת DeFi)

הדרך השנייה היא לקחת את העניינים לידיים שלכם. כלומר, להשתמש בארנק קריפטו ולבצע סטייקינג ישירות מול הבלוקצ'יין או דרך כלים מבוזרים. זו אופציה שמתאימה קצת יותר למיטיבי לכת טכנולוגיים, אבל גם משקיעים סבלניים שאינם גאוני מחשבים יכולים ללמוד אותה, במיוחד בעזרת ארנקים מודרניים שנותנים ממשק די נוח.

איך זה עובד? למשל, נניח שיש לכם ארנק MetaMask או ארנק ייעודי של המטבע (כמו Daedalus לקרדאנו, או Phantom לסולאנה, וכו'). בארנקים רבים יש לשונית או כפתור "Stake" שבו תוכלו לבחור מאמת מרשימה ולבצע Delegation אליו. הארנק יראה לכם את אחוזי התשואה הצפויים, וייתכן שגם את העמלה שהמאמת לוקח (כן, גם למאמתים עצמאיים יש לרוב עמלת שירות משלהם – בדרך כלל אחוזים בודדים מהתגמולים – זה מובנה במנגנון הרשת). אתם מאשרים את הפעולה, והרשת תוסיף את המטבעות שלכם לערבון של אותו מאמת.

למה לטרוח ולעשות זאת לבד?

• שליטה מלאה: המטבעות נשארים בארנק שלכם (אם כי נעולים לפרוטוקול למשך זמן הסטייקינג). אין גורם מתווך שמחזיק עבורכם את הנכסים. עבור הרבה אנשי קריפטו אידיאליסטים, זה עניין עקרוני – המהות של קריפטו היא שליטה עצמית בנכסים, בלי צד שלישי. אם אתם בדעה הזו, אולי תעדיפו להימנע מבורסות מרכזיות וללכת על הדרך העצמאית.
• יותר תשואה נטו: בהמשך לסעיף שלמעלה – אין "מתווך" שלוקח קופון. אם הרשת נותנת 5% – אתם תקבלו קרוב מאוד ל-5% האלה (בניכוי עמלה מינורית של המאמת, כאמור, אבל לרוב זה קטן בהרבה מעמלת הבורסה). כך שאם אתם רוצים למקסם כל שבריר אחוז, אולי שווה לטרוח קצת.
• לימוד והשתתפות פעילה: יש אנשים שנהנים מהמעורבות הישירה. לבחור מאמת (ואולי אפילו לפזר את ההשקעה בין כמה מאמתים כדי לעזור לביזור הרשת), לעקוב אחרי התגמולים על השרשרת, ולהרגיש חלק אינטגרלי מהאקוסיסטם – זה חלק מהכיף עבורם.

ומה עם החסרונות?

• דורש ידע וזמן: צריך לדעת מה אתם עושים, לפחות ברמה בסיסית. לבחור כתובת מאמת אמינה (אפשר למצוא רשימות ודירוגים אונליין עבור רוב הרשתות), לחתום על טרנזקציית סטייקינג, ואחר כך לזכור איך לבצע Unstake כשתרצו. זה לא מדע טילים, אבל כן יותר מעוד לחיצה באפליקציה.
• ניהול עצמי של אבטחה: כשאתם עושים הכל דרך הארנק שלכם, האחריות המלאה עליכם. אם תשלחו בטעות למאמת הלא נכון, או תיפלו על אתר מתחזה, או תשכחו איפה הסטייקינג שלכם – אין תמיכה 24/7 של בורסה שתעזור. בהחלט לא מומלץ למי שנוטה לשכוח סיסמאות או לא להבין איפה הכסף שלו מסתובב.
• יחס הבנקים: כאן הגענו לנקודה הכואבת. נניח שהרווחתם יפה, עשיתם סטייקינג עצמאית, וקיבלתם עוד מטבעות לארנק. יום אחד תמכרו חלק מהם בבורסה כלשהי ותרצו לשלוח את הכסף לחשבון הבנק. מה יגיד הבנק? סביר להניח שהוא ישאל – "מאיפה הכסף?" ואם תגידו "הרווחתי מקריפטו, הנה כתובת הארנק שלי" – עלולה להתחיל התכתבות ארוכה ומתישה. כאשר הכספים מגיעים מארנק פרטי, לבנק קשה לוודא את המקור (הם חוששים מהלבנת הון וכו'). ייתכן שתידרשו להציג תדפיסי בלוקצ'יין, הסברים, הצהרות – ובכנות, לפקיד הממוצע זה נראה כמו כתב חרטומים. זה לא בלתי אפשרי (בעזרת דוחות בלוקצ'יין חתומים למשל), אבל זה כאב ראש. אם זה היה דרך בורסה מפוקחת, כאמור, זה קצת קל יותר. אז קחו בחשבון – מי שהולך בדרך העצמאית אולי יצטרך לעבוד קשה יותר מול הבנק בסוף התהליך.
• סיכונים טכניים/חוזיים: אם אתם משתמשים בפרוטוקול DeFi אוטומטי כדי לנהל סטייקינג (כמו אתרי "Liquid Staking" למיניהם שנותנים לכם טוקן חלופי כדי לשמור נזילות), תדעו שיש סיכון של באגים בחוזה החכם. כבר היו תקדימים לא נעימים בתולדות DeFi. גם ברמת המאמת – אם בחרתם מאמת שמתרשל (למשל, השרת שלו נופל לתקופות) ייתכנו עונשים מינוריים מהרשת שישפיעו מעט על הרווח שלכם. זה לא נפוץ, אבל קיים.

בגדול, סטייקינג עצמאי מתאים למי שטוב לו עם "עשה זאת בעצמך" ויש לו אולי גם סכום משמעותי שהוא רוצה למקסם ללא עמלות צד ג'. אם אתם יותר בכיוון של "שגר ושכח" ותרצו אפילו לנצל שירות לקוחות במקרה של בעיה – לכו על בורסה.

ראוי לציין שיש היום גם פתרונות ביניים, למשל שירותי "Staking as a Service" ייעודיים (חברות שמתמחות בהרצת מאמתים וייקחו מכם נכסים לניהול בלי להיות בורסה מסחרית מלאה). או סטייקינג נזיל (Liquid Staking) כמו שהזכרנו – שבו אתם מפקידים את המטבעות לחוזה חכם ומקבלים במקומם טוקן חלופי (כמו stETH עבור ETH, או stATOM וכו') שניתן לסחור בו בזמן שהמטבעות שלכם נעולים. זה מאפשר סוג של גמישות – תוכלו למכור את הטוקן הנזיל בשוק וכך "לצאת" מהסטייקינג מיידית. אבל אלו כבר רמות מורכבות יותר ואולי נשמור לפעם אחרת.

מה עם ביטקוין? אפשר להרוויח ריבית גם עליו?

ביטקוין (BTC) הוא קצת החריג כאן, כי הרשת שלו לא עובדת על Proof of Stake אלא על Proof of Work. אין דבר כזה "סטייקינג ביטקוין" בתוך הפרוטוקול עצמו. המשמעות: אם תחזיקו ביטקוינים בארנק, הרשת לא תשלם לכם עוד ביטקוינים סתם כך – אתם לא "מאמתים" כלום (בשביל זה יש כורים, עם מכשירים ועלויות חשמל, וזה כבר סיפור אחר).

עם זאת, במשך השנים קמו כל מיני שירותים ופלטפורמות שהציעו "ריבית על ביטקוין". איך? פשוט מאוד, הם הפכו להיות הבנק שלכם: לקחתם את הביטקוין שלכם, הפקדתם אצל גוף כלשהו, והוא בתורו הלווה אותו למישהו אחר בריבית או השתמש בו בעסקאות, ואז חלק מהריבית הועברה אליכם. דוגמה: חברה כמו BlockFi או Celsius (זכרונן לברכה) היו מוכנות לתת נגיד 4%-6% שנתי על BTC ו-ETH שהפקדתם אצלן. הן עשו זאת ע"י כך שהלוו את המטבעות לגופים שרצו נזילות (למשל קרנות גידור, בורסות אחרות, וכדומה) תמורת ריבית גבוהה יותר. כל עוד הכל עבד – המשתמשים קיבלו "ריבית על הביטקוין".

הבעיה? סיכון עצום. בניגוד לסטייקינג בתוך פרוטוקול, שבו הסיכון העיקרי הוא תנודת מחיר או תקלה ברשת, כאן אתם בעצם נותנים אמון מלא בחברה שתנהל לכם את הכסף. ואם החברה עושה שטויות עם הכסף הזה – אתם בצרות. ואכן, ב-2022 קרו כמה וכמה "תאונות": Celsius פשטה רגל, BlockFi קרסה, Voyager נפלה – כמעט כולן הציעו ריביות יפות למשקיעים, עד שהתברר שזה לא בר-קיימא במפולת השוק. זה קצת מזכיר משבר בנקאי – כולם רצו למשוך את הביטקוינים שלהם, והחברות לא יכלו להחזיר כי הכסף הושקע בהלוואות ספקולטיביות. בקיצור, מי שחיפש "רווח קל" על BTC גילה שהוא ויתר על היקר מכל – החזקה עצמאית – ולא קיבל את הכסף שלו בחזרה.

אז אין דרך בטוחה בכלל להרוויח על ביטקוין? ובכן, בטוחה ממש לא, אבל יש כמה אפשרויות מסורתיות יותר: למשל, כמה בורסות גדולות מציעות תוכניות חסכון בביטקוין עם תשואות זניחות (בחלקן פחות מאחוז אחד בשנה). זה בעצם אומר שהן לוקחות את הביטקוין שלך ומשתמשות בו אולי להלוואות מאוד סולידיות (או פשוט נותנות לך חלק מעמלות המסחר על המשאלות שלך, תלוי מודל). אל תצפו להתעשר מזה – 0.1% או 0.5% בשנה זה בקושי כלום – אבל זה קיים. דוגמה פיקטיבית: Binance יכולה להכריז על "Flexible BTC Savings" עם 0.2% שנתי. למה שמישהו יעשה את זה? אולי אם יש לו ביטקוין שיושב סתם והוא סומך על בינאנס יותר מעל ארנק קר, והוא אומר לעצמו ש-0.2% זה לפחות משהו.

מעבר לזה, עולם ה-DeFi מנסה ליצור פתרונות יצירתיים: יש ניסיונות לשלב ביטקוין במנגנוני סטייקינג של רשתות אחרות (למשל פרויקט בשם "Babylon" מאפשר לבעלי BTC להשתתף באבטחת רשתות מבוססות Cosmos ולקבל תגמול ב-BTC, כל זה בלי להעביר את הביטקוין עצמו לרשת אחרת – די חדשני). אבל אלו דברים חדשים יחסית ושוב – לא בדיוק פשוטים למשתמש הרגיל.

העצה שלנו לגבי ביטקוין: היזהרו כפליים. אם מישהו מציע לכם "תשואה מובטחת על BTC", תשאלו שאלות קשות. לרוב, המשמעות היא שאתם מוותרים על השליטה בביטקוין ונותנים אותה למישהו אחר, ואז כבר עדיף לוודא שזה גוף ממש אמין ושאתם מוכנים להפסיד במקרה הרע. אחרי מה שקרה עם Celsius ודומותיה, היום רוב המשקיעים קצת נזהרים יותר. מי שרוצה באמת רווח מפוזיציית ביטקוין שלו בלי למכור – חלקם פשוט בוחרים למנף בזהירות (לוקחים הלוואה מול הביטקוין ומשקיעים במשהו אחר) – אבל זה כבר נושא למדריך אחר, ומסוכן בפני עצמו.

האם מותר לעשות סטייקינג לפי ההלכה?

סטייקינג נראה במבט ראשון כמו ריבית גמורה. אתה מפקיד את המטבעות שלך לפרק זמן מסוים ומקבל יותר. לכן אנשים שומרי מצוות עלולים לשאול כאן אם זה מותר לפי ההלכה, שהרי ריבית אסורה בתורה (הריביות שיש היום בשוק באמת אינן פשוטות לאדם הדתי וכרוכות בהסכם שנקרא "היתר עסקא" שהופך את המלווים והלווים לשותפים בעסק החולקים אחוזים זה עם זה).

עולם הקריפטו טרם נידון לעומק הלכתית, אבל מתוך היכרותי איתו, אני יכול להצביע על כמה נקודות שבהן בדיוק מתגלה ההבדל בינו לבין כסף רגיל, ויש להן השלכה הלכתית ישירה. קודם כל, סטייקינג אינו הלוואה. אתה מקבל כסף על ההפקדה שלו, לא נעשה בו שום שימוש בזמן ההפקדה. זה נשמע מאוד מוזר בעולם הרגיל – למה שמישהו יעשה דבר כזה? הלוואה נועדה שישתמשו בה. אבל עולם הקריפטו עובד אחרת, וכפי שאמרנו סטייקינג הוא שירות חיוני שנדרש לעולם הזה, ועליו יש שכר.
לא מצאנו שיש איזושהי בעיה להפקיד משהו אצל מישהו ולקבל על זה כסף, ולכן נראה לי שזה מותר.
נקודה נוספת היא שבעוד בהלוואה רגילה ברור מאוד מי הלווה (נניח אנחנו) ומי המלווה (נניח הבנק), קריפטו הוא עולם מבוזר. מי בדיוק נותן לך את העמלות? קשה מאוד לשים את האצבע, כי כל הסיפור הוא מבוזר. אם אין מי שנותן את הריבית, איזו מין ריבית זו? יותר מכך – נניח שנאמר שכלל משתמשי הבלוקצ'יין הם מי שנותן לי את הריבית. אבל למי בדיוק נתתי משהו? אף אדם לא קיבל ממני שום ערך, למעט הערך הכללי והאמורפי מאוד של החזקת המערכת כולה. אין כאן בדיוק נמען, ולכן גם לא ריבית.
עניין שלישי, טכני יותר – ריבית אסורה רק בין יהודי ליהודי, ואילו עולם הקריפטו ברובו המכריע הוא מן הסתם לא יהודים. זהו עוד צד להתיר את הדבר.
מכל מקום, הנקודה החשובה ביותר היא זו הראשונה – סטייקינג הוא פשוט לא הלוואה. כך נראה לי אבל מן הסתם בעתיד יישבו על המדוכה הזאת גדולים וחכמים ממני.

לסיכום

סטייקינג הוא כמו לשים את הקריפטו שלכם לעבוד במשמרת לילה ולהביא לכם קפה בבוקר – אתם ממשיכים להחזיק בנכס, אבל מקבלים עליו עוד נכס כפרס. זה פתרון אלגנטי למי שמאמין במטבעות שלו ורוצה להגדיל את הערימה לאורך זמן, מבלי למכור. ראינו שבמציאות זה לא כל כך מפחיד: לרוב אתם לא ננעלים לנצח, התשואות סבירות והגיוניות (לא מיליונרים בין לילה, אבל גם לא 0% כמו מתחת לכרית), ויש דרכים נוחות לעשות זאת אפילו בלחיצת כפתור בבורסות.

כמובן, אין ארוחות חינם – שימו לב לסיכונים. תשואה גבוהה = סיכון גבוה, וזה נכון גם כאן. פזרו סיכונים, אל תשימו את כל התיק בקריפטו מסוים רק בגלל שיש לו סטייקינג, ואל תתפתו להבטחות חלומיות שמריחות מחשד. אם תשמרו על ראש קר ותשתמשו בסטייקינג בחוכמה, תוכלו ליהנות מפירות יפים. הרי מי לא אוהב לקבל "משכורת" קטנה מהמטבעות שלו כל חודש?

בסופו של דבר, סטייקינג הוא עוד כלי בארגז הכלים של חובבי הקריפטו. אם תשתמשו בו נכון, אולי יום אחד תמצאו את עצמכם צוחקים כל הדרך אל הארנק – "הנה, המטבעות שלי הרוויחו לי עוד מטבעות, ולא הייתי צריך לעשות כלום!". רק זכרו לא להגזים בחגיגות, ולהישאר עם עין פקוחה.